יון איסאגירה

יון איסאגירה
Ion Izagirre
	איסאגירה ב-2017, במדי בחריין מרידה
לידה	4 בפברואר 1989 (בן 35); אורמאיסטגי, חבל הבסקים
גובה	173 ס״מ
משקל	60 ק"ג
תחום	כביש
התמחות	רב גוני
קבוצה נוכחית	קופידיס
קבוצות עבר	אאוסקלטל–אאוסקדי (2011–2013) ; מוביסטאר (2014–2016) ; בחריין מרידה (2017–2018) ; אסטנה (2019–2021) ; קופידיס (2022 ואילך);
הישגי שיא	הטור של פולין (2015) ; הטור של חבל הבסקים (2019) ; אליפות ספרד באופני כביש (2014) ; אליפות ספרד בנגד השעון (2016) ; שני קטעים בטור דה פראנס (2016, 2023) ; קטע בג'ירו ד'איטליה (2012)
	מאזן מדליות
מתחרה עבור ספרד
אליפות העולם באופני כביש

יון איסאגירה אינסאוסטי (בספרדית: Ion^[1] Izagirre Insausti; נולד ב-4 בפברואר 1989) הוא רוכב אופני כביש ספרדי בסקי בקבוצת קופידיס. אחיו הגדול של יון, גורקה איסאגירה (אנ'), הוא גם רוכב אופניים מקצועני.

ביוגרפיה עריכה

איסאגירה נולד ב-4 בפברואר 1989 באורמאיסטגי (אנ'), עיירה בחבל הבסקים. בתחילת הקריירה שלו, עסק גם בסייקלו–קרוס.

אאוסקלטל–אאוסקדי (2011–2013) עריכה

איסאגירה הפך למקצוען בשנת 2011, כאשר הצטרף לקבוצת אאוסקלטל–אאוסקדי (אנ') הבסקית, לאחר שבשנת 2010 רכב בקבוצה חובבנית בשם אורבאה (אנ').

בשנת 2012, הוא סיים שלישי במרוץ החד יומי "לה בוקלה דו סוד ארדש". הוא ניצח את קטע נגד השעון בוואלטה אסטוריאס וערך הופעת בכורה בגרנד טור, כאשר נבחר לג'ירו ד'איטליה. איסאגירה לא הסתפק רק בזה, וגם ניצח את הקטע ה-16 במרוץ, לאחר בריחת יחיד^[2]. הוא סיים שביעי בטור של פולין.

ב-2013, סיים תחילה רביעי בטור דאון אנדר ושני בדירוג הצעירים במרוץ. איסאגירה סיים רביעי באליפות ספרד בנגד השעון ושני במרוץ הכביש. איסאגירה ערך באותה העונה את הופעת הבכורה שלו בטור דה פראנס, הוא לא התבלט וסיים במקום ה-69 הכללי. איסאגירה סיים שני בטור של פולין, 13 שניות אחרי פיטר וינינג (אנ') המנצח. איסאגירה סיים תשיעי בגרנד פרי מונטריאול.

מוביסטאר (2014–2016) עריכה

לאחר שלוש שנים בקבוצת אאוסקלטל–אאוסקדי, איסאגירה עבר לקבוצת מוביסטאר. הוא סיים רביעי בוואלטה אנדלוסיה ושמיני בטור דה רומאנדי, הוא ניצח את אליפות ספרד באופני כביש. הוא השתתף בטור דה פראנס, וסייע לאלחנדרו ולוורדה לסיים רביעי. הוא סיים שוב במקום השני בטור של פולין, הפעם אחרי רפא מייקה. הוא סיים שישי בטור של בריטניה.

ב-2015, סיים עשירי בוולטה או אלגארבה ושני בגראן פרמיו מיגל אינדוראין. לאחר מכן סיים שלישי בוואלטה אל פאייס ואסקו. הוא התחרה בג'ירו ד'איטליה, וסייע לאנדרי אמאדור לסיים רביעי. איסאגירה סיים שני במרוץ פרובא וילהפרנקה אורדיזיאקו קלאסיקה וניצח את הטור של פולין, מקדים את ברט דה קלרק ואת בן הרמנס. איסאגירה זכה במדליית ארד באליפות העולם באופני כביש ביחד עם קבוצתו מוביסטאר, בנגד השעון הקבוצתי.

בעונת 2016, שנחשבת לאחת מהמוצלחות בקריירה של איסאגירה, הוא סיים רביעי בוולטה ולנסיה. הוא סיים שני בוולטה או אלגארבה, 19 שניות אחרי גריינט תומאס המנצח. איסאגירה סיים חמישי בפריז - ניס, 37 שניות אחר המנצח, גריינט תומאס. הוא ניצח בגראן פרמיו מיגל אינדוראין וסיים שלישי בטור דה רומאנדי, לאחר שניצח גם את קטע הפרולוג במרוץ. איסאגירה המשיך ביכולת הגבוהה שלו וסיים שני בטור דה סוויס, אחרי מיגל אנחל לופס, כשהוא מנצח את הקטע ה-8 במרוץ. איסאגירה ניצח את אליפות קולומביה באופני כביש. כל התוצאות הללו הובילו אותו להיבחר לטור דה פראנס, הוא סייע לנאירו קינטנה לסיים שלישי ולאלחנדרו ולוורדה לסיים שישי, אך ניצח בעצמו את הקטע ה-20 במרוץ^[3]. הוא נבחר לסגל ספרד לאולימפיאדת ריו דה ז'ניירו, הוא לא סיים את מרוץ הכביש אך סיים שמיני בנגד השעון. איסאגירה סיים שמיני גם באנקו טור.

בחריין מרידה (2017–2018) עריכה

איסאגירה עבר לקבוצת בחריין מרידה מבחריין. הוא סיים שישי במרוץ החד יומי, וואלטה מורסיה ושביעי בפריז - ניס. איסאגירה סיים שלישי בוואלטה אל פאייס ואסקו. איסאגירה התנסה בהצלחה בכמה מקלאסיקות האביב, כשסיים במקום ה-5 בלייז'–בסטון–לייז', 7 במרוץ אמסטל גולד ו-12 בלה פלש ואלון. איסאגירה סיים חמישי גם בטור דה רומאנדי ושישי בטור דה סוויס. הוא סיים שביעי באליפות ספרד בנגד השעון ושלישי במרוץ הכביש, איסאגירה נבחר לסגל בחריין מרידה לטור דה פראנס, אך נפצע בקטע הראשון ובעקבות כך גמר את העונה.

ב-2018, סיים איסאגירה רביעי בפריז - ניס ושלישי בטור של חבל הבסקים, הוא סיים שלישי באליפות ספרד בנגד השעון ובמקום ה-22 בטור דה פראנס, והשני מבני קבוצתו, אחרי דומניקו פוצוביבו. הוא סיים שביעי בקלאסיקה סן סבסטיאן. איסאגירה נבחר לראשונה לוואלטה אספנייה, ואף סיים תשיעי, אך בפער של 11:09 דקות מסיימון ייטס המנצח. הוא התחרה באליפות העולם וסיים במקום ה-11. הוא סיים שישי במונומנט ג'ירו די לומברדיה.