יוסף מזרחי
יוסף מזרחי (נולד ב-19 בינואר 1940) הוא מדען ישראלי ופרופסור אמריטוס באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, חוקר בתחום הפיזיולוגיה של הצמח בהיבטים של עקה פיזיולוגית. מזרחי תרם רבות לאינטרודוקציה של עצי פרי אקזוטיים לגידול בארץ.
 | |
| לידה |
19 בינואר 1940 (בן 84) תל אביב |
|---|---|
| ענף מדעי | פיזיולוגיה של הצמח |
| מקום מגורים | להבים |
| עיסוק | חוקר, מרצה, מנחה |
| מקום לימודים | האוניברסיטה העברית |
| מנחה לדוקטורט | פרופסור יואש ועדיה, פרופסור עמוס ריצמונד |
| מוסדות | אוניברסיטת בן-גוריון |
| פרסים והוקרה | פרס ברגמן למחקר שימושי,פרס יצרני המזון המשומר בארצות הברית, אות בן- גוריון |
| תרומות עיקריות | |
| אינטרודוקציה של פירות טרופיים, ויסות הבשלה בעגבניות | |
קורות חיים עריכה
יוסף נולד לאהרון ולבת שבע בשנת 1940, בתל אביב, כצאצא לעדה התימנית. האב, אהרון, עלה לארץ מתימן ב-1910, בגיל 17, כדי להימנע מ"גזירת היתומים". הוא התיישב בכרם התימנים שבתל אביב.[1] גם אביה של אמו הגיע מתימן. הוא עלה מצנעא עם משפחתו בשנת 1881, בהיותו בן 4, במסגרת עליית אעלה בתמר. משפחת הסב התיישבה בירושלים ובבוא היום, הסב נשא לאשה נערה מעדת הס"ט, דור חמישי בארץ. נישואים אלה היוו, במידה מסוימת, ציון דרך, כי הם היו רק מקרה שני, בירושלים של אותם ימים, של נישואים בין עדתיים.
יוסף מזרחי למד בתיכון עירוני א בתל אביב, והיה חבר בתנועת הצופים. בשנת 1955 נכח בכנס שבו דוד בן-גוריון קרא בפני חניכי תנועות הנוער של תל אביב: "נוער הזהב, רד לנגב".[2] בהשפעת קריאה זו, יוסף מזרחי היה שותף להקמת גרעין שהגיע לקיבוץ שדה בוקר, והתגייס לנח"ל. בגרעין הכיר את נילי לבית ח'מלניק, אותה נשא לאשה בשנת 1963. מנישואים אלו נולדו לזוג שלושה ילדים. מזרחי מתגורר בבאר שבע מאז 1968.
המסלול האקדמי עריכה
כהמשך לשרותו בגרעין הנח"ל בקיבוץ ובהיותו חבר בקיבוץ, פנה יוסף מזרחי ללימודים בפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית. את התואר הראשון סיים בשנת 1964. את תואר המוסמך סיים ב-1966. יוסף מזרחי המשיך את לימודיו לדוקטורט באוניברסיטה העברית בירושלים, בהנחית פרופסור יואש וועדיה ופרופסור עמוס ריצ'מונד. בשנת 1972 קיבל תואר דוקטור לפילוסופיה. בשנים 1973–1975 שהה בארצות הברית, באוניברסיטת פרדו בלאפייט, אינדיאנה, שם שימש כעמית בתר-דוקטורי. נושא המחקר היה גנים מעכבי הבשלה בעגבניות.
בשנת 1968 הצטרף לקבוצת החוקרים של המכון לחקר הנגב. כמו חלק גדול מהחוקרים של המכון, גם יוסף מזרחי היה בין המורים הראשונים במחלקה למדעי החיים באוניברסיטת בן-גוריון, עם הקמתה. בשנת 1978 קודם לדרגת מרצה בכיר, ב-1983 לפרופסור חבר ובשנת 1991 מונה לפרופסור מן המניין. מזרחי נבחר למרצה מצטיין בשנים 2004–2007. בין השנים 1978–1982 שירת בתפקיד לאומי, במסגרת השאלה מהאוניברסיטה למשרד החקלאות, כמנהל היחידות למחקר ופיתוח החקלאות בנגב.
במסגרת עבודתו באוניברסיטה, מילא מספר תפקידים, חלקם במקביל. בשנים 1992–2008 היה מופקד על הקתדרה של "ישראל וברנרד ניצ'ונסקי בחקלאות מדברית", ובשנים 1995–1998 היה ראש המחלקה למדעי החיים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. ב-2003–2006 כיהן כראש המכון לחקלאות ולביולוגיה שימושית באוניברסיטת בן-גוריון.
בנוסף לפעילותו המדעית בארץ, יוסף מזרחי ערך מחקרים בשיתוף עם מדענים מאוניברסיטאות אחרות בעולם, בין היתר עם אוניברסיטת המדינה של וושינגטון בפולמן שבוושינגטון, עם אוניברסיטת ייל שבקונטיקט, ועם אוניברסיטת סידני המערבית שבאוסטרליה.
בשנת השבתון האחרונה לפני פרישתו, בשנת 2007, עבד בשיתוף עם חוקרים מארבע אוניברסיטאות שונות, בהוואי, באוקינאווה שביפן, באוסטרליה ובספרד, על פיתוחים של אוניברסיטת בן-גוריון.
באוקטובר 2008 פרש כפרופסור אמריטוס. הוא ממשיך לעבוד כחוקר באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, כגמלאי.
מחקרים עריכה
כמה ממחקריו הבולטים של מזרחי עוסקים בנושאים הבאים:
- גנים מעכבי הבשלה בעגבניות וטיפוח של עגבניות עם חיי מדף ארוכים[3]
- פיזיולוגיה של עקה בצמחים, בדגש על עקת מלח, ועל המעורבות של ההורמונים חומצה אבסיסית וציטוקינינים[4]
- השפעת מליחות על הבשלה ואיכות הפרי[5]
- פיזיולוגיה שלאחר קטיף, וגידולי חקלאות חדשים[6]
- אינטרודוקציה ותירבות של צמחי בר נושאי פירות כגידולי עצי פרי חדשים, בדגש על הנושאים הביולוגיים החיוניים לגידולם הכלכלי של הפירות האקזוטיים בארץ. הפירות הידועים ביותר שעברו תהליך זה הם פיטאיה,[7] ארגן, מרולה וקובו[8]
- פירות שאוקלמו בארץ במסגרת מחקרו של יוסף מזרחי
-
פיטאיה -
מרולה -
קובו לבן בשר
תרומה לכלכלה עריכה
מזרחי פיתח בשיתוף עם פרופ' נחום קידר ועם ד"ר אהוד קופליוביץ', עגבניות עם חיי מדף ארוכים. פיתוח זה שינה את אופן גידול העגבניות בישראל ושאר העולם. בעקבות הפיתוח, אורך חיי המדף של העגבניות עלה למספר שבועות. כתוצאה מכך, כמות הפרי הנזרקת שואפת לאפס.
מזרחי פיתח גידולי פרי אקזוטיים, חדשים לחלוטין לשוק הישראלי והבינלאומי. בכך הוא איפשר לחקלאי ישראל להיות הראשונים לייצא את התוצרת המבוקשת,[9] הן לשוק המקומי והן לשוק הבינלאומי. בנוסף, עצי הפרי שפותחו מסוגלים לעמוד בתנאים של מחסור במים וטמפרטורות קיצוניות ועם זאת לייצר פרי איכותי. ניתן לראות בהם גידולים מותאמים לשינוי האקלים המתהווה.
בשנים 1984–1990, פרופסור מזרחי עם צוותו הקימו בנק גנים של פיטאיה, כנראה הגדול מסוגו בעולם. נאספו דוגמאות של זנים מהטבע, בג'ונגלים של מרכז אמריקה ובנוסף גם מגנים בוטניים בעולם ומאוספי חובבים בארץ ובחו"ל.
פרסים עריכה
- 1980 - פרס ברגמן למחקר שימושי, על פיתוח וריאנטים חדשים של העגבניות, בעלי הבשלה מבוקרת:The annual E.D. Bergmann Prize for Applied Research of Ben-Gurion University for my contribution to the development of a controlled ripening process in new tomato varieties.
- 1983 - פרס יצרני המזון המשומר בארצות הברית, על חקר תהליכים בתוצרת חקלאית לפני שימור:The National Food Processors Association, Washington D.C., Award (NEPA) for the best paper in the area of basic or applied research dealing with the effect of "preprocessing horticultural variables" on the quality of canned products
- 2001 - תואר חוקר מצטיין מטעם "ארגון מגדלי הפירות הטרופיים בישראל"
- 2021 - אות בן-גוריון על תרומה חשובה, ייחודית, ומקורית בתחום המדע והמחקר[10]
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ דודי פטימר, כרם התימנים כפי שלא הכרתם: מבט על 115 שנים של היסטוריה, באתר מעריב אונליין, 17 ביוני 2021
- ^ פולה קבלו, [iyunim<http://in.bgu.ac.il חלוציות ומחויבות אזרחית על פי דוד בן גוריון 1948–1955], באתר אוניברסיטת בן גוריון
- ^ Mizrahi Y. et al, Stock-scion interactions of normal and fruit ripening mutant rin and nor in tomato., . Physiol. Plant. 35:232-235
- ^ Mizrahi,Y. et al., Abscisic acid and cytokinin contents of leaves in relation to salinity and relative humidity, Plant Physiol. 48, עמ' 752-755
- ^ Mizrahi, Y., Efect of salinity on tomato fruit ripening, Plant Physiol. 69, עמ' 966-970
- ^ Mizrahi, Y., Do We Need New Crops for Arid Regions? A Review of Fruit Species Domestication in Israel., Agronomy. 10 (12): 1-11
- ^ .Mizrahi, Y, Vine-cacti pitayas – The new crops of the world, Revista Brasiliera De Fruticultura 36 (1): 124-138
- ^ Mizrahi, Y., Cereus peruvianus (Koubo) new cactus fruit for the world, Revista Brasiliera De Fruticultura 36 (1): 68-78
- ^ .Mizrahi, Y. and Nerd, A., New crops as a possible solution to the troubled Israeli export market, 1996,American Society of Horticultural Sciences
- ^ -, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב הכריזה על מקבלי אות בן-גוריון לשנת תשפ"ב, באתר אוניברסיטת בן גוריון