מדידה וציון של זמן
התודעה מסוגלת להשיג זמן בהתאם ליחידות מידה וציוני זמן מסוימים. יחידות זמן טבעיות הן יחידות מידה הקשורות לטבע עצמו, לתנועת כדור הארץ. מלבד אלו, קיימות יחידות זמן מלאכותיות, אשר נוצרו על ידי האדם לצורכי ארגון יעיל של הזמן.
יחידות וציוני הזמן הטבעיים העיקריים הם:
- עידן: זמן המסכם תהליך היסטורי מקיף. אירועים שונים בהיסטוריה הגאולוגית של כדור הארץ משמשים לחלוקתו של גיל כדור הארץ ליחידות זמן גאולוגיות. יחידת הזמן הגאולוגית הגדולה ביותר היא עידן על. עידני העל מחולקים לעידנים, כל עידן מחולק לתורים, כל תור מחולק לתקופות וכל תקופה מחולקת לגילים. כמו כן נעשה שימוש ביחידה למ"ש.
- שנה: זמן הקפה אחת של כוכב לכת את השמש, ובפרט זמן הקפה של כדור הארץ את השמש (בקירוב 365 יממות).
- עונה: חלק של שנה המוגדר על-פי מזג אוויר דומה. בשנה קיימות ארבע עונות.
- חודש: חלוקה של שנה ל-12 חלקים (כמעט שווים באורכם), או זמן מחזור של הירח (בקירוב 30 יממות).
- שבוע: שבע יממות, בקירוב רבע ממחזור הירח.
- יממה: זמן סיבוב אחד של כוכב לכת סביב צירו, ובפרט זמן סיבוב של כדור הארץ סביב צירו.
- יום: זמן האור ביממה.
- לילה: זמן החושך ביממה.
- אשמורת: שליש הלילה.
- ביטויים בשפה לחלקים ביממה :
- לפנות בוקר או שחר: התפר בין סוף הלילה לתחילת היום.
- בוקר: זמן תחילת היום.
- לפני הצהריים: זמן התפר בין תחילת היום לאמצעו.
- צהריים: זמן אמצע היום.
- אחר (וגם אחרי) הצהריים: זמן התפר בין אמצע היום לסופו.
- לפנות ערב: הזמן הסמוך לשקיעת החמה, לערב
- בין הערביים (או ערביים), בין השמשות: הזמן שבין שקיעת החמה ליציאת הכוכבים
- ערב: זמן סוף היום.
- חצות: אמצע הלילה (השעה 24:00 או 00:00)
- הערה: קיימים ציוני זמן בעיקר ליום, בזכות היותו של היום רקע לרוב הפעילות האנושית, עקרון שהעלה את הצורך בחלוקתו.
יחידות וציוני הזמן המלאכותיים העיקריים הם:
- אלף: 1,000 שנים.
- מאה: 100 שנים.
- יובל: 50 שנים. נפוץ גם השימוש במונח "חצי יובל" לתיאור 25 שנים.
- עשור: 10 שנים.
- שעה: החלק ה-24 של היממה.
- דקה: החלק ה-60 של השעה.
- שנייה: החלק ה-60 של הדקה.
- מעלות השנייה: החלק ה-60 של השנייה, החלק ה-3,600 של השנייה וכו'.
- עשירית ומאית השנייה: החלק ה-10 וה-100 של השנייה (בהתאמה).
ההבדל המרכזי בין יחידות הזמן הטבעיות למלאכותיות, הוא שיחידות הזמן הטבעיות עשויות להיות קבועות ומצויות במציאות הממשית, ולכן בלתי ניתנות להשלכה על פרק זמן לא מקורי, בעוד שהיחידות המלאכותיות אינן קיימות בפועל, ולכן ניתנות להשלכה על פרק זמן כלשהו.
לדוגמה, שנת שמש (יחידת מידה טבעית), מתארת ארבע עונות. על כן, שנה טבעית נמדדת לעולם מתחילת עונה מסוימת, ועד תחילת אותה עונה במחזור העוקב. לעומת זאת, שעה ניתנת להשלכה על כל פרק זמן, ואינה מחייבת אחיזה במציאות.
בהתאם להגדרה זו, ניתן לעשות שימוש גם ביחידות זמן טבעיות כמו במלאכותיות. בדוגמה הקודמת, שנה עשויה להיות גם יחידת מידה של 365 ימים, בלא משמעות לעונות המסוימות אותן היא כוללת.
יחידות הזמן הטבעיות פנימיות לאדם, שכן מבחינה ביולוגית וחווייתית הוא מותאם למהלכן. לעומתן, יחידות הזמן המלאכותיות עשויות להיות חיצוניות לאדם, שכן הוא נדרש לאמצן באופן שרירותי, שאינו נגזר מחוויית הטבע.
לדוגמה, אדם מסוגל לחוש את מעבר היממה, היום והלילה, על פי הראות (אור\חושך) והעייפות. עם זאת, הוא אינו מסוגל לחוש באופן טבעי משכה של שעה, שכן היא אינה מוגדרת באופן ביולוגי.
אמצעי המדידה
עריכה
על מנת לחוש את מעבר הזמן, קיימים אמצעי חישה המסוגלים למדוד אותו. האמצעי הראשון בו נמדד הזמן, המצוי בבני אדם ובחיות אחרות, הוא השתנות הטבע באופן מחזורי. כל יחידות המידה הטבעיות ניתנות למדידה באמצעות צפייה בגורמי טבע שונים, ובעיקר בגרמי השמיים.
מלבד התבוננות בטבע, קיימים מנגנונים ביולוגיים פנימיים המסוגלים לסייע במדידת זמן. מנגנונים אלו מכונים על-פי רוב שעון ביולוגי, ומסוגלים לציין שעות מסוימות ביום (לעיתים בדיוק מפתיע), מעבר של חודשי השנה, ומעבר של שנים במשך חייו של המודד. השעון הביולוגי הוא בחלקו מולד, ובחלקו נרכש עקב הרגלים (כדוגמת אדם המתעורר באופן אוטומטי בשעה מסוימת).
למרות שאמצעי מדידה אלו לעיתים קרובות מדויקים ביותר בפני עצמם (מלבד חילופי העונות), לרוב מתקשה האדם באומדן מדויק של הזמן על-פיהם, שכן הבחנתו מוגבלת (בעלי חיים מסוימים מסוגלים לחישה מדויקת יותר של הזמן על בסיס התבוננות בטבע וחישת מנגנוניהם הפנימיים).
סיבה זו הצטרפה לסיבה אחרת, והיא הצורך של בני האדם במדידת זמן מלאכותית. סיבות אלו הביאו לכך שהאדם יצר לעצמו כלי מדידת זמן, המציינים את מעבר הזמן באופן מדויק יחסית ובמאמץ קל ביותר. כלים אלו מנוונים את יכולת האדם להתבסס על מדידת זמן טבעית יותר, ועל-כן מגבירים את השימוש בהם.
אמצעי מדידת הזמן הידועים הם:
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
- הערך "מערכות זמן", באתר אסטרופדיה
- הערך "יממה שמשית", באתר אסטרופדיה
- הערך "יממה כוכבית", באתר אסטרופדיה
- יורם שורק, קום בחור עצל, צא לעבודה, במדור "דברים שיורמים יודעים", באתר ארכיון האינטרנט (במקור, מאתר "nana10")
- יורם שורק, 12 שעות ביום, ועוד כמה בלילה..., במדור "דברים שיורמים יודעים", באתר ארכיון האינטרנט (במקור, מאתר "nana10")
- מאיר ברק, מדוע יש 60 שניות, 60 דקות אך 24 שעות?, במדור "שאל את המומחה" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 2 ספטמבר 2009
נועה מנהיים, בני האדם ניסו להתחקות אחרי הזמן עוד כשהאנושות היתה בחיתוליה, באתר הארץ, 13 בספטמבר 2017- קרן צוריאל הררי, כשהתזמון יוצא משליטה: איזה תפקיד יש לטיימינג בחיינו, באתר כלכליסט, 4 באפריל 2018
- נתן אודנהיימר, עבד של הזמן, בעיתון מקור ראשון, 2 באוקטובר 2018
מדידות זמן, דף שער בספרייה הלאומית
