יעקב עורי

ארכאולוג ישראלי

יעקב עוֹרי (לדרמן) (אפריל 1899 - 25 בינואר 1957) היה ארכאולוג ישראלי, מפקח ארצי במחלקת העתיקות המנדטורית ומפקח מחוזי במחלקת העתיקות הישראלית.

יעקב עורי ב-1948

קורות חייםעריכה

עורי נולד באונגני, שהייתה אז חלק מחבל בסרביה באימפריה הרוסית, להוריו וולף (זאב) ולאה לדרמן (עורי), משפחה ציונית ששלחה אותו בגיל 13 לארץ ישראל להתחנך בגימנסיה הרצליה, כמקובל בקרב ציוני רוסיה אז. משפחתו עלתה בעקבותיו ב-1920.

באביב שנת 1917, במהלך מלחמת העולם הראשונה, העות'מאנים גירשו מתל אביב את כל תושביה, ביניהם גם תלמידי הגימנסיה. עורי חזר עם חבריו לעיר לאחר כיבושה בידי הצבא הבריטי, וסיים את לימודיו בגימנסיה כבוגר המחזור השישי תרע"ח - 1918[1].

לאחר סיום לימודיו התגייס ב-1918 ל"גדוד הארצישראלי" של הגדודים העבריים. במסגרת השירות, יחידתו השתתפה בחפירות ארכאולוגיות באשקלון, שבוצעו על ידי משלחת בראשות פרופסור ג'ון גרסטנג. מייד עם שחרורו מהשירות ב-1920, בעקבות התנסותו המעשית בארכאולוגיה, התקבל לעבודה כסגן מפקח באזור הגליל במחלקת העתיקות של ממשלת המנדט הבריטי שנוהלה על ידי גרסטנג. ב-1925 חפר בבית הכנסת העתיק בכורזים[2][3]. ב-1929 מונה למפקח מחוז יפו. בהמשך היה מפקח העתיקות הארצי. דוחות חפירותיו פורסמו בכתב העת של מחלקת העתיקות המנדטורית ‏"Quarterly of the Department of Antiquities in Palestine".

עורי ניהל את חפירת ההצלה הראשונה בתל אפק (אנטיפטריס) בין השנים 19341936, בעת הקמת קו המים ירקון-ירושלים. בחפירה נחשפו שרידי חומת העיר מתקופת הברונזה הקדומה 1 ומתקופת הברונזה התיכונה 2 וכן שרידי מבנים מהתקופה הביזנטית[4][5][6].

ניהל חפירות באל-ג'יסר בוואדי רובין בשנים 1927, 1935, 1941-1944[7][8] ובתל נפוליאון (תל ג'רישה) ב-1934[9][10]. ב-1936 חפר קבר מצויר מהתקופה הרומית ליד אור הנר[11][12][13]. בשנות השלושים ניהל חפירה בתל מיכל (שכונה אז בשמו הערבי "מכמיש")[14].

בשנות הארבעים ניהל חפירה בד'הרת אל חומרייה[15] (הסמוך לגבעת חומרה), בחפירה נמצאו קברים עם ממצאים מתקופת הברונזה התיכונה ומתקופת הברונזה המאוחרת[4][16]. ב-1942 חפר קבר מתקופת הברונזה ביאזור[17]. ב-1946 חשף נקרופוליס מהתקופה הכלקוליתית בבני ברק[18].

בתום המנדט הבריטי, הוקמה מחלקת העתיקות הישראלית (שקדמה לרשות העתיקות). ניהול המחלקה הוטל על ד"ר שמואל ייבין, סגנו היה ד"ר עמנואל בן דור, למפקחי העתיקות המחוזיים מונו מיכאל אבי־יונה - במחוז ירושלים, רות עמירן במחוז הצפון ויעקב עורי במחוז הדרום[19].

ב-1949 ביצע חפירת הצלה בח'ירבת אבריכתאס באזור חדרה, באתר שכלל ארבע מערות קבורה. נמצאו ממצאים מתקופות הברזל ומהתקופה האסלאמית הקדומה[20]. ב-1950 חפר בנחל שחם קבר מקמרים מהתקופה הביזנטית[21] וחשף קברים מתקופת הברזל ליד נען[22][23]. ב-1952 חפר באתר מערת קבורה ברמת גן, כנראה מהתקופה העות'מאנית[24], וחפירת הצלה של מבנה ביזנטי בכפר סירקין[25].

עורי חפר בתל מלוט בשנים 1952–1953 יחד עם שמואל ייבין[26]. בחפירה נמצאו שרידי ישוב מתקופת הברזל 1 הכוללים מספר קירות לבנים ורצפות עפר כבוש[4]. ב-1953 חפר גם בח'רבת אלרוקדיה, בה נמצאו פסיפסים, כתובות וחרסים[27].

ב-1954 קיימו ראש הממשלה משה שרת ופמלייתו סיור ייעודי בן שלושה ימים לדרום ולנגב, לצורך היכרות בלתי אמצעית עם בעיות האזור. עורי אירח אותם בעתיקות אשקלון, הרצה על תולדות החפירות ועל הקושי להתקדם במחקר בהיעדר תקציב מתאים[28].

ב-1954 חפר עורי חפירת הצלה באתר "ברנע" באשקלון בו התגלתה כנסייה[29], באל-הדאר בתל אביב[30], חפירת הצלה בקיבוץ המעפיל[31] וחפירה בתל מור[32]. באותה שנה חקר ממצא של כתובת שומרונית שהתגלתה באתר אל-עצפיר ברחובות. נשיא המדינה יצחק בן צבי שעסק במחקרים אודות השומרונים, שילב ממצאים אלו במאמר שפרסם על תולדות השומרונים באזור[33].

ב-1955 חפר בתל מלחתה, בחפירה נמצאו 148 מטבעות ברונזה[34]. באותה שנה חפר גם כנסייה בבחן[35][36]. בתחילת 1956 ניהל חפירת הצלה באשקלון, באתר בנייה של בית הבראה של ההסתדרות. במקום התגלה מבנה רומי מהמאה השלישית[37]. באותה שנה ניהל גם חפירת הצלה באזור מושב עוצם, בה נתגלו שרידי כנסייה ביזנטית[38]. בנובמבר 1956 ניהל יחד עם יוחנן הוושי חפירת בדיקה באתר קבורה ביזנטי באשקלון[39].

עזבונו שמור בארכיון רשות העתיקות[40].

משפחתועריכה

בשנת 1930 נישא לפניה וולך והם התגוררו ברחוב נחמני בתל אביב. בשנת 1932 נולדה בתם היחידה אביבה, לימים הייתה בין מייסדי קיבוץ ניר יצחק בנגב המערבי, נישאה לחיים (חמי) כלב, להם שלושה בנים, נכדים ונינים. בשנת 1946 נישא בשנית לכרמלה טננבוים והם התגוררו ברחוב חנקין ברחובות.

נפטר מהתקף לב פתאומי ב-25 בינואר 1957 ברחובות, נקבר בבית הקברות ברחובות[41].

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ מיכלסון, אודי; לפידות, אהרון; "הגימנסיה העברית הרצליה - מאה שנות גימנסיה", הוצאת נ.ד.ד. מדיה, 2004
  2. ^ מידע על אתר כורזים, בארכיון המנדטורי באתר רשות העתיקות
  3. ^ Ory, Jacob 1927, An inscription newly found in the synagogue of Kerazeh . בתוך Palestine Exploration Quarterly 60:51-52
  4. ^ 1 2 3 עידו קוך, דרום-מערב כנען בתקופת הברונזה המאוחרת ובראשית תקופת הברזל
  5. ^ משה כוכבי, אפק-אנטיפטריס: חמשת אלפים שנות היסטוריה, באתר כותר
  6. ^ Ory Jacob, 1938, Excavations at Ras el-'Ain, בתוך Quarterly of the Department of Antiquities in Palestine 6
  7. ^ מידע על אתר אל ג'יסר, בארכיון המנדטורי באתר רשות העתיקות
  8. ^ Ory Jacob 1945. A Middle Bronze Age tomb at el-Jisr. בתוך Quarterly of the Department of Antiquities in Palestine 12
  9. ^ מידע על אתר תל ג'רישה/נפוליאון, בארכיון המנדטורי באתר רשות העתיקות
  10. ^ Ory Jacob, 1940. A Late Bronze Age Tomb at Tell Jerishe. בתוך Quarterly of the Department of Antiquities in Palestine 10
  11. ^ TSAFRIR, Y. A Painted Tomb at Or Ha-Ner, Israel Exploration Journal, vol. 18, no. 3, Israel Exploration Society, 1968, pp. 170–80 .
  12. ^ Ory Jacob 1939, A painted tomb near Ascalon. בתוך Quarterly of the Department of Antiquities in Palestine 8
  13. ^ צבי אילן, קבר המדליונים באור הנר, למרחב, 8 במאי 1967
  14. ^ מידע על אתר מכמיש, בארכיון המנדטורי באתר רשות העתיקות
  15. ^ מידע על אתר ד'הרת אל חומרייה, בארכיון המנדטורי באתר רשות העתיקות
  16. ^ Ori, J. 1948. A Bronze-Age Cemetery at Dhahrat el Humriya. בתוך Quarterly of the Department of Antiquities in Palestine 13: 1948 75-89
  17. ^ Ori, Jacob. 1942. A Bronze Age tomb near Yazur, בתוך Quarterly of the Department of Antiquities in Palestine 10: 1942 2-3
  18. ^ Ori, Jacob. 1946. A Chalcolithic necropolis at Benei Beraq, בתוך Quarterly of the Department of Antiquities in Palestine 12
  19. ^ יובל ברוך ורחל קודיש-ושדי, From The Israel Department Of Antiquities To The Founding of the Israel Antiquities Authority, באתר רשות העתיקות
  20. ^ ח'ירבת אבריכתאס - יעקב עורי, בפרויקט פאביסה: חפירות ארכאולוגיות בישראל בשנים 1948–1990
  21. ^ נחל שחם - יעקב עורי, בפרויקט פאביסה: חפירות ארכאולוגיות בישראל בשנים 1948–1990
  22. ^ שמואל ייבין, הפעולה הארכיאולוגית בישראל, חרות, 10 במאי 1956
  23. ^ חפירות מחלקת העתיקות באוקטובר, חרות, 22 בנובמבר 1950
  24. ^ רמת גן - יעקב עורי, בפרויקט פאביסה: חפירות ארכאולוגיות בישראל בשנים 1948–1990
  25. ^ כפר סירקין - יעקב עורי, בפרויקט פאביסה: חפירות ארכאולוגיות בישראל בשנים 1948–1990
  26. ^ תל מלוט, ב"חדשות ארכיאולוגיות", גיליון 118 שנת 2006
  27. ^ נתגלו עתיקות בבאר שבע, על המשמר, 4 במאי 1953
  28. ^ יהודה הגדרתי, מימי הירקון יוזרמו לנגב כבר בקיץ 1955⁩, הבוקר, 12 באוגוסט 1954
  29. ^ מערת קברים ושרידי בנין עתיק נחשפו בעבודות מחלקת העתיקות, זמנים, 18 ביוני 1954
  30. ^ תל אביב אל–הדאר -יעקב עורי, בפרויקט פאביסה: חפירות ארכאולוגיות בישראל בשנים 1948–1990
  31. ^ קיבוץ המעפיל - יעקב דורי, בפרויקט פאביסה: חפירות ארכאולוגיות בישראל בשנים 1948–1990
  32. ^ תל מור - יעקב עורי, בפרויקט פאביסה: חפירות ארכאולוגיות בישראל בשנים 1948–1990
  33. ^ מחקר נשיא המדינה על עתיקות השומרונים שנתגלו ברחובות, הבוקר, 3 בספטמבר 1954
  34. ^ תל מלחתה - יעקב עורי, בפרויקט פאביסה: חפירות ארכאולוגיות בישראל בשנים 1948–1990
  35. ^ שמואל ייבין, הפעולה הארכאולוגית בישראל, משרד החינוך והתרבות - אגף העתיקות, 1956
  36. ^ בחן - יעקב עורי, בפרויקט פאביסה: חפירות ארכאולוגיות בישראל בשנים 1948–1990
  37. ^ ⁨יסודות בנין מהמאה ה־3 נתגלו באשקלון ⁩, חרות, 29 במרץ 1956
  38. ^ נתגלו עתיקות בחבל לכיש, קול העם, 15 באפריל 1956
  39. ^ אשקלון, אל ג'ורה - יעקב עורי ויוחנן הוושי, בפרויקט פאביסה: חפירות ארכאולוגיות בישראל בשנים 1948–1990
  40. ^ עזבונות השמורים בארכיון רשות העתיקות
  41. ^ ביום השלושים לפטירת יקירנו יעקב עורי ז"ל, הארץ, 22 בפברואר 1957