יצחק גנוז

משורר ישראלי

יצחק גנוז (נולד ב-9 בינואר 1927) הוא חוקר פולקלור, סופר ומשורר ישראלי. עורך כתב העת "ידע-עם", במה לפולקלור יהודי.

יצחק גנוז
לידה 9 בינואר 1927 (בן 97)
לידא, הרפובליקה הפולנית השנייה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ילדותו

עריכה

נולד בעיר לידא שבפולין, למשה גנוזוביץ וליהודית לבית בְּרֶם. קיבל חינוך עברי בבית ספר "תרבות". עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נאסר אביו, מורה עברי, על ידי ה-נ.ק.ו.ד. בגלל פעילותו הציונית ועקבותיו נעלמו. אמו ושלושת ילדיה הוגלו לסיביר. שנות נדודיהם שם עברו בעבודה מפרכת בכריתת יערות ובניית מסילת ברזל החוצה את מרכז קזחסטן. עם גמר המלחמה עברה המשפחה לפולין והמשיכה משם אל ארץ ישראל.

העלייה לארץ

עריכה

בפולין גנוז ארגן והדריך קבוצת ילדים ונוער גדולה, ניצולי השואה. יחד הם חצו גבולות והעפילו על אנייה המעפילים אקסודוס - יציאת אירופה תש"ז. גנוז היה אחד המפעלים וחבר המזכירות המנהיגה של המעפילים על אניית הגירוש הבריטית אושן ויגור. יחד עם קבוצתו, אמו, אחותו ואחיו עבר את כל שלבי מסעה ונדודיה.

לאחר גירוש המעפילים מחופי הארץ לגרמניה, עלה ארצה בשנת תש"ח עם קבוצת נוער מתנדב מגויס (גח"ל) והשתתף במלחמת הקוממיות.

פועלו בארץ

עריכה

למד ספרות עברית והיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת בר-אילן. חבר אגודת הסופרים העבריים משנת 1986 והאיגוד העולמי למדעי היהדות. מרצה ללשון וספרות יידיש. עורך כתב העת "ידע עם - במה לפולקלור יהודי", החל משנת 1976. חבר המועצה המדעית של ארכיון הסיפור העממי בישראל ע"ש דב נוי (אסע"י).

ספריו של המשורר יצחק גנוז מבטאים את ההוויה הישראלית בריבוי פניה. מאז ראשית כתיבתו, הוא מציג את המתח הייחודי שבין כאן לשם, ואת הגורל היהודי המלווה את קיומנו כאן כישראלים. הוא מבטא את שירת השואה והתקומה כשתי חטיבות השזורות זו בזו, ומצליח להפוך חומרים ביוגרפיים למעשה אומנות מרגש ונוגע ללב.

זה שנות דור מנחיל גנוז דרך יצירתו את תודעת השואה והתקומה, ואת המחויבות לעבר. החיבור בין העברית ליידיש בשירתו אותנטי ונושא את חוויית הדו-שורש, וגם העברית שלו אוצרת את מכמני העברית לרבדיה.

היה נשוי לנאמנה בת מנחם יצחק קליונר, עד למותה ב-2001.

פרסים והוקרה

עריכה
 
בטקס הענקת "אות התקומה": עמנואל בן סבו (משמאל), האחיות צלילה והדסה באו ויצחק גנוז

ספרים ופרסומים

עריכה

כתביו הופיעו בעיתון "הצופה", ובכתבי העת "האומה", "מבוע", "מהות", "מאזנים", "בשדה-חמד", "עת-לחשוב", "ירושלים - מאסף לדברי ספרות", "אפיריון"[2], "מקור ראשון", "ידע-עם (כתב עת)", "טאפלפונקט", ועוד.

סיפורו הראשון הופיע בכתב העת "מבואות" בשנת 1954. מאז פרסם סיפורים, שירים, מחקרי פולקלור ומאמרי ביקורת במאות כתבי עת. ערך ספרי זיכרון. ביבליוגרפיה של כתביו פורסמה ב"ידע-עם", גיליונות כח–כט (תשס"ד 2003).

מחקריו הבולטים

עריכה
  • הנר בפולקלור ובספרות ישראל.
  • מקורות ודרכי שילובם בסיפוריו של בשביס זינגר.
  • הסיפור הטראגי על צ"ג הבנות בשואה לאור המאורעות של גזרות ת"ח ות"ט.
  • גילוי אליהו בספר חיבור יפה מהישועה לרבנו נסים מקירואן.
  • לחקר שמות המשפחה של היהודים.
  • משלי החפץ חיים - יסודותיהם ושיטת עיצובם.
  • חפציהם האישיים של צדיקים כאוצרי סגולות.
  • המוטיבים העממיים 'בעידו ועינם' לש"י עגנון.
  • תדמית היהודי בפתגמים סלביים.
  • נוסחי דיבור בין תחומי העברית והיידיש.
  • עליות נסיות לארץ-ישראל - באגדה, בספרות ובפולקלור.
  • תרגום התנ"ך של יהואש ליידיש.
  • חתונה בעיירה - הווי ומנהגים שנגוזו.
  • פולקלור ילדים בעיירות מזרח אירופה.
  • ביבליוגרפיה של כתבי חיים שוורצבאום בחקר הפולקלור.
  • צורות החידה היהודית באזורי ליטא ורוסיה הלבנה.
  • דברי המגיד מדובנא בין משל לסיפורי עם.
  • דרכן של תנועות הנוער באקסודוס ובמערכות העפלה.
  • מסכת ספרים, סופרים ופרנומרנטים (חותמים).
  • פתגמים ואמירות יידיש בתקופת השואה והתקומה.
  • כוחו של סיפור (ספר "היובל לארכיון הסיפור העממי בישראל" (אסע"י))
  • Lamps and Candels (Encyclopedia of Jewish Folklor and Traditions)
  • שמות יהודיים של רחובות ואתרים במזרח אירופה.
  • "כלב שהוא כולו לב" - שורשי הסיפור ותמורותיו במציאות משתנה.
  • לאקאליזמען פון לידע און אומגעגנט.
  • אהבת הספר: ערך, כבוד ומנהגים.
  • אומני בתי כנסת באגדות עם והקשרן ההיסטורי.
  • ל"ו צדיקים בעיירות ליטא.
  • העצים אשר על קברי הקדושים.
  • מסע נוכח פני החידלון.
  • מאמרי חז"ל והסתעפותיהם.
  • דמותו של רוטשילד וסביביו בהומור היהודי
  • השואה והדור הצעיר
  • יום טוב לוינסקי וחקר הפולקלור בישראל
  • דמותו של בעל העגלה בסיפורי עם יהודיים
  • לידא היהודית באש החורבן

ביקורות על ספריו

עריכה

על "מעבר לגשרון העץ"

עריכה
  • טוקר, נפתלי-הרץ. הדגים דיברו יידיש. מקור ראשון, שבת, כ"ד בכסלו תשס"ז, 15 בדצמבר 2006, עמ' 21.
  • טוקר, נפתלי-הרץ. על ספר שיריו של יצחק גנוז "מעבר לגשרון העץ". אפיריון, גל' 99 (התשס"ז 2006), עמ' 45–47

על "נכח הארץ ומלואה"

עריכה
  • בר-אל, עדינה. מים חיים ברחוב מרשלקובסקה. מאזנים, כרך פ"ה, גל' 1 (ניסן תשע"א, אפריל 2011), עמ' 43–44.
  • ויס, הלל. מראש הפסגה רואים כתום. מקור ראשון, שבת, כ"ז בסיון תשס"ט, 19 ביוני 2009, עמ' 16–17 <נדפס גם ב'ידע עם', כרך ל"ד-ל"ה, מס' 69–70 (תש"ע 2009), עמ' 177–181>

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה