יצחק יחזקאל

שחיין ישראלי

יצחק יחזקאל (16 בינואר 192125 באפריל 2010) היה שחיין ישראלי. הצולח הראשון של הכנרת בשחיית יחיד לאורכה, כ-22 ק"מ (1944) אותה צלח עוד פעמיים לאורכה (1953 ו-1955)[1][2][3] ועוד 10 פעמים לרוחבה בצליחה התחרותית מעין גב לטבריה (כ-9 ק"מ).[4][5][6][7][8]

יצחק יחזקאל
יצחק יחזקאל לאחר צליחת הכנרת, עין גב טבריה, 1953
יצחק יחזקאל לאחר צליחת הכנרת, עין גב טבריה, 1953
לידה 16 בינואר 1921
טביליסי, גאורגיה
פטירה 25 באפריל 2010 (בגיל 89)
חולון, ישראל
מידע כללי
מדינה ישראלישראל ישראל
ספורט
ענף ספורט שחייה
תת-ענף שחייה במים פתוחים
מועדון הפועל תל אביב
תחרות שחייה בפתח תקווה, 1942
יצחק יחזקאל לאחר הזכייה בתחרות הקרב-רב למסטרס, 1983

ביוגרפיה עריכה

יחזקאל נולד וגדל בטביליסי, גאורגיה. משפחתו ברחה מהטיהורים הגדולים של סטלין לאיסטנבול, טורקיה, וכעבור מספר שנים הם עברו להתגורר בביירות, לבנון.

בשנת 1936 יחד עם אחיו הבכור הם הסתננו לארץ ישראל והגיעו לכפר גלעדי. מספר ימים לאחר מכן, הם הוברחו במשאית לתל אביב כשהם מסתתרים מתחת לערמת חציר. מספר חודשים לאחר מכן, הצטרפו אליהם גם הוריהם ואחותם. למחייתם עסקו בסחר ברחובות העיר.

לאחר מכן הצטרף לנוער העובד. בתנועה למד מקצוע, מסגר ואת השפה העברית. במקביל הצטרף למועדון הספורט של הפועל תל אביב, ושם התאמן בהתעמלות, והפך במהרה לספורטאי מוביל בקבוצה. הוא התאמן במספר ענפי ספורט והשתתף בתחרויות שחייה בסגנון החזה.

בשנת 1943 צלח יחזקאל לראשונה את הכנרת, לרוחבה למרחק של כ-9 ק"מ, ובסך הכל השתתף ב-10 תחרויות של צליחת הכנרת לרוחבה מעין-גב לטבריה, עד שנת 1968 (כולל), יותר מכל שחיין ישראלי אחר.

ב-28 באוקטובר 1944 צלח יחזקאל את הכנרת לאורכה מצמח בדרום לטבחה בצפון, כ-22 ק"מ במשך 9 שעות, 39 דקות ו-44 שניות, ובכך היה לשחיין הישראלי הראשון שעמד במשימה זו. בשנת 1953 חזר על המשימה בשחייה רק בכיוון ההפוך, מכפר נחום לצמח בזמן של 10 שעות, 18 דקות ו-20 שניות. בשנת 1955 חצה את הכנרת שוב לאורכה מצמח בדרום לכפר נחום בצפון בזמן של 8 שעות, 33 דקות ו-25 שניות.

יחזקאל שרת במהלך שירותו בצה"ל בחיל הים כמדריך ספורט ומאמן קרב מגע. במסגרת שירות המילואים שלו, היה המאמן הראשי של נבחרת השחייה של חיל הים, אתה זכה באליפויות צה"ל במשך כמה שנים ואחר כך של נבחרת השחייה של הנח"ל, שניצחה את נבחרת חיל הים בשחייה כל עוד הוא היה המאמן הראשי. הוא השתחרר משרות המילואים בשנת 1968.

בשנים 19451965 אימן את קבוצות הילדים והנוער של הפועל תל אביב בהתעמלות, בשחייה ובכדורמים.

בשנת 1994 לקה יחזקאל בשבץ מוחי ראשון, ולאחר 6 חודשי החלמה הוא חזר לעבוד בפיסול בסטודיו שלו. לאחר מכן, סבל מעוד חמישה אירועי שבץ מוחי, שהשאירו אותו משותק בחצי הגוף.

הוא התגורר עם משפחתו בתל אביב עד שנת 1951, ממנה עבר להתגורר בחולון עד למותו בשנת 2010.

התנדבות עריכה

תארים והישגים עריכה

בשנת 1959, לאור הישגיו כספורטאי אוזכר בין 3000 ספורטאים מצטיינים בארץ ובעולם בספרם של זמרי ופז [9].

בשנת 1989 זכה יחזקאל בעיטור "לאיש כפועלו".[10]

ראו גם עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ יצחק יחזקאל, כיצד צלחתי את הכנרת לארכה, דבר, 4 ביוני 1948
  2. ^ דן פחטר, צליחת הכנרת לאורכה, דבר, 28 באוגוסט 1953
  3. ^ דן פחטר, עם יצחק יחזקאל מצמח לכפר נחום, דבר, 14 באוקטובר 1955
  4. ^ שיאים חדשים בצליחת הכנרת, דבר, 1 באוקטובר 1944
  5. ^ ז'. פרחי, אספורט - "קדחת הכנרת", משמר, 18 בספטמבר 1945
  6. ^ ש. פינס, 35 צלחו את הכנרת, דבר, 19 באוקטובר 1951
  7. ^ ישראל פז, דרום-אפריקנים ניצחו בצליחת הכנרת ה-5, על המשמר, 7 באוקטובר 1953
  8. ^ אברהם בן שלום, הצליחה ה־6 במרכז פסטיבל המים בכנרת, דבר, 26 בספטמבר 1958
  9. ^ אורי זמרי וישראל פז, מי ומה בספורט לקסיקון, מרחביה: ספריית הפועלים, 1959, עמ' 185
  10. ^ יצחק יחזקאל, 1989 - רשימת מקבלי עיטורי "לאיש כפועלו" ו"עמית כבוד לכל חייו", באתר הפועל