צליחת הכנרת
צליחת הכנרת היא אירוע השחייה במים פתוחים העממי הגדול והמתמיד ביותר בישראל. האירוע מתקיים בכנרת מדי שנה, בדרך כלל בספטמבר אוקטובר (מועד שבו כבר פחות חם אך עדיין לא יורד גשם), התאריך משתנה בכפוף לחגים וכדי שלא להתנגש באירועים אחרים של ספורט עממי. עד שנת 2022 התקיימו 68 צליחות מאורגנות.
מדליית צליחה עממית ה-39 משנת 1992 | |
ענף | שחייה במים פתוחים |
---|---|
תאריך ייסוד | 1954 |
מדינות משתתפות | ישראל |
בצליחת הכנרת יש שני מסלולים עממיים ושני מסלולים תחרותיים:
- מסלול עממי קצר, 1.5 קילומטר
- מסלול עממי ארוך 3.5–4.2 קילומטר
- מסלול תחרותי קצר 1.5 קילומטר
- מסלול תחרותי ארוך 5 קילומטר
בדרך כלל המסלולים מסתיימים בחוף צמח, שבו יש במה שעליה מתקיים טקס חלוקת פרסים למנצחים ולצולחים הוותיקים. במקרים מסוימים המסלולים הסתיימו בחוף ירדן כנרת (צליחות 65, 66)
צליחה תחרותית
עריכהצליחת הכנרת לרוחבה על ידי יחידים התקיימה בשנות ה-30 ובשנות ה-40 המוקדמות. בנובמבר 1942 יצאה לצליחת הכנרת עליזה וירץ, שעשתה את הדרך בארבע שעות ועשר דקות.[1] ביולי 1943 התקיימה צליחה תחרותית ראשונה, שאורגנה על ידי הפועל[2] ביוזמת שמריהו נאבל.[3] את המסלול מעין גב לטבריה, שאורכו תשעה ק"מ, סיימו 23 מתוך 25 שחיינים, ראשון שבהם היה שמואל חדש שעשה את הדרך בזמן של 3:13:45 שעות.[4] מבין הנשים שחתה ראשונה עליזה וירץ בהישג של 3:31:50 שעות.[5] בשנת 1944 התקיימה הצליחה התחרותית השנייה במתווה עין גב - טבריה. במשחה השתתפו כמה עשרות שחיינים ושחייניות. התחרות התקיימה בשעות הבוקר על מנת לסיים את השחייה לפני התגברות הרוחות.[6] באותה שנה שחו 38 איש מתוכם סיימו 35. אותם שיאנים מהשנה הקודמת זכו גם בפעם זו בתוצאות: גברים - 2:39:12 שעות ונשים - 3:10:18 שעות[7] בצליחת הכנרת השלישית, שנערכה בשנת 1946 במסלול מעין גב לטבריה, הגיע במקום ראשון ישראל פרקר מחוגלה, ששנה קודם לכן הגיע במקום השני. לאורך השנים התקיימו בצורה ממוסדת תחרויות בצליחות הרוחב, שבהן השתתפו, וזכו, בעיקר טובי שחייני בריכות השחייה בישראל, ולעיתים גם אורחים מחו"ל.[8][9]
לפני מספר שנים הונהגו על ידי איגוד השחייה בישראל תחרויות שחייה במים עמוקים בכנרת, ובשונה מכל שאר המשחים המתקיימים בכנרת, בתחרויות אלה אין צליחה, כי המסלול אינו צולח מחוף אל חוף - שחייה תחרותית זו היא בקו ישר לעבר מצוף במרחק מסוים מחוף צמח וחזרה לנקודת ההתחלה שהיא גם הסיום בצמח. בתחרויות אלה מוגדרות בדרך כלל כמה קטגוריות על פי גיל המשתתפים, וקיימת אפשרות בחירה אישית בין אורכי 2–3 מסלולי השחייה התחרותיים. תחרויות אלה נערכות בשנים האחרונות בצמוד בזמן ובמקום לצליחה העממית בכנרת, תוך הישענות על התשתית שממילא ממוקמת בצמח והקהל הרב שנוכח במקום, חלקו הגדול בהמתנה לצולחי המשחה העממי שעדיין במים.
צליחת הכנרת לאורכה
עריכהבשנת 1944 צלח יצחק יחזקאל, שחיין הפועל תל אביב, את הכנרת לראשונה לאורכה מצמח לטבחה, מרחק של 22 ק"מ בזמן של 9:39:44 שעות.[10] יחזקאל חזר על צליחה זו עוד פעמיים לפחות.[11][12] צליחת אורך כזו נעשית כיוזמה אישית או צוותית, תמיד עם סירה ומלווה (אוכל ושתייה, עידוד ותמיכה), בהתמודדות סבלנית עם משטר רוחות משתנה וים גלי.
ב-23 באוקטובר 1954 צלחו שתי נשים ראשונות את הכנרת לאורכה מטבחה לדגניה א'. מלכה טננבאום, בת ה-19 סיימה ראשונה בזמן של 9:20:40 שעות. שנייה סיימה עדנה בורנשטיין בת ה-17 בזמן של 9:40 שעות.[13]
ב-30 באוקטובר 2019, אבישג טורק השלימה חצייה כפולה של אורך הכנרת. טורק שחתה מרחק של 41 ק"מ מחוף אמנון לחוף צמח ובחזרה בזמן כולל של 14:54 שעות. זוהי החצייה הכפולה הראשונה שתועדה בכנרת.
הקפת הכנרת
עריכהלראשונה נערכה שחייה קבוצתית שהקיפה את חופי הכנרת בשחייה במשך כשלושה ימים, מ-22 ועד 24 באוקטובר 2020. קבוצה של 16 שחייניות ושחיינים (בן אנוש, אודי אראל, דרור בלקין, עמי גינזבורג, עודד גרוס, אבישג טורק, שני מוסקונה, אורי סלע, אמנון סלעי, טל סנונית, דורון עמוסי, עדינה פאור, טל פרדמן, אורן קנדלמן, עודד רהב ולוק שטבון) הקיפה את הכנרת בשלושה ימים. ביום הראשון שחייה למרחק של 18.15 ק"מ מחוקוק דרך טבריה לבית ירח במשך 5:42:18 שעות. ביום השני שחייה למרחק של 16.8 ק"מ מבית ירח דרך האון לחוף לבנון במשך 5:44:49 שעות וביום השלישי שחייה למרחק של 13.5 ק"מ מחוף לבנון לחוקוק במשך 4:16:42 שעות.[14][15]
מנצחות ומנצחי צליחת הכנרת התחרותית לדורותיה
עריכהמספר | שנה | שחיינית | תוצאה | שחיין | תוצאה |
---|---|---|---|---|---|
1 | 1943 | עליזה וירץ | 3:31:50 שעות | שמואל חדש | 3:13:45 שעות |
2 | 1944 | עליזה וירץ | 3:10:18 שעות | שמואל חדש | 2:39:12 שעות |
3 | 1945 | מרים פיינר | 3:28.55 שעות | ישראל פרקר | 3:05.36 שעות |
4 | 1951 | אראלה כהן | 3:43.58 שעות | לארס ברטיל ווארלה ( שוודיה) |
3:09.13 שעות |
שמואל חדש* | |||||
5 | 1953 | מלכה טננבאום | 3:16.10 שעות | מנפרד סולומון ( דרום אפריקה) |
2:21.39 שעות |
נחום בוך* | 2:47.40 שעות | ||||
6 | 1958 | שושנה ריבנר | 2:54 שעות | עוזי רוזן | 2:29:24 שעות |
7 | 1963 | ג'ודית דה נייס ( הולנד) |
2:11.25 שעות | גרשון שפע | 2:06.58 שעות |
8 | 1965 | איבונה טוביס | 2:38.53 שעות | דני רבס | 2:05.45 שעות |
9 | 1967 | איבונה טוביס | 2:20.12 שעות | אברהם מלמד | 2:02.44 שעות |
10 | 1968 | דורית זלץ | 2:44.38 שעות | עומרי שוחטוביץ | 2:13.01 שעות |
11 | 1970 | תמר ריפקינד | 2:30.07 שעות | מרק למברט ( ארצות הברית) |
2:02.25 שעות |
משה גרטל* | 2:10.23 שעות | ||||
12 | 1974 | ולרי טיילור ( בריטניה) |
2:28.20 שעות | נדב בטשא | 2:05.0 שעות |
לילך אריאל* | |||||
13 | 1976 | דניאלה יוסטר | 2:09.51 שעות | נדב בטשא | 1:52.15 שעות |
14 | 1978 | מוריאל ואשז ( צרפת) |
1:59.31 שעות | נדב בטשא | 1:55.10 שעות |
מיכל כהן* | 2:07.03 שעות | ||||
15 | 1980 | ורוניק סטפן ( צרפת) |
2:10.3 שעות | יוחאי ליפשיץ[16][17] | 1:57.60 שעות |
ליאור בירקאן* | 2:13.0 שעות | ||||
16 | 1982 | יוחאי ליפשיץ | |||
17 | 1985 | ז'נבייב קאריו ( צרפת) |
2:02.28 שעות | יוחאי ליפשיץ[18] | 1:52.47 שעות |
יעל קוסוביצקי* | 2:11.05 שעות |
- (*) ראשונים מבין השחיינים הישראלים
הצליחה העממית
עריכההצליחה העממית של הכנרת החלה בסוכות 1954, ונערכת מאז מדי שנה. מראשיתה עודדה מינהלת הצליחה בעמק הירדן את עקרונות הספורט העממי כולל:
- השתתפות צולחים מכל הגילאים, כולל בקבוצות מאורגנות ממפעלים ומוסדות, גם בודדים וגם משפחות רב דוריות.
- היעדר כל סממן של תחרותיות, קרי- ללא מדידות זמן או קטגוריות אחרות.
- טיפוח מפעל הצליחות העממיות כמסורת קבועה ומתמידה, ללא שום פשרות, והרצף נשמר כך מדי שנה בשנה.
בצליחה העממית, הנערכת בשבת, יכולים המשתתפים לבחור לעצמם אחד משני מסלולי שחייה:
- המסלול הארוך - מתחיל בקיבוץ האון ומסתיים בחוף צמח. עד שנת 1958 היה אורכו 6 ק"מ והוא הסתיים בחוף בית ירח, ומאז 1959 אורכו כ-4.2 ק"מ. בשנים שבהן מפלס מי הכנרת נמוך, מתקצר מסלול השחייה בכ-700 מטר וגדלים קטעי ההליכה ה'בוצית' של הצולחים (עד המים בכניסה לצליחה בחוף האון כ-200 מטר, וכ-500 מטר ביציאה מהמים בחוף צמח). בשנים 2018, 2019 (צליחות 65, 66) המסלול הסתיים בחוף ירדן כנרת.
- המסלול הקצר - מסלול שאורכו 1.5 ק"מ, מתחיל מחוף קיבוץ מעגן ומסתיים גם הוא בחוף צמח, מסלול זה נולד רק בסמוך לצליחה ה-15, ונועד במקורו לצעירים שבצולחים ולאחרים המתקשים באתגר הגדול יותר.
בשתי הצליחות הראשונות השתתפו כ-200 עד 250 שחיינים. עם השנים עלה מספר המשתתפים, מדי שנה בשנה, עד לשיא כל הזמנים של 10,600 משתתפים בשנת 1978. ב-15 שנותיה הראשונות של הצליחה העממית התנהל בכניסה למים במסלול הארוך, בחוף האון, רישום פרטני של כל צולח וצולח, וסימון הגעתו ביציאה מהמים בחוף צמח. זה איפשר שליטה ובקרה הדוקים על ידי מינהלת הצליחה. נוהג זה הופסק עם העלייה המשמעותית במספר המשתתפים, ומספר המשתתפים מוערך לפי נתוני ההרשמה של אלפי משתתפי הצליחה.
לאורך שנים רבות היוותה עצם ההשתתפות (ואפילו חד פעמית) בצליחה העממית בכנרת מעין סוג מובהק של מבחן התבגרות. עבור בני נוער רבים מכל רחבי ישראל היה זה, בהרבה מקרים, מבחן ראשוני לכושרם הגופני וליכולתם המנטלית להתמודד באופן עצמאי עם אתגר ספורטיבי כזה, אתגר שחייב הכנות ואימונים לפני הצליחה, וצילום מחויך ומאושר של "עשיתי זאת", עם מדליה על הצוואר ותעודת סיום הצליחה תחת בית השחי (והלחמנייה והשוקו שניתנו לצולחים). לא במקרה נבחר האייטם של הצליחות העממיות בכנרת להיות בין עשרת האייטמים המסמלים את התרבות וההווי בחברה הישראלית לדורותיה, בסדרת הטלוויזיה "אוצרים את המדינה" בהנחייתו של טל ברמן בחגיגות שנת ה-60 למדינת ישראל, מרץ-מאי 2008.
לקראת צליחת היובל שהתקיימה בספטמבר 2003, יזם חגי פלטי, מוותיקי צולחי הכנרת, הקמת מסגרת משותפת (סוג של עמותה התנדבותית), ל"צולחי הזהב" - צולחים שצברו לפחות 40 צליחות עממיות אישיות, כולן במסלול הארוך, ושלמרות גילם המתקדם ממשיכים לצלוח את המסלול הארוך. העמותה (ואצ"ה-ותיקי ארבעים צליחות הכנרת) כוללת כ-25 חברים. השיאן הוא סוכן ביטוח שהחסיר עד כה רק שתי צליחות. זקן חברי העמותה נולד ב 1926. כמחצית מחברי העמותה הפכו את שגעון הצליחות וההתמדה בהן לפרויקט משפחתי, רב-דורי.
צליחות עממיות נוספות
עריכה- צליחה עממית של נשים בלבד - צליחה שנתית המתקיימת ביום חול. זו יוזמה נשית פרטית של ויויאן גלזר, שהתקיימה לראשונה בשנת 2010 ומכוונת בעיקרה לנשים שאינן יכולות מסיבות דתיות או אחרות לקחת חלק בצליחה העממית הגדולה המתקיימת תמיד בשבת. בדומה לצליחה העממית הגדולה, המשתתפות יכולות לבחור בין מסלול קצר לארוך.[19]
- צליחת צה"ל - זו הייתה צליחה שנתית שהתקיימה מספר מועט של פעמים, בשנות השישים-שבעים, במסלול לאורך חופה הדרום-מערבי של הכנרת באורך של כ 3.5 ק"מ שהסתיים בחוף צמח.[20]
- צליחת הצלה קבוצתית - צליחה חצי שנתית, ביוזמת חברים מקיבוצי עמק הירדן, שהתקיימה בסמוך להקמת המדינה ובכמה שנים אחריה. המשתתפים בה חולקו לקבוצות של 5 שחיינים בכל אחת, ולכל קבוצה הוצמד חבר או חברה שלא ידע כלל לשחות, והקבוצה נבחנה ביכולת שלה לשחות איתו מחוף מעגן עד הסיום בחוף בית ירח, (סמרה של אז), מכאן שמה "צליחת ההצלה". צליחה זו נפסקה עם המעבר לפורמט של הצליחה העממית הגדולה ב-1954.
רשימת הצליחות
עריכהמספר צליחה | תאריך אזרחי | תאריך עברי | מספר משתתפים |
---|---|---|---|
1 | 12.10.1954 | ט"ו בתשרי תשט"ו | 226 |
2 | ספט' 1955 | סוכות תשט"ז | 182 |
3 | 29.9.1956 | ט"ו בתשרי תשי"ז | 290 |
4 | 12.10.1957 | י"ז בתשרי תשי"ח | 250 |
5 | 4.10.1958 | כ' בתשרי תשי"ט | 286 |
6 | ספטמבר 1959 | סוכות תש"ך | 335 |
7 | 8.10.1960 | י"ז בתשרי תשכ"א | 810[21] |
8 | 30.9.1961 | כ' בתשרי תשכ"ב | 1,050[22] |
9 | 20.10.1962 | כ"ב בתשרי תשכ"ג | 1,935 |
10 | 5.10.1963 | י"ז בתשרי תשכ"ד | 2,800 |
11 | 26.9.1964 | כ' בתשרי תשכ"ה | 3,750[23] |
12 | 2.10.1965 | ו' בתשרי תשכ"ו | 5,300[24] |
13 | 1.10.1966 | י"ז בתשרי תשכ"ז | 7,500 |
14 | 30.9.1967 | כ"ה באלול תשכ"ז | 9,000 |
15 | 21.9.1968 | כ"ח באלול תשכ"ח | 9,850 |
16 | 20.9.1969 | ח' בתשרי תש"ל | 9,550 |
17 | 26.9.1970 | כ"ח באלול תש"ל | 9,000 |
18 | 25.9.1971 | ז' בתשרי תשל"ב | 8,500 |
19 | 16.9.1972 | ח' בתשרי תשל"ג | 8,500 |
20 | 8.9.1973 | י"א באלול תשל"ג | 8,000 |
21 | 21.9.1974 | ה' באלול תשל"ה | 7,500 |
22 | 20.9.1975 | ט"ו בתשרי תשל"ו | 7,000 |
23 | 18.9.1976 | כ"ג בתשרי תשל"ז | 8,000 |
24 | 17.9.1977 | ה' בתשרי תשל"ח | 10,300 |
25 | 23.9.1978 | כ"ב בתשרי תשל"ט | 10,600 |
26 | 29.9.1979 | ה' באלול תש"ם | 8,400 |
27 | 27.9.1980 | י"ז בתשרי תשמ"א | 7,500 |
28 | 26.9.1981 | כ"ז באלול תשמ"א | 7,800 |
29 | 25.9.1982 | ח' בתשרי תשמ"ג | 7,700 |
30 | 3.9.1983 | כ"ה באלול תשמ"ג | 7,000 |
31 | 22.9.1984 | כ"ו בתשרי תשמ"ה | 7,800 |
32 | 21.9.1985 | ו' בתשרי תשמ"ו | 7,800 |
33 | 27.9.1986 | כ"ג באלול תשמ"ו | 6,500 |
34 | 19.9.1987 | כ"ה באלול תשמ"ז | 8,000 |
35 | 10.9.1988 | כ"ח באלול תשמ"ח | 7,500 |
36 | 23.9.1989 | כ"ג באלול תשמ"ט | 7,000 |
37 | 15.9.1990 | כ"ה באלול תש"ן | 7,200 |
38 | 7.9.1991 | כ"ח באלול תשנ"א | 6,700 |
39 | 19.9.1992 | כ"א באלול תשנ"ב | 5,500 |
40 | 4.9.1993 | ז' בתשרי תשנ"ג | 6,800 |
41 | 24.9.1994 | י"ט בתשרי תשנ"ה | 7,000 |
42 | 30.9.1995 | ו' בתשרי תשנ"ו | 6,200 |
43 | 21.9.1996 | ח' בתשרי תשנ"ז | 5,900 |
44 | 27.9.1997 | כ"ה באלול תשנ"ח | 5,000 |
45 | 26.9.1998 | ו' בתשרי תשנ"ט | 6,800 |
46 | 18.9.1999 | ח' בתשרי תש"ס | 6,500 |
47 | 9.9.2000 | ט' באלול תש"ס | 6,300 |
48 | 22.9.2001 | ח' בתשרי תשס"ב | 5,800 |
49 | 5.10.2002 | כ"ט בתשרי תשס"ג | 5,000 |
50 | 20.9.2003 | כ"ג באלול תשס"ג | 7,000 |
51 | 11.9.2004 | כ'ה באלול תשס"ד | 5,500 |
52 | 21.9.2005 | כ' אלול תשס"ה | 8,000 |
53 | 16.9.2006 | כ"ג באלול תשס"ו | 6,500 |
54 | 6.10.2007 | כ"ד בתשרי תשס"ח | 7,000 |
55 | 27.9.2008 | כ"ז באלול תשס"ח | 6,500 |
56 | 26.9.2009 | ח' בתשרי תש"ע | 8,000 |
57 | 2.10.2010 | כ"ד בתשרי תשע"א | 7,300 |
58 | 24.9.2011 | כ"ה באלול תשע"א | 12,000 |
59 | 15.9.2012 | כ"ח באלול תשע"ב | 13,000 |
60 | 5.10.2013 | א' בחשוון תשע"ד | 12,000[25] |
61 | 20.9.2014 | תשע"ה | |
62 | 19.9.2015 | ו' בתשרי תשע"ו | |
63 | 17.9.2016 | י"ד באלול תשע"ז | 11,000 |
64 | 16.9.2017 | כ"ה באלול תשע"ח[26] | |
65 | 15.9.2018 | ו' בתשרי תשע"ט |
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- אתר צליחת הכנרת של המועצה האזורית עמק הירדן
- צליחת הכנרת, באתר "שוונג"
- אליעזר רואי, צליחת הכנרת ה-4, דבר, 26 באוקטובר 1951
- ישראל פז, רוזן - ראשון בצליחת הכנרת, על המשמר, 1 באוקטובר 1958
- עשרות שחיינים יזנקו הבוקר לצליחת הכנרת, דבר, 8 באוקטובר 1963
- ש. רפפורט, כולם הגיעו ראשונים, מעריב, 2 באוקטובר 1964
- אהרון להב, מלמד וטוביס - מנצחי צליחת הכנרת, דבר, 29 באוקטובר 1967
- מנחם רהט, בטשא ויוסטר ניצחו בצליחת הכנרת התחרותית, מעריב, 14 באוקטובר 1976
- קסם על ים כנרת, באתר ynet, 1 ביוני 2008
- אילן גולדמן, ריאיון עם חגי פלטי מוותיקי צליחת הכנרת, באתר Shvoong, 24 בספטמבר 2011
- צליחת הכנרת 1944, יומני כרמל (התחלה 6:33)
- צליחת הכנרת 1945, יומני כרמל (התחלה 2:06)
- צליחת הכנרת 1951, יומני כרמל
- צליחת הכנרת 1953, יומני כרמל (התחלה 1:29)
- צליחת הכנרת 1958, סרטי גבע, ארכיון שפילברג, (התחלה 2:37)
- צליחת הכנרת 1963, בארכיון הסרטונים של Associated Press
- צליחת הכנרת 1965, בארכיון הסרטונים של Associated Press
- צליחת הכנרת 1965, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
- צליחת הכנרת 2012, סרטון באתר יוטיוב
הערות שוליים
עריכה- ^ עליזה ווירץ חצתה את הכנרת, דבר, 10 בנובמבר 1942
איך חציתי את הכנרת, דבר, 17 בנובמבר 1942 - ^ צליחת הכנרת, דבר, 22 ביולי 1943
- ^ האבא והסבא של האלופים קרני עם עד, 13 במרץ 2009, mynet
- ^ צליחת הכנרת - 23 מתוך 25 צלחו, דבר, 25 ביולי 1943
- ^ תולדות חמש צליחות הכנרת, דבר, 3 באוגוסט 1958
- ^ ים כנרת - מרכז ספורט המים, דבר, 22 בספטמבר 1944
- ^ שיאים חדשים בצליחת הכנרת, דבר, 1 באוקטובר 1944
- ^ 37 שחיינים מזנקים הבוקר לצליחת הכנרת, דבר, 14 באוקטובר 1965
- ^ היום צליחת הכנרת ה-11, דבר, 21 באוקטובר 1970
- ^ יצחק יחזקאל, כיצד צלחתי את הכנרת לארכה, דבר, 4 ביוני 1948
- ^ דן פחטר, צליחת הכנרת לאורכה, דבר, 28 באוגוסט 1953
- ^ דן פחטר, עם יצחק יחזקאל מצמח לכפר נחום, דבר, 14 באוקטובר 1955
- ^ שתי צעירות צלחו את הכנרת לאורכה, על המשמר, 24 באוקטובר 1954
- ^ Unprecedented Perimeter Swim Around The Sea of Galilee, באתר World Open Water Swimming Association (באנגלית)
- ^ Around Sea of Galilee Swim, 22-24 Oct 2020, ב-youtube 27 באוקטובר 2020
- ^ גדעון אברהם, 100 מטר מקו הגמר נטל יוחאי ליפשיץ את הבכורה, מעריב, 30 בספטמבר 1980
- ^ הבוקר: צליחת הכנרת התחרותית, מעריב, 4 באוקטובר 1982
- ^ דני זילברשטיין, יוחאי: הכנרת שלי, מעריב, 3 בספטמבר 1985
- ^ עמיחי אתאלי, הנשים הדתיות לא מוותרות על החתירה, באתר nrg, 1 במאי 2011
- ^ צליחת הכנרת מטעם צה"ל ב-30 באוגוסט, דבר, 15 באוגוסט 1971
מאיר הראובני, פרסי צליחת צה"ל לשחייני חיל הים, מעריב, 22 באוגוסט 1973 - ^ צבי לביא, 810 איש צלחו את הכנרת, מעריב, 8 באוקטובר 1960
- ^ צבי לביא, למעלה מאלף צלחו הכנרת, מעריב, 1 באוקטובר 1961
- ^ ש. רפפורט, כולם הגיעו ראשונים, מעריב, 2 באוקטובר 1964
- ^ 5300 צלחו את הכנרת, מעריב, 3 באוקטובר 1965
שמעון רפפורט, חצי ריבוא חצו את הכנרת, מעריב, 8 באוקטובר 1965 - ^ שחיין, אתר צליחת הכינרת 2014 (ארכיון)
- ^ דניאל צ'צ'יק, צליחת הכנרת, באתר הארץ, 17 בספטמבר 2017