צבי נדב

צבי נדב (נולד בשם צבי הלפרין, לתקופה שינה את שמו בשל רדיפות הטורקים לאיתן ברגמן; דצמבר 18917 במרץ 1959) היה איש העלייה השנייה, חבר השומר, חבר מרכזי בגדוד העבודה וממנהיגי ראשית התעופה העברית בארץ ישראל.

צבי נדב
צבי נדב.jpg
לידה דצמבר 1891
עין זיתים, האימפריה העות'מאנית האימפריה העות'מאניתהאימפריה העות'מאנית
פטירה 7 במרץ 1959 (בגיל 67)
ישראל ישראלישראל
מקום קבורה בית הקברות כפר גלעדי
תאריך עלייה 1906
השתייכות השומר
גדוד העבודה
הקיבוץ
תקופת שירות 19091929 
פעולות ומבצעים
מאורעות תרפ"א
מאורעות תרפ"ט
תפקידים אזרחיים
ממייסדי הקלוב הארצישראלי לתעופה
הנצחה
על שמו שדירה ביער הצבא הסובייטי
קברו של צבי נדב בחלקת השומר בבית הקברות של כפר גלעדי

חייו ומפעליועריכה

צבי נדב נולד לשמואל הלפרין ולמרים נדב במושבה הקטנה עין זיתים שבגליל העליון. אביו ואמו הגיעו לארץ ישראל כחברי התנועה הציונית "אגודת האלף" אשר התארגנה במזרח אירופה. לאחר תקופה קצרה בארץ שבו ההורים לרוסיה, שם הצטרף צבי הצעיר לתנועת "פועלי ציון". הוא חזר ארצה ב-1906 ועבד כפועל חקלאי באום ג'וני שהפכה לדגניה אשר בעמק הירדן. עם הקמת ארגון השומר התגייס נדב לשורותיו. תפקידיו בארגון הביאו אותו אל אתרים רבים ברחבי הארץ. ב-1911 היה לצידו של השומר יחזקאל ניסנוב כאשר זה נפצע אנושות, בדרכם מן מרחביה ליבנאל.

לנדב הייתה באותם ימים משנה סדורה לגבי תפקידו החלוצי של ארגון השומר, לא רק בהגנה ובלוחמה, אלא גם בחיי היום יום. נדב היה מהשומרים ששאפו להקמת מושב שומרים שיתופי בקווי הגבול של הארץ, באזור הסְפַר: "הרחק מן היישוב הכבוש ומן העיר; בין ההרים ובקרבת מקום של שכנים אמיצי לב, למען נוכל לאמן גם את הדור הגדל עמנו לחיי הגנה על הסוס ובנשק, שיהיה אף הוא בריא בגופו ורוחו ואמיץ לב",[1] ולשם כך פנו חברי השומר, ונדב בתוכם, לחברת יק"א שתקצה להם מקרקעותיה בגליל העליון.

לאחר חשיפתה של רשת ניל"י נאסר יחד עם רבים מחבריו והוגלה מן הארץ. על מנת להימלט מחקירה בקושטא העמיד פני משוגע וב-1917 נמלט ממחנה עבודות כפייה בו נאסר לאודסה. באודסה חבר לצעירים סוציאליסטים מתנועת פועלי ציון ועקב ניסיונו הצבאי אימן אותם בנשק בעת מלחמת האזרחים ברוסיה, לאחר תפיסת העיר על ידי הצבא הלבן נמלט ממנה ושב לארץ ישראל דרך בולגריה בספטמבר 1919.[2] כמו רבים מחבריו לארגון השומר הצטרף לגדוד העבודה בראשיתו, כאשר הוקם בקיץ תר"ף 1920. רבה הייתה השפעתו ותרומתו בעת הקמת יישובי גדוד העבודה בעמק יזרעאל, עין חרוד ותל יוסף בשנים תרפ"אתרפ"ב (1921–1922). נדב פיקד על הגנת היישוב היהודי ב-1920 במאורעות הדמים בירושלים, וב-1921 במאורעות תרפ"א, בפתח תקווה וביפו. לאחר מכן עבר להתגורר בכפר גלעדי. בשנת 1922 הוא יצא עם חיים שטורמן ויהודה אלמוג לסיור נרחב של בדיקת היתכנות התיישבות בקרקעות הברון רוטשילד בחורן.[3] ב-1924 נשלח בהוראת יצחק בן-צבי יחד עם יוסף ברסלבסקי ומרדכי יגאל לתור את עבר הירדן. השלושה נעצרו ושוחררו רק לאחר התערבות פרדריק קיש, מנהל המחלקה המדינית של ההנהלה הציונית בירושלים.[4]

הוא היה חבר בארגון החשאי של אנשי השומר: "הקיבוץ", ובעטיה של חברות זו נעצר ב-1923 בחשד למעורבות בשוד מכונית של חלפנים יהודים שנשאה אלפי מטבעות זהב מביירות לירושלים. השוד נערך על ידי אנשי השומר לצורך רכישת נשק. נדב וחבריו שוחררו לאחר חקירתם. במאורעות תרפ"ט (1929) השתתף בהגנה על עמדות בחיפה, גשר ונהריים.

ב-1930 נסע נדב לפריז ללמוד מכונאות, חשמל ואווירונאוטיקה. במהלך לימודיו התקבל לקלוב לתעופה לסטודנטים והחל לעסוק בדאייה. באביב 1932 שב ארצה. ביוזמתו של נדב ובגיבויו של ישראל שוחט, הוקם ב-1932 "ועד יוזם לוועדון תעופתי", וב-1933 השתתף נדב בייסוד מועדון התעופה "הגמל המעופף" בתל אביב. בדצמבר 1935, בתמיכתה של הסוכנות היהודית ותחת אפה של ממשלת המנדט הבריטי, הוקם "הקלוב הארצישראלי לתעופה", שנדב הופקד בו על הקניית הטכנולוגיה ושוחט שימש יושב ראש. לימים הפך גוף זה לקלוב התעופה לישראל.

בשנות הארבעים עבד נדב כמהנדס בסוכנות היהודית, ולאחר הקמת מדינת ישראל במשרד המסחר והתעשייה. נדב היה גם חבר ב"ליגה לידידות ישראל - ברית המועצות". בשנות החמישים כתב את זיכרונותיו והוציאם לאור בשני ספרים.

צבי נדב נישא בנישואין ראשונים לפנינה גלזר ולזוג נולדה בת (איילה). בנישואין שניים נישא לרחל גבעוני ולזוג נולדו בן (אליהו) ובת (מאיה). צבי נדב נפטר ב-1959 והובא למנוחות בחלקת אנשי "השומר" בבית הקברות בכפר גלעדי.[5][6][7][8] אשתו רחל (1900–1998) נקברה אף היא באותו בית קברות.

ספריו וכתביועריכה

הנצחתועריכה

ב-1960, במלאת שנה למותו, ניטעה על שמו שדירה ביער הצבא הסובייטי.[10]

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא צבי נדב בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה