ישיבת בית שמעיה

ישיבה גבוהה וקריית חינוך בבני ברק, ישראל

ישיבת בית שמעיה (בשמה הרשמי: בית מדרש גבוה לתורה ישיבת בית רבי שמעיה) היא ישיבה גדולה חרדית-ספרדית בבני ברק. הישיבה נקראת ע"ש שמעיה רייכמן, אבי משפחת רייכמן.

ישיבת בית שמעיה
ישיבה
השתייכות ליטאי-ספרדי
תקופת הפעילות ה'תשל"ח, 1978 – הווה
מייסדים הרב משה פרדו, הרב שלמה אנגלנדר
בעלי תפקידים
מנכ"ל יעקב פוזן
ראש הישיבה הרב שלמה אנגלנדר
תלמידים
כ-600
מיקום
מיקום בני ברק
מדינה ישראלישראל ישראל
קואורדינטות 32°05′05″N 34°50′35″E / 32.084857°N 34.843069°E / 32.084857; 34.843069
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

היסטוריה

עריכה

הישיבה הוקמה בשנת ה'תשל"ח (1978) בבית כנסת ברחוב רבי עקיבא[1], עם 18 בחורים. כיום לומדים בישיבה כ-600 תלמידים. תלמידי הישיבה שומרים עמה על קשר גם לאחר נישואיהם, וקיימות קהילות של "חניכי ישיבת בית שמעיה" במספר ערים בישראל.

קריית הישיבה ממוקמת בכניסה לשכונת אור החיים בבני ברק, במתחם הצמוד למרכז הרפואי מעייני הישועה. המגרש נרכש מתרומת בנו משה רייכמן, באמצעות הרב משה פרדו, ראש מוסדות "אור החיים" שהקים את השכונה הסמוכה.

5 שנים לאחר ייסודה, נרשמה הישיבה ברשם העמותות, ראשיה הגדירו אז את מטרתה: "לייסד, להקים, לבנות ולנהל ישיבה וספרייה תורנית. להוציא לאור ולהפיץ ספרי קודש, להפיץ תורה ויראת שמים בקרב הנוער, ולעסוק בחינוך הנוער ברוח התורה והמסורת היהודית"[2].

הישיבה הוקמה בידי בוגרי ישיבות ליטאיות ולמרות היותה ישיבה ספרדית היא מזוהה עם תנועת דגל התורה מאז הקמת התנועה בשנות ה-80 של המאה ה-20, והשתייכה לפלג מרביצי תורה. הישיבה מוגדרת בידי ראשיה "ישיבה ליטאית לבני עדות המזרח"[3].

ראש הישיבה הוא הרב שלמה אנגלנדר. בין הר"מים בישיבה נמצא יהודה בויאר, מתלמידי רבי אברהם ישעיהו קרליץ, ה"חזון איש"

המשגיח בישיבה היה הרב אליהו רוט שמאז פטירתו על פי התייעצות עם הרב אהרן יהודה לֵיבּ שטינמן לא מונה מחליף במקומו.

הרב שמואל פאלי בנו ממשיך דרכו של הרב צבי הירש פאלי נחשב לחלק ממערכת הישיבה, ואף מסדר חופות במקום ראש הישיבה.

את הישיבה ניהל בנימין לבל במשך שנים רבות.

בעשור האחרון יעקב פוזן מנהל את הישיבה

פרסומים תורניים

עריכה
קובצי "הכרם" של קהילת הבוגרים

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ באותו מבנה למדו בני הכולל של הרב שמעון בעדני
  2. ^ על הישיבה באתר "עמותות" (כולל מידע על תקציבים).(הקישור אינו פעיל, 28.8.2019)
  3. ^ ש. טויב, "ישיבה ליטאית לבני עדות המזרח" (ריאיון עם צוות הישיבה), מוסף שבת קודש, יתד נאמן, ערב חג השבועות תשס"ד, גליון 37 תשס"ד., באתר אוצר החכמה.