יהודה ברנדס

הרב פרופסור יהודה ברנדס (נולד בתשי"ט, 22 בינואר 1959) הוא מחנך וחוקר תלמוד, ראש המכללה האקדמית הרצוג ויו"ר מועצת החמ"ד.

יהודה ברנדס
לידה 22 בינואר 1959 (בן 65)
ה'תשי"ט
תל אביב, ישראל
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות ישראל
השתייכות ציונות דתית
תחומי עיסוק תלמוד, חינוך
תפקידים נוספים מנהל תיכון הימלפרב לשעבר, ראש המכללה האקדמית הרצוג, יו"ר מועצת החמ"ד.
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חייו עריכה

יהודה ברנדס נולד וגדל בתל אביב כבן יחיד לשמשון ואהובה, ניצולי שואה. הוא למד בישיבת נתיב מאיר בירושלים ולאחר מכן בישיבת הכותל. נשוי לעפרה ואב ל-6 ילדים. עמד בבחינות ההסמכה לרבנות של הרבנות הראשית לישראל. בהמשך למד תלמוד באוניברסיטה העברית בירושלים. את עבודת הדוקטורט שלו כתב על ראשיתם של כללי הפסיקה בהנחיית פרופ' יעקב זוסמן.

במקביל ללימודיו הדריך במדרשה בעפרה ולימד בתיכון הימלפרב בירושלים, שם שימש כמחנך ובהמשך כראש בית המדרש. בשנת תשמ"ד התמנה למורה בחוג לתלמוד באוניברסיטה העברית. בשנת תש"ן נמנה עם מקימי בית הספר מעלה לקולנוע ולטלוויזיה ולימד שם במשך מספר שנים. ניהל את בית ספר הימלפרב בין השנים תשנ"ב-תשנ"ז. במקביל החל להרצות במכללת הרצוג.

בין השנים תשנ"ח-תשע"ד הוא שימש כראש בית המדרש של בית מורשה. בשנת תשע"ד התמנה לנשיא המכללה האקדמית הרצוג בגוש עציון. בנוסף, הוא חבר בהנהלה החינוכית של רשת אמי"ת ויושב ראש מליאת ההנהלה הארצית של תנועת הנוער ציונית-דתית "בני עקיבא". באלול תשפ"ב הוא נבחר ליו"ר מועצת החמ"ד[1]

שיטת לימודו עריכה

 
פרופ' יהודה ברנדס עם מנכ"לית ויקימדיה ישראל, רויטל פולג בטקס סיום תחרות ויקישטעטל לשנת 2021
 
הרב פרופ' ברנדס בטיש של הרב הושע פרידמן בן-שלום

ברנדס מציע דרך חדשה בלימוד התלמוד. במאמרו "לקראת תוכנית חדשה בתלמוד ובתושב"ע"[2] ובפולמוס פומבי שלו עם הרב אהרן ליכטנשטיין, ראש ישיבת הר עציון[3], הציב את יסודות שיטתו, המציעה גישה ייחודית ללימוד גמרא. גישה שהיא בבחינת אלטרנטיבה ללימוד הישיבתי הקלאסי. גישה זו דוגלת בשילוב דרכי העיון והפרשנות המסורתית של ראשונים ואחרונים, עם מחקר מדעי וקריאה היסטורית חברתית ואישית-קיומית. אחד העקרונות הבולטים בשיטת הלימוד שלו היא הלימוד הרציף של מסכת מתחילתה ועד סופה בקצב שהוא בין בקיאות ועיון. לתפיסתו, ללא היכרות עם המסכת כולה לא ניתן להבין את הרעיונות המרכזיים שבה, ויש חשש להיתפס לשאלות משפטיות צדדיות שאינן עניינה של המסכת. כפועל יוצא, הוא מציג באופן שיטתי ניתוח של סוגיות מרכזיות בכל מסכת. בדבריו קיימת מודעות לפערים בחברה, בתרבות ובדפוסי החיים מאז ימי המשנה והתלמוד ועד ימינו, ולהבדלים שבין התפוצות השונות שבהן חיו יהודים במשך כל הדורות שמאז ועד היום.

דוגמאות לדרך טיפולו בסוגיות תלמודיות ניתן לראות בסדרת ספריו 'מדע תורתך' על מסכתות שונות שיצאו בהוצאת המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים ובשעורים בעלי השם הזהה באתר בית מורשה. מעבר לאלו, יש לברנדס משנה סדורה בנוגע ללימוד אגדות התלמוד, חשיבותן ומעמדן בהתוויית פסיקת ההלכה בשאלות מורכבות ועדינות. שיטה זו נפרשה בספרו 'אגדה למעשה' שיצא בסדרת אגדתא של בית מורשה. נקודה חשובה ומרכזית בהגותו של הרב ברנדס היא משמעותו הקיומית של הנלמד. אחרי דיון שיטתי בכלים אקדמיים ובכלים ישיבתיים מסורתיים, יצביע על חיבור תכניה המרכזיים ופרטיה המעשיים של הסוגיה לחיי הלומד בן זמננו ובכל הדורות.

ספריו עריכה

  • מדע תורתך, שיעורים בגמרא:
    • על מסכת כתובות, הוצאת מילתא, תשס"ז-תשס"ח
    • על מסכת ברכות, הוצאת מכללת הרצוג, תש"ף
    • על מסכת שבת, הוצאת מכללת הרצוג, תשפ"ב
  • אגדה למעשה, הוצאת בית מורשה וספרית אלינר:
    • חלק א: עיונים בסוגיות משפחה חברה ועבודת השם, תשס"ה
    • חלק ב: עיונים בסוגיות משולבות: אגדה, הלכה ומעשה: אדם בחברה, תשע"ב
  • במלכות הקדושה, הוצאת תבונות, מכללת הרצוג, תשס"ו. על הגותו של האדמו"ר מהוסיאטין, רבי יעקב פרידמן, שפעל בתל אביב בשנות השואה וקום המדינה, כפי שנדפסה בספרו "אהלי יעקב".
  • תורת אמך, הוצאת בית מורשה ומגיד, תשס"ט. ספר דרשות הקושרות את פרשת השבוע עם ענייני דיומא מתוך נקודת מוצא רעיונית וחינוכית
  • על פי דרכו, אסופת מאמרים על ערכו של היחיד וחינוכו. הוצאת תבונות, מכללת הרצוג, אלון שבות, תשס"ט. מהדורה מעודכנת ומורחבת, תשע"ט
  • יהדות וזכויות אדם: בין צלם אלוהים לגוי קדוש, הוצאת המכון הישראלי לדמוקרטיה, תשע"ג
  • יהדות וזכויות אזרח: המסורת האזרחית בישראל, הוצאת המכון הישראלי לדמוקרטיה, תשע"ט
  • המקף והאליפסה: הערכים והאיזונים של הציונות הדתית, ידיעות ספרים, תשפ"א

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא יהודה ברנדס בוויקישיתוף

מכּתביו:

על כתביו

"

הערות שוליים עריכה