פתיחת התפריט הראשי

הרב פרופסור יהודה ברנדס (נולד בתשי"ט, 1959) הוא מחנך וחוקר תלמוד, ראש המכללה האקדמית הרצוג.

יהודה ברנדס
Yehuda Brandes, July 2018 (8360) (cropped).jpg
לידה 1959 (בן 60 בערך)
ה'תשי"ט
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות ישראל
השתייכות ציונות דתית
תחומי עיסוק תלמוד, חינוך
תפקידים נוספים ראש המכללה האקדמית הרצוג
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תוכן עניינים

קורות חייועריכה

יהודה ברנדס נולד וגדל בתל אביב כבן יחיד לשמשון ואהובה, ניצולי שואה. הוא למד בישיבת נתיב מאיר בירושלים ולאחר מכן בישיבת הכותל. נשוי לעפרה ואב ל-6 ילדים. עמד בבחינות ההסמכה לרבנות של הרבנות הראשית לישראל. בהמשך למד תלמוד באוניברסיטה העברית בירושלים. את עבודת הדוקטורט שלו כתב על ראשיתם של כללי הפסיקה בהנחיית פרופ' יעקב זוסמן.

במקביל ללימודיו הדריך במדרשה בעפרה ולימד בתיכון הימלפרב בירושלים, שם שימש כמחנך ובהמשך כראש בית המדרש. בשנת תשמ"ד התמנה למורה בחוג לתלמוד באוניברסיטה העברית. בשנת תש"ן נמנה עם מקימי בית הספר מעלה לקולנוע ולטלוויזיה ולימד שם במשך מספר שנים. ניהל את בית ספר הימלפרב בין השנים תשנ"ב-תשנ"ז. במקביל החל להרצות במכללת הרצוג.

בין השנים תשנ"ח-תשע"ד הוא שימש כראש בית המדרש של בית מורשה. בשנת תשע"ד התמנה לראש המכללה האקדמית הרצוג בגוש עציון. בנוסף, הוא חבר בהנהלה החינוכית של רשת אמי"ת ויושב ראש מליאת ההנהלה הארצית של תנועת הנוער ציונית-דתית "בני עקיבא".

שיטת לימודועריכה

ברנדס מציע דרך חדשה בלימוד התלמוד. במאמרו "לקראת תוכנית חדשה בתלמוד ובתושב"ע"[1] ובפולמוס פומבי שלו עם הרב אהרן ליכטנשטיין, ראש ישיבת הר עציון, הציב את יסודות שיטתו, המציעה גישה ייחודית ללימוד גמרא. גישה שהיא בבחינת אלטרנטיבה ללימוד הישיבתי הקלאסי. גישה זו דוגלת בשילוב דרכי העיון והפרשנות המסורתית של ראשונים ואחרונים, עם מחקר מדעי וקריאה היסטורית חברתית ואישית-קיומית. אחד העקרונות הבולטים בשיטת הלימוד שלו היא הלימוד הרציף של מסכת מתחילתה ועד סופה בקצב שהוא בין בקיאות ועיון. לתפיסתו, ללא היכרות עם המסכת כולה לא ניתן להבין את הרעיונות המרכזיים שבה, ויש חשש להיתפס לשאלות משפטיות צדדיות שאינן עניינה של המסכת. כפועל יוצא, הוא מציג באופן שיטתי ניתוח של סוגיות מרכזיות בכל מסכת. בדבריו קיימת מודעות לפערים בחברה, בתרבות ובדפוסי החיים מאז ימי המשנה והתלמוד ועד ימינו, ולהבדלים שבין התפוצות השונות שבהן חיו יהודים במשך כל הדורות שמאז ועד היום.

דוגמאות לדרך טיפולו בסוגיות תלמודיות ניתן לראות בספרו 'מדע תורתך' על מסכת כתובות שיצא בהוצאת המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים. מעבר לאלו, יש לברנדס משנה סדורה בנוגע ללימוד אגדות התלמוד, חשיבותן ומעמדן בהתוויית פסיקת ההלכה בשאלות מורכבות ועדינות. שיטה זו נפרשה בספרו 'אגדה למעשה' שיצא בסדרת אגדתא של בית מורשה. נקודה חשובה ומרכזית בהגותו של הרב ברנדס היא משמעותו הקיומית של הנלמד. אחרי דיון שיטתי בכלים אקדמיים ובכלים ישיבתיים מסורתיים, יצביע על חיבור תכניה המרכזיים ו'מנועיה' של הסוגיה לחיי הלומד בן זמננו ובכל הדורות.

ספריועריכה

  • אגדה למעשה, הוצאת בית מורשה וספרית אלינר, ירושלים תשס"ה. עיונים באגדות חז"ל בסוגיות חברה, משפחה ועבודת ה'.
  • אגדה למעשה ב', הוצאת בית מורשה וספרית אלינר, ירושלים תשע"ב.
  • במלכות הקדושה, הוצאת תבונות, מכללת הרצוג, אלון שבות, תשס"ו. הספר מתאר את הגותו של האדמו"ר מהוסיאטין רבי יעקב פרידמן, שפעל בתל אביב בשנות השואה וקום המדינה, כפי שנדפסה בספרו 'אהלי יעקב'. הגות המשלבת ישן וחדש, חסידות שורשית ומסורתית לצד יחס חיובי למדינה וערנות למתחדש בה.
  • מדע תורתך, שיעורים על מסכת כתובות – הוצאת מילתא, ירושלים תשס"ז-ח
  • תורת אמך, הוצאת בית מורשה ומגיד, ירושלים תשס"ט. ספר דרשות הקושרות את פרשת השבוע עם ענייני דיומא מתוך נקודת מוצא רעיונית וחינוכית.
  • על פי דרכו, הוצאת תבונות, מכללת הרצוג, אלון שבות, תשס"ט. אסופת מאמרים על ערכו של היחיד וחינוכו.
  • יהדות וזכויות אדם - בין צלם אלוהים לגוי קדוש, הוצאת המכון הישראלי לדמוקרטיה, תשע"ג.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא יהודה ברנדס בוויקישיתוף

מכּתביו:

על כתביו

הערות שולייםעריכה