אלימלך שפירא (גרודז'יסק)

רב פולני

רבי אלימלך שפירא מגרודז'יסק (תקפ"דא' בניסן תרנ"ב, 1892), נינם של רבי אלימלך מליז'נסק ורבי ישראל מקוז'ניץ, מחשובי האדמו"רים בדורו, מייסד שושלת גרודז'יסק.[1]

אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

קורות חייו

עריכה

נולד בשנת תקפ"ד. אביו, רבי חיים מאיר יחיאל שפירא, נכדו של רבי ישראל מקוז'ניץ, כיהן כאדמו"ר לאלפי חסידים וכונה "השרף ממוגלינצא" בגלל קדושתו והנהגותיו. אמו - גיטל, הייתה בתו של רבי אלעזר מליז'נסק, בנו של רבי אלימלך מליז'נסק שעל שמו הוא נקרא.

רבי אלימלך שפירא קיבל בחסידות מגדולי צדיקי דורו: אביו, רבי ישכר בר מרדושיץ, רבי נתן דוד משידלובצה וכן מרבי ישראל מרוז'ין, אליו נהג לנסוע גם לאחר שנתמנה לאדמו"ר. לאחר פטירת אביו בט"ו באייר תר"ט (1849) התפצלה החסידות בין חמשת בניו שכיהנו כאדמו"רים בעיירות שונות. רבי אלימלך שפירא החל לכהן כאדמו"ר בגרודז'יסק שהפכה למרכז חסידי חשוב. רבי אלימלך היה עסקן ציבורי ידוע והיה משתתף חשוב בהנהגת יהדות פולין במחצית השנייה של המאה ה-19. בסוף ימיו נחשב כ"זקן האדמו"רים" בפולין.

רבי אלימלך שפירא נפטר בא' בניסן תרנ"ב (1892) ונקבר בבית העלמין בגרודז'יסק. חלק ניכר מחסידי גרודז'יסק הלכו לחצר תלמידו, רבי מאיר יחיאל האלשטוק מאוסטרובצא. כאדמו"ר בעיירה גרודז'יסק התמנה נכדו, רבי ישראל שפירא, שהיה אז רק בן 18.

רבי אלימלך שפירא היה נשוי פעמיים. אשתו הראשונה הייתה בתו של רבי ירחמיאל מפשיסחא, בנו של רבי יעקב יצחק מפשיסחא ("היהודי הקדוש"). מרבית ילדיו מנישואים אלו (ירחמיאל, אבי עזרא זעליג, ורבי חיים מאיר יחיאל, בתו מרת רח'לה וכן חתנו רבי יחיאל יעקב מקוז'ניץ ואף חתנו ר' אשר פרלוב) נפטרו עוד בחייו ומחשש לחיי נכדיו שלח אותם מחוץ לביתו. בשנותיו האחרונות נישא בשנית לחנה ברכה, בתו של רבי חיים שמואל הורוביץ מחנצ'ין. מנישואים אלו נולדו לו שני בניו הידועים, רבי קלונימוס קלמיש שפירא (נרצח בד' בחשוון תש"ד, 1943) ורבי ישעיהו שפירא (תרנ"א, 1891 - תש"ה, 1945). הרבנית חנה ברכה שפירא האריכה ימים לאחר בעלה ונפטרה בשיבה טובה בז' בחשוון ת"ש (1939). הייתה ידועה כלמדנית וכצדיקה, נהגה לקבל קוויטלך מהחסידים ואף לבשה בגד של ארבע כנפות.[2]

דברי תורתו של רבי אלימלך מגרודז'יסק על התורה והמועדים הודפסו כבר בחייו בספרים "אמרי אלימלך" (ורשה תרל"ו) ו"דברי אלימלך" - שני חלקים (ורשה, תר"נ-תרנ"א).

צאצאיו

עריכה
בניו של רבי ירחמיאל משה: רבי אהרן יחיאל ורבי אשר אלימלך - כיהנו כאדמו"רים בקוז'ניץ ובמקומות נוספים בפולין. בן נוסף, רבי ישראל אלעזר הופשטיין, היה ממייסדי כפר חסידים, שימש רב בפריז ובניו יורק והקים את בית המדרש של חסידות קוז'ניץ בתל אביב.[3]. בנותיו של רבי ירחמיאל משה היו הסופרת מלכה שפירא אשת בן דודה רבי אברהם אלימלך האדמו"ר מגרודז'יסק, הרבנית רחל חיה מרים אשת דודה של אביה, רבי קלונימוס קלמיש שפירא ובת נוספת אשת הרב שלום יוסף שפירא, נינו של אבי סבה, רבי חיים מאיר יחיאל שפירא.
נכדו (בן בתו) של רבי ישראל אלעזר, רבי שמשון משה שטרנברג, מכהן כיום כאדמו"ר מקוז'ניץ בתל אביב.

ספריו

עריכה
  • אמרי אלימלך- ספר חסידות על פרשות השבוע והמועדים
  • דברי אלימלך- ספר חסידות על פרשות השבוע והמועדים

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
מכתביו

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ יצחק רפאל (עורך) אנציקלופדיה לחסידות: אישים כרך א, עמ' רמד-רמה, מוסד הרב קוק, ירושלים, תשמ"ו
  2. ^ ראו: יעל לוין, לאחר הסתלקותה – חדל לנגן בכינור, באתר הצופה (הערה 6)
  3. ^ אישים ומוסדות, מעריב, 28 בינואר 1965
    האדמו"ר מקוז'ניץ למנוחות, דבר, 23 באוגוסט 1966
    חיים שורר, חסידים, דבר, 2 בספטמבר 1966
    לקורותיו ראו: רבי ישראל אלעזר מקוז'ניץ, עבודת אלעזר, תל אביב: ה'תשל"ו, פתח דבר (נכתב בידי 'ועד חסידי קוז'ניץ בת"א')
  4. ^ השואה: גורלי יהודי אירופה 1945-1932, לני יחיל, כרך ב', עמ' 727.
  5. ^ השואה: גורלי יהודי אירופה 1945-1932, לני יחיל, כרך ב', עמ' 727.
  6. ^ אודות מותו ראו: אתר גטו ורשה, באתר "דעת"
    אסתר פרבשטין, ‏כי עלי הורגנו (הערה 51), באתר "דעת"
  7. ^ בינת ישראל, ורשה תרח"צ, 1938, באתר היברובוקס
    אמונת ישראל, ורשה תרע"ז, 1917, באתר היברובוקס
  8. ^ ראו: מכתבים ואגרות קודש, עמ' 381-379, באתר היברובוקס
  9. ^ חשמלאי מא"י ישמש רב בורשא, דבר, 18 בדצמבר 1934