כיכר צרפת

כיכר בצומת הרחובות המלך ג'ורג', אגרון, קרן היסוד, בן מיימון ורמב"ן בירושלים

כיכר צרפת (ידועה גם בכינוי העממי כיכר פריז[1]) היא כיכר מרכזית בירושלים. הכיכר מחברת את הרחובות המלך ג'ורג', אגרון, קרן היסוד, עזה, בן מימון ורמב"ן שברחביה.

כיכר צרפת
Tzarfatsquare
כיכר צרפת, מבט מדרך עזה
כיכר צרפת, מבט מדרך עזה
מידע כללי
על שם צרפת
מיקום
מדינה ישראלישראל ישראל
עיר ירושליםירושלים ירושלים
שכונה רחביה
רחובות מסתעפים רחוב קינג ג'ורג' (ירושלים), רחוב קרן היסוד, רחוב אגרון, שדרות בן מימון, רחוב רמב"ן
אתרים בניין קולג' טרה סנטה, מרכז אמיר
קואורדינטות 31°46′30.70″N 35°13′04.28″E / 31.7751944°N 35.2178556°E / 31.7751944; 35.2178556
(למפת ירושלים רגילה)
 
כיכר צרפת
כיכר צרפת
מפה
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
כיכר צרפת בתחילת שנות ה-40 של המאה ה-20, כצומת הרחובות המלך ג'ורג' וממילא

מבנה הכיכר עריכה

מסביב לכיכר ניצבים מלון המלכים, המרכז ליהדות מסורתית על שם פיוקסברג, בניין קולג' טרה סנטה, מרכז אמיר ומבנה מגורים בתכנון דב כרמי. במעגל שני נמצאים ליד הכיכר: היכל שלמה, בית הכנסת הגדול, גן העצמאות, מלון לאונרדו פלאזה ובית המוסדות הלאומיים.

היסטוריה עריכה

הכיכר הוקמה במקור כצומת רחובות, עם סלילת רחוב המלך ג'ורג' בשנת 1924. הצומת הייתה בתחילה מפגש של שני רחובות בלבד, רחוב המלך ג'ורג' (בכיוון צפון-דרום) ורחוב ממילא (בכיוון מזרח-מערב). באותה שנה גם החלה בניייתו של קולג' טרה סנטה, בצידה הדרומי של הכיכר. האזור באותה עת היה ידוע בשם שכונת אל-אמירה, שכונה שרוב תושבי היו ערבים פלסטינים נוצרים[2]. עם התפתחות שכונת רחביה, בשנות ה-40 של המאה ה-20 ממערב לצומת, נסללו שאר הרחובות המובלים אליה[2].

לאחר הקמת המדינה הוקם במרכז הצומת מעגל תנועה. בשנת 1956 נחנך מלון המלכים בצידה הצפוני של הכיכר. בחזית המלון הוקמה מרפסת תצפית חצי עגולה, שהוקמה ללא רישיון, ופלשה לשטח הרחוב. אף על פי שקיבלה צו הריסה, היא נשארה מאז במקומה[3]. ב-1961 נחנך מרכז אמיר מצידו השני של הרחוב[4].

בשנת 1959 החליטה העירייה לקרוא לצומת "כיכר צרפת", כאות הוקרה לממשלת צרפת על תמיכתה בישראל, וכתגובה לכך שבפריז החליטו לקרוא לכיכר מול שגרירות ישראל בפריז "כיכר ישראל"[5][6]. בינואר 1960 הוחלף גם שמו של רחוב ממילא המוביל לכיכר, לרחוב אגרון, על שם על שם גרשון אגרון[7]. עם ההכרזה על הצומת כ"כיכר צרפת", הועבר מעגל התנועה מערבה ובמרכזו הוקמה מזרקה, שהחלה לפעול בדצמבר 1961[8]. אולם המזרקה הוסרה לאחר כשנתיים, מאחר שהיא לא התאימה לגודל הבריכה שנבנתה עבורה ומים גלשו ממנה והציפו בקביעות את הרחוב[9].

בתחילת שנת 1963 הותקנו בכיכר רמזורים[10], ובסוף 1966, עם הגדלת נפח התנועה באזור, בוצעו שינויים בהסדרי התנועה בכיכר, שרחוב רמב"ן ורחוב עזה הפכו חד סטריים בקטע המוביל לכיכר[11].

לאחר 1967 ואיחוד ירושלים, הכיכר הפכה לציר התנועה המרכזי לבאים מתל אביב לעיר העתיקה[12]. ביום העצמאות 1968 עבר מצעד צה"ל בכיכר, בדרכו לכיוון דרום ירושלים[13]. בשנת 1976 בוצעו שינויים נוספים בהסדרי התנועה בכיכר, המדרכות צומצמו לטובת הרחבת הכבישים, והוחלפה מערכת הרמזורים[14]. במהלך 1989 בוצע שיפוץ נוסף בכיכר, בתרומת הנרי מוסקוביץ' שרכש את מלון המלכים הסמוך באותה עת. השיפוץ, בתכנון האדריכל דן פיקר, כלל ריצוף הכיכר, עיצובה מחדש והסרת פסל סביבתי של עץ ממתכת, שכלל נורות על ענפיו, אך הוזנח[15].

לרגל ציון 40 שנה לאיחוד ירושלים הכיכר שופצה ועיריית פריז תרמה דגם של מגדל אייפל בגובה 27 מטר שתוכנן לעמוד בכיכר צרפת בשנת 2007, אך נכון להיום הוא טרם הוקם[דרוש מקור]. במקומו נבנתה מזרקה חדשה.

הכיכר נודעת בהפגנות הרבות שנערכות בה[16] בשל קרבתה לבית ראש הממשלה. מאז האינתיפאדה הראשונה[17], במשך שנים, התקיימה בכל יום שישי בצהריים הפגנה בכיכר של ארגון נשים בשחור[18], וכן מתקיימות בה הפגנות פוליטיות רבות של מחנות השמאל והימין[19]. ב-7 בינואר 2008 נערך בכיכר טקס שבו, באופן סמלי וזמני, הוסב שמה ל"כיכר שחרור יונתן פולארד", עד שישוחרר מכלאו. צעד זה נעשה בתמיכת חברי מועצת עיריית ירושלים, ועיתויו כוון למועד ביקורו של נשיא ארצות הברית ג'ורג' בוש בעיר.

בשנת 2005 נחנך נתיב תחבורה ציבורית ברחובות קרן היסוד והמלך ג'ורג', מסלול זה יוסב בעתיד לשימוש הקו הכחול של הרכבת הקלה בירושלים[20].

במרץ 2021 החלה חברת מוריה לשדרג את הכיכר ביוזמת עיריית ירושלים. במסגרת העבודות הוקמה מזרקה חדשה, הורחב שטח הכיכר על ידי ביטול הפנייה שמאלה מרחוב עזה לרחוב רמב"ן, הותקנה תאורה, וריהוט רחוב חדש[21]. עבודות השדרוג הושלמו במרץ 2022[22].

גלריה עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ ראו למשל: משרד התחבורה, צו בדבר הגבלת תנועה, מעריב, 7 ביולי 1964
    טקסים ממלכתיים בירושלים, מעריב, 24 באפריל 1966
  2. ^ 1 2 יהושע בן אריה, ירושלים היהודית החדשה בתקופת המנדט : שכונות, בתים, אנשים , ירושלים, יד יצחק בן־צבי, 2011, עמודים: 476–482
  3. ^ מרפסת של מלון ״המלכים״ – להריסה - נבנתה ללא רשיון וחסמה את שדה־הראיה בקטע סואן בבירה מאת סופר האר׳ר כירושלים, הארץ, 6 בספטמבר 1963
  4. ^ נתן ריבון, עיצוב פני ירושלים - ויכוחים אסתטיים ולחץ המציאות, הארץ, 28 באוגוסט 1962
  5. ^ גן העצמאות בבירה יחנך בחודש הבא, דבר, 20 בספטמבר 1959
  6. ^ אדם אקרמן, סיפורה ההיסטורי של כיכר פריז שהפכה למוקד ההפגנות בירושלים, באתר כל העיר, 27 בנובמבר 2020
  7. ^ רחוב אגרון נחנך בירושלים, הארץ, 21 באוקטובר 1960
  8. ^ תופעל המזרקה בככר צרפת, הצופה, 1 בדצמבר 1961
  9. ^ מ. אבידן, עירית הבירה מחכה להזדמנות לחנוך חגיגית את "כיכר פריס", חרות, 6 בספטמבר 1963
  10. ^ סדרי תנועה בירושלים - רמזורים בצמתים סואנים, הארץ, 28 במרץ 1963
  11. ^ שינויים בסדרי התנועה בשכ' רחביה בירושלים, דשגכדככש, על המשמר, 4 בנובמבר 1966
  12. ^ עירית ירושלים תפעל 7 ימים בשבוע - נקבעו צירי התנועה לכותל המערבי, מעריב, 30 ביוני 1967
  13. ^ מפת המסלול של מצעד צה"ל ביום העצמאות בירושלים, דבר, 30 באפריל 1968
  14. ^ עבודות לשיפור התנועה בצמתים מרכזיים בירושלים, מעריב, 15 בינואר 1976
  15. ^ שחר אילן, שיק פאריס, כל העיר, 9 בדצמבר 1988
  16. ^ ראו למשל: הפגנה, מעריב, 3 באוקטובר 1986
  17. ^ רונית אנטלר, יגאל קוצר, חברת הפרלמנט האירופי בין העצורים בהפגנת הנשים בי־ם, חדשות, 31 בדצמבר 1989
  18. ^ יזהר באר, האמהות של כיכר פאריס, כל העיר, 12 באוגוסט 1988
    ניר בכר, הכוח השחור, כל העיר, 1 בספטמבר 1989
  19. ^ נעה ברק, ‏בניגוד לטענות, בג"ץ מעולם לא הגביל הפגנות ימין מול בלפור, באתר גלובס, 15 באוקטובר 2020
  20. ^ גל ניסים, ‏נחנך מסלול לתחבורה ציבורית בקרן היסוד בירושלים, באתר גלובס, 9 באוקטובר 2005
    שרון קדמי, החברות ברזאני ובראשי יבצעו עבודות ברחוב המלך ג'ורג' בי-ם, באתר הארץ, 26 במאי 2005
  21. ^ הילה נהון, המהפך הגדול של מתחם ההפגנות של ירושלים: כך תיראה כיכר פריז החדשה, באתר כל העיר, 9 במרץ 2021
  22. ^ שירן טמוזרטי, מזרקה אומנותית, ריהוט רחוב ותאורה משודרגת: נחנכה כיכר צרפת החדשה במרכז העיר, באתר כל העיר, 29 במרץ 2022