כלא ולדימירסקי צנטראל

כלא ולדימירסקי צנטראל, הוא כלא בעיר ולדימיר שברוסיה, הנחשב לכלא הגדול ביותר ברוסיה, עם קיבולת של 1,220 עצורים והוא מופעל על ידי שירות בתי הסוהר הפדרלי ככלא שמור במיוחד, כאשר מרבית האסירים מרצים עשר שנות מאסר בפועל לפחות.[1][2]

כלא ולדימירסקי צנטראל
Vladimir asv2019-01 img40 Tsentral.jpg
מידע כללי
סוג בית סוהר עריכת הנתון בוויקינתונים
כתובת ולדימיר עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום ולדימיר עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה רוסיהרוסיה רוסיה
מידע על ההקמה
תקופת הבנייה ? – 1783
תאריך פתיחה רשמי 1783 עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 56°08′30″N 40°25′58″E / 56.141544444444°N 40.432661111111°E / 56.141544444444; 40.432661111111
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

היסטוריהעריכה

 
בית המשפט במחוז פרונזנסקי במתחם בית הכלא.

הכלא הוקם על ידי שלטונות האימפריה הרוסית בשנת 1783 על פי צו הקיסרית יקטרינה השנייה, והוא נמצא במרחק של כ-160 ק"מ צפונית-מזרחית למוסקבה. בשנת 1906 נודע בשם ולדימירסקי צנטראל והכיל אסירים פוליטיים. בתחילת 1921, זמן קצר לאחר עליית הבולשביקים לשלטון, הכלא היה לראשון שנועד לאכלס פעילי שמאל רדיקלי ומתנגדי משטר. הכלא היה מאוחר יותר חלק ממערכת "מחנות ובתי כלא מיוחדים" של הגולאג ואכלס פושעי מדינה מסוכנים במיוחד. ההחלטה הרחיבה את מגוון האסירים הפוליטיים ונכלאו בו מרגלים, חבלנים, טרוריסטים, טרוצקיסטים, מנשביקים, סוציאליסטים-מהפכנים, אנרכיסטים, לאומנים אתניים, גולים לבנים, משתתפים בארגונים אנטי-סובייטיים אחרים ובעלי קשרים לארגונים עם פעילויות אנטי-סובייטיות.

לאחר פירוק ברית המועצות הוחזר הכלא להיותו מתקן מעצר רגיל. בשנת 1996 נפתח מוזיאון בשטח הכלא. כיום זהו אחד מבתי הסוהר הגדולים ביותר ברוסיה, עם קיבולת של עד 1,220 עצורים לכל היותר. כלא קרסטי 2 שנמצא כעת בבנייה בקולפינו, סנקט פטרבורג צפוי לתפוס את מקומו בתואר בית הכלא הגדול במדינה.

אסירים בולטיםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ "Article". Time Magazine. 3 בינואר 1977. נבדק ב-10 בנובמבר 2010. {{cite news}}: (עזרה)
  2. ^ "Reset Delegation Visits Vladimir Prison". נבדק ב-10 בנובמבר 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ Mendelevich, Yosef (2012). Unbroken Spirit. Gefen Publishing House. p. 267. ISBN 978-965-229-563-7.