כפר ברעם (יישוב עתיק)
ברעם היה יישוב יהודי בגליל העליון בתקופת המשנה והתלמוד. תושביו נטשו אותו כנראה בתקופה הממלוכית[1].
קיבוץ ברעם נקרא על שמו של כפר ברעם.
היסטוריה
עריכההתיישבות יהודית
עריכההכפר ברעם אינו מוזכר במקורות היהודיים הקדומים המשנה והתלמוד, אלא רק במקורות יהודיים החל מימי הביניים המאוחרים ואילך.
נמצאו בו שרידי מבנה שסגנונם האדריכלי מתוארך למאה ה-2 עד למאה ה-3. וכן, שרידי בית כנסת, שתקופת בנייתו מתוארכת לסוף מאה ה-4 או תחילת מאה ה-5. גודלו ותפארתו של מבנה בית הכנסת העתיק, מצביע על קיומה של קהילה יהודית באתר בעת העתיקה. מבית הכנסת הנוסף שרד משקוף בלבד והוא מוצג כיום בפריז.
קיימות עדויות של נוסעים יהודיים מימי הביניים על שני בתי כנסת. בית הכנסת האחד, נזכר בפעם הראשונה בספר "מסע דפלסטינא" של שמואל ב"ר שמשון משנת 1210, שמצא שם קבר יהודי ומעליו בית כנסת יפה, שקירותיו עדיין עומדים. ושוב נזכר המקום בכתבי נוסע בארץ ישראל, הקובע שבניין מפואר כזה לא ראה עוד.
מקורות יהודיים מעידים על מגורי יהודים באתר במאה ה-15, וביקורים של עולי רגל במאה ה-16.[2]
משנת 1523 קיימת עדותו של רבי משה באסולה, שראה את שרידי בית הכנסת העתיק, שרק שני שערים נותרו ממנו, "ועל משקוף השער הקטן כתובת חקוקה בכתב מרובע, וזו לשונה:[3] ”יי במקום הזה יתן שלום ובכל מקומות ישראל”.
כפר ערבי
עריכה
ערך מורחב – כפר בירעם
לפני קום המדינה התקיים במקום כפר ערבי מרוני בשם כפר בירעם. המשכיל הצרפתי ויקטור גרן אשר ערך מסעות מחקר וכתב ספרים שהיו סיכומי מסעותו החקר הגאוגרפיים וארכאולוגיים שלו, כתב על בירעם המרונית:
- ”בכפר בירעם יושבים 500[4] מרונים רובם דלים ואביונים. בכנסייה שנבנתה לפני 30 שנה בקירוב משרתים שלושה כמרים, אשר הם עצמם עובדי אדמה פשוטים, כמוהם כבני עדתם... עכשיו אין היהודים באים להשתטח על הקברים ... בדקתי מקצתם ובהם שניים לא הרחק משרידי בית הכנסת שהזכרתי ראשון. ונוכחתי שעתה הם ריקים וכבודם גלה ושמם נמחה. באחד מהם יש שלושה תאים תת-קרקעיים קמורי תקרה שבתוך כל אחד מהם היה מקום לשני מתים. אחד הוסב לימים לבור מים.”
גן לאומי
עריכה- ערך מורחב – גן לאומי ברעם
בשטח היישוב הנטוש גן לאומי ובמרכזו בית הכנסת העתיק. החוקרים הגרמניים היינריך קוהל וקרל וטצינגר שבשנת 1905 ביצעו סקירה מקפת של בתי הכנסת בגליל, ואף חפרו אחדים מהם, קבעו על פי המוטיבים האומנותיים והעיטורים האדריכליים את תקופת בנייתם[5]. הארכאולוג והמזרחן הצרפתי ארנסט רנן שחקר באופן מיוחד את הכתובת על משקוף בית הכנסת הצפוני, קבע כי בית הכנסת, או לכל הפחות המשקוף, נבנו במאה השנייה[6].
מדרום לבית הכנסת עומדת עדיין כנסייה מרונית הפעילה בימי חג ובאירועים מיוחדים.
קברות צדיקים
עריכהעל פי המסורת, בשטח הכפר העתיק ברעם מצויים קבריהם של כמה דמויות מההיסטוריה היהודית.
- מר זוטרא - אחד מצאצאי ראש הגולה בבבל שעלה לארץ ישראל.
- עובדיה הנביא - אחד מתרי עשר הנביאים.
- נחמן קטופא - ילד שביום הולדתו ה-12, פתח את פיו לראשונה, ניבא את כל העתיד לקרות עד לביאת המשיח, ומת.
- קבר אסתר - גיבורת מגילת אסתר.
ראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- צבי אילן, בתי כנסת קדומים בארץ ישראל, תל אביב: משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1991.
- מרדכי אביעם, החפירה והמחקר של בתי הכנסת העתיקים בבירעם, מכמנים, 20, תשס"ז, עמ' 33-42.
- מרדכי אביעם, בתי הכנסת העתיקים של ברעם, קדמוניות, ל"ה, 2, תשס"ג, עמ' 118-125.
- רות עמירן, שבר תבליט מקושט מבית-הכנסת בכפר-ברעם, ארץ ישראל, ג', תשי"ד, עמ' 178-181.
קישורים חיצוניים
עריכה
- מצגת בעריכת האדריכל דן רמר
- בית הכנסת והגן באתר רשות הטבע והגנים
- דפדפת הגן (הקישור אינו פעיל)
- תמונות
- מידע על אתר כפר ברעם, בארכיון המנדטורי באתר רשות העתיקות
-
הפתח המרכזי -
הפתח המזרחי ומעליו כתובת הקדשה בארמית: "בנוי דאלעזר בר יודן" -
מבט מתוך בית הכנסת לעבר שלושת שערי הכניסה
הערות שוליים
עריכה- ^ יצחק בן-צבי, שאר ישוב, יד יצחק בן-צבי, ירושלים, תשכ"ו, עמ' 109
- ^ יצחק בן-צבי, ארץ ישראל ויישובה בימי השלטון העות'מאני, ירושלים: הוצאת מוסד ביאליק, תשט"ו-1955, עמ' 155, 189.
- ^ יצחק בן-צבי, שאר יישוב, ירושלים: הוצאת יד יצחק בן-צבי, תשכ"ו-1966, עמ' 108.
- ^ לפי מקורות אחרים מדובר ב-300 איש. אין נתונים מדויקים על מספר תושבי הכפר באותה התקופה, אך הדעה הרווחת היא שהיה מדובר במספר מאות.
- ^ חנה ודוד עמית, מראי מקום, ירושלים: הוצאת יד יצחק בן-צבי, תשס"ד-2004.
- ^ ויקטור גרן, תיאור ארץ ישראל - הגליל, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים, תשמ"ז-1987