לוק דה יונג
לוק דה יונג (בהולנדית: Luuk de Jong; נולד ב־27 באוגוסט 1990) הוא כדורגלן הולנדי המשחק בעמדת החלוץ בפ.ס.וו. איינדהובן. דה יונג, שחקן עבר של נבחרת הולנד, ייצג אותם ביורו 2012, יורו 2020 ומונדיאל 2022. דה יונג שיחק בעבר ב- דה גראפס כאפ, טוונטה, בורוסיה מנשנגלאדבך וניוקאסל יונייטד, לפני שהצטרף לפסוו איינדהובן בשנת 2014. הוא ערך למעלה מ-200 משחקים עבור המועדון, כבש מעל 100 שערים וסייע להם לזכות באליפות הולנד שלוש פעמים בחמש עונותיו בקבוצה. בשנת 2019 עבר לסביליה, לפני שהושאל לברצלונה ב-2021. הוא חזר לפסוו איינדהובן ב-2022.
.jpg) | ||||
| מידע אישי | ||||
|---|---|---|---|---|
| לידה |
27 באוגוסט 1990 (בן 34) אגל שבשווייץ | |||
| שם מלא | לוק דה יונג | |||
| גובה | 1.88 מ' | |||
| עמדה | חלוץ | |||
| מועדוני נוער | ||||
| ||||
| מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
| נבחרת לאומית כשחקן | ||||
| ||||
|
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד ומעודכנים ל-12 ביולי 2023 | ||||
ביוגרפיה
עריכהדה יונג נולד באגל שבשווייץ עת שיחק אביו בקבוצת כדורעף מקומית, כשהיה בן ארבע חזרה משפחתו להולנד. לוק הוא אחיו הצעיר של סים דה יונג.
קריירה
עריכהדה יונג התחיל את הקריירה שלו בקבוצת ילדים חובבנית ובגיל 11 עבר למחלקת הנוער של דה חראפסחאפ. דה יונג ערך את הופעת הבכורה שלו בקבוצה הבוגרת במשחק הליגה מול נאק ברדה. הוא הבקיע את שער הבכורה שלו בקריירה בניצחון 1–2 נגד טוונטה. ב-6 באפריל 2009 חתם לשלוש שנים עם אופציה לשנתיים נוספות בטוונטה תמורת 800 אלף אירו, והחוזה יצא לפועל ב-1 ביולי. הוא ערך את הופעת הבכורה שלו במדי טוונטה במשחק הגביע נגד ג'ורה בו בישל שני שערים במשחק שנגמר בניצחון 0–8. ב-31 ביולי הבקיע את שער הניצחון במסגרת מגן יוהאן קרויף נגד אייאקס אמסטרדם ובכך זכה בתואר הראשון בקריירה שלו. ב-22 באוקטובר ערך את הופעת הבכורה שלו במסגרת אירופית בהפסד 0–2 לשריף טירספול במסגרת שלב הבתים של הליגה האירופית. שישה ימים לאחר מכן הבקיע צמד בניצחון 0–2 נגד קפאלה במסגרת הגביע ההולנדי. למרות זאת, רק ב-17 בינואר 2010 ערך את הופעת הבכורה שלו בליגה בתיקו 0-0 נגד אוטרכט. ב-25 בפברואר הבקיע את שער הבכורה שלו במסגרת אירופית בהפסד 1–4 לוורדר ברמן במסגרת שלב 32 האחרונות בליגה האירופית. ב-28 בפברואר הבקיע את שער הבכורה שלו בליגה בניצחון 1–2 נגד ניימכן.
ב-18 ביולי 2012 חתם בבורוסיה מנשנגלדבך תמורת 15 מיליון אירו. הוא ערך את הופעת הבכורה שלו במנשנגלדבך במשחק ידידות נגד מינכן 1860. ב-21 באוגוסט ערך את הופעת הבכורה הרשמית שלו במועדון בהפסד 1–3 לדינמו קייב במסגרת מוקדמות ליגת האלופות. ב-15 בספטמבר הבקיע את שער הבכורה שלו במדי מנשנגלדבך בהפסד 2–3 נגד נירנברג. את עונת הבכורה שלו בבונדסליגה סיים דה יונג עם שישה שערים, אך בעונה שלאחר מכן, התערער מעמדו של דה יונג ובינואר 2014 הושאל לניוקאסל יונייטד. יומיים לאחר מכן הוא ערך את הופעת הבכורה שלו במועדון במשחק נגד סנדרלנד.
ב-12 ביולי 2014 חזר דה יונג להולנד כאשר חתם בפ.ס.וו. איינדהובן ששילמה 5.5 מיליון אירו עבור כרטיס השחקן שלו. הוא ערך את הופעת הבכורה שלו בפ.ס.וו. במסגרת מוקדמות הליגה האירופית בניצחון 0–1 נגד סנקט פלטן בו גם הבקיע את השער היחיד במשחק שהיה שער הבכורה שלו במועדון. ב-17 בדצמבר הבקיע שלושער בניצחון 3–4 נגד פיינורד רוטרדם. בתום העונה זכה עם המועדון באליפות ראשונה אחרי שבע שנים. ב-2 באוגוסט 2015 הבקיע צמד בניצחון 0–3 נגד חרונינגן במסגרת מגן יוהאן קרויף.
ב-1 ביולי 2019 חתם בסביליה תמורת 12.5 מיליון אירו.[1]
ב-16 באוגוסט 2020 כבש צמד שערים בגמר הליגה האירופית ועזר לקבוצתו לנצח 2–3 את אינטר מילאנו ולזכות בתואר.
ב-31 באוגוסט 2021 הושאל דה יונג לעונה אחת לברצלונה. את הופעתו הראשונה ערך מול קאדיז ב-23 בספטמבר, בה שיחק משך 67 דקות ולאחר מכן הוחלף בפיליפה קוטיניו. שלושה ימים לאחר מכן הבקיע את שערו הראשון במדי ברצלונה, בניצחון 3-0 על לבאנטה. ב-13 בפברואר 2022 הבקיע בדקה ה-96 את שער השוויון בתיקו 2-2 מול אספניול. ב-10 באפריל 2022 הבקיע בדקה ה-93 בנגיחה את שער הניצחון במשחק ליגה מול לבאנטה.
ב-2 ביולי 2022 חתם בפ.ס.וו. איינדהובן.
ב-9 באוגוסט 2022 כבש שער קריטי בהארכה בניצחונה של פ.ס.וו. איינדהובן על מונקו הצרפתית, במוקדמות ליגת האלופות.
קריירת נבחרת
עריכהדה יונג זומן לראשונה לסגל נבחרת הולנד בפברואר 2011 לקראת משחק הידידות נגד אוסטריה, ובאותו משחק גם ערך את הופעת הבכורה שלו בנבחרת. ב-6 בספטמבר 2011 הוא הבקיע את שער הבכורה שלו בנבחרת בניצחון 0–2 נגד פינלנד במסגרת מוקדמות יורו 2012. דה יונג נכלל בסגל הנבחרת לקראת יורו 2012. דה יונג השתתף עם הנבחרת הצעירה באליפות אירופה בכדורגל עד גיל 21 - 2013 ובסוף האליפות נכלל בנבחרת מצטייני הטורניר אחרי שהגיע עם הנבחרת לשלב חצי הגמר בו הודחה על ידי איטליה.
נכלל בסגל נבחרת הולנד בטורניר מונדיאל 2022.[2]
תארים
עריכה- אליפות הולנד: 2009/2010
- הגביע ההולנדי: 2010/2011
- מגן יוהאן קרויף: 2010/2011
- אליפות הולנד (3): 2014/2015, 2015/2016, 2017/2018
- מגן יוהאן קרויף (4): 2015, 2016, 2022, 2023
- אישיים
- מלך השערים של טוונטה (2): 2010/2011, 2011/2012
- מלך הבישולים של טוונטה: 2010/2011
קישורים חיצוניים
עריכה
לוק דה יונג, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
לוק דה יונג, ברשת החברתית אינסטגרם- לוק דה יונג, באתר Transfermarkt
- לוק דה יונג, באתר Fussballdaten.de (בגרמנית)
- לוק דה יונג, באתר Soccerway
- לוק דה יונג, באתר BDFutbol
- לוק דה יונג, באתר WorldFootball.net
- לוק דה יונג, באתר National Football Teams
- לוק דה יונג, באתר FootballDatabase.eu
- לוק דה יונג, באתר ESPN
הערות שוליים
עריכה- ^ "דקה אחרי דקה מחלון ההעברות". Sport5.co.il - אתר ערוץ הספורט. נבדק ב-2019-07-01.
- ^ VAN GAAL MAAKT 26-KOPPIGE WK-SELECTIE BEKEND באתר הרשמי של התאחדות הכדורגל ההולנדית המלכותית, 11 בנובמבר 2022 (בהולנדית)
- ^
ציוץ של Luuk de Jong ברשת החברתית אקס (טוויטר), 3 במרץ 2022
| נבחרת הולנד – יורו 2012 | ||
|---|---|---|
|
1 סטקלנבורג • 2 ואן דר ויל • 3 הייטינחה • 4 מאתייסן • 5 בומה • 6 ואן בומל • 7 קאוט • 8 נ. דה יונג • 9 הונטלאר • 10 סניידר • 11 רובן • 12 וורם • 13 פלאר • 14 שארס • 15 וילמס • 16 ואן פרסי • 17 סטרוטמן • 18 ל. דה יונג • 19 נארסינג • 20 אפלאי • 21 בולחרוז • 22 קרול • 23 ואן דר וארט • מאמן: ואן מרוויק |
| |
| נבחרת הולנד – יורו 2020 | ||
|---|---|---|
|
1 סטקלנבורג • 2 ולטמן • 3 דה ליכט • 4 אקה • 5 ויינדל • 6 דה פריי • 7 ברחהאוס • 8 ויינאלדם • 9 ל. דה יונג • 10 ממפיס • 11 פרומס • 12 ואן אנהולט • 13 קרול • 14 קלאסן • 15 דה רון • 16 חראפנברך • 17 בלינד • 18 מאלן • 19 וחהורסט • 20 פ. דה יונג • 21 דומפריס • 22 ביזוט • 23 קופמיינרס • 24 טימבר • 25 חאקפו • מאמן: דה בור |
| |
| נבחרת הולנד – מונדיאל 2022 | ||
|---|---|---|
|
1 פספיר • 2 טימבר • 3 דה ליכט • 4 ואן דייק • 5 אקה • 6 דה פריי • 7 ברחוויין • 8 חאקפו • 9 ל. דה יונג • 10 ממפיס • 11 ברחהאוס • 12 לאנג • 13 ביילו • 14 קלאסן • 15 דה רון • 16 מלסיה • 17 בלינד • 18 יאנסן • 19 וחהורסט • 20 קופמיינרס • 21 פ. דה יונג • 22 דומפריס • 23 נופרט • 24 טיילור • 25 סימונס • 26 פרימפונג • מאמן: ואן חאל |
| |