פתיחת התפריט הראשי

ורדר ברמן

קבוצת כדורגל מגרמניה

ורדר ברמןגרמנית: Werder Bremen) הוא שמו של מועדון כדורגל גרמני בעיר ברמן שבצפון גרמניה. המועדון הוקם בשנת 1899 על ידי קבוצת בני נוער מהעיר ברמן. מסופר שבשנת 1898 הם זכו בפרס על ניצחונם בתחרות מקומית. הפרס היה ציוד ספורט וכדורגל אחד, שאתו הם שיחקו ליד הנהר וזר, ושם הבשיל הרעיון להקמת מועדון כדורגל.

ורדר ברמן
Werder Bremen.png
מידע כללי
שם מלא ספורטבריין ורדר ברמן ואן 1899 אי.וי
כינוי ורדר
תאריך ייסוד 4 בפברואר 1899
אצטדיון וזרשטדיון, ברמן
(תכולה: 42,358)
בעלים מרקו בודה עריכת הנתון בוויקינתונים
נשיא קלאוס דיטר פישר
יו"ר מרקו בודה
מאמן פלוריאן קוהפלדט
ליגה בונדסליגה
www.werder.de
תלבושת
תלבושת בית
תלבושת חוץ
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

כיום מציינים את ה-4 בפברואר 1899 כיום שבו נוסד המועדון. הדבר קרה במסעדה מקומית בשם "צום קווירטן". השם הנבחר היה מועדון הכדורגל "ורדר" של ברמן 1899. ורדר בגרמנית מציין "אי בנהר", וכך נקרא המקום בו נהגו הנערים לשחק. כיום, האצטדיון המקומי ממוקם ליד נהר הווזר והוא נקרא על שמו: "וזרשטדיון".

תוכן עניינים

ההיסטוריה של המועדוןעריכה

בשנת 1903 זכתה ברמן באליפות הראשונה שלה. לאור ההצלחה, ב-1905 הפך המועדון לראשון שגובה תשלום בכניסה למגרש. ברמן הייתה אחד המועדונים היחידים שהמשיכו לפעול גם בזמן מלחמת העולם הראשונה. לאחר תקופה חלשה, האנס ירבורג, המאמן הראשון אחרי המלחמה, היה האיש ששיקם את הקבוצה והציל אותה מפירוק. בזמן המלחמה החל עיצוב המגרש הביתי "החדש" של קבוצת ורדר ברמן.

ב-1920 נקבע שם המועדון כ-SV Werder Bremen ונוספו לו עוד מחלקות כגון: טניס, אתלטיקה, שחמט. השינוי הביא לתוספת של עוד 1000 חברים חדשים למועדון. בכל זאת, הכדורגל נשאר הענף המרכזי של המועדון. שנתיים אחרי השינוי ברמן הפכה למועדון הראשון שהחתים מאמן מקצועי, ההונגרי פראנץ קוניה.

ברמן התפרקה במלחמת העולם השנייה וחזרה לפעילות בסופה של המלחמה, באותה תקופה לא הורשו מקצוענים לקחת כל פעילות בקבוצה.

עד שנת 1963 ברמן תמיד זוהתה כקבוצה השנייה של אזור הצפון מאחורי המבורג, ב-1961 ברמן זכתה לראשונה בגביע וב-1965, העונה השנייה בה התקיימה הבונדסליגה, זכתה ברמן לראשונה באליפות, ברמן הייתה קבוצת צמרת ואף הגיעה למקום השני בעונת 1967/1968 אך לאחר מכן החלה הדרדרות ונהייתה קבוצת תחתית ובעונת 1980-1981 ירדה לליגה השנייה לאחר שסיימה במקום ה-17.

ב-1981, הגיע מאמן חדש לורדר: אוטו ריהאגל. אוטו הצעיד את ברמן לתקופה מוצלחת שכללה חזרה היסטורית בשנת 1982 לליגה הראשונה בגרמניה, בעזרתו של השחקן המוכשר רודי פלר, שכיכב באותן שנים בקבוצה.

תחת שרביטו של ריהאגל הגיעה ורדר ברמן למקום השני בעונות 1983, 1985, 1986 ו-1988 זכו באליפות לאחר 23 שנים, כמו כן המועדון הגיע מספר פעמים לגמר הגביע הגרמני אך זכה בו רק בשנת 1991, זכייה זו איפשרה לברמן להופיע בגביע אירופה למחזיקות גביע ב-1992 בו היא זכתה.

ב-1993 ברמן שוב זכתה באליפות גרמניה ובגביע ב-1994, עונה לאחר מכן עזב ריהאגל את ברמן לטובת באיירן מינכן שם לא נחל הצלחה גדולה ופוטר מאימון הקבוצה.

עזיבתו של ריהאגל השפיעה על מעמדה של ברמן שהדרדר שהחליפה 4 מאמנים עד למאי 1999 אז הגיע לקבוצה שחקן העבר שלה תומאס שאף שגרם להפסקת ההדרדרות של הקבוצה ואף הביא לזכייה בגביע הרביעי של ברמן כמה שבועות מאוחר יותר.

מאז כניסתו של שאף לתפקיד מאמן הקבוצה, לברמן יש מעמד קבוע בחלק העליון של הטבלה, בעונת 2004 זכתה ברמן בדאבל, בעונה שלאחר מכן הגיעה ברמן לליגת האלופות עברה את שלב הבתים והגיעה עד לשלב שמינית הגמר שם הודחה על ידי קבוצת ליון, גם בעונה שלאחר מכן הגיעה ורדר ברמן לשלב שמינית הגמר שם הודחה שוב על ידי יובנטוס לאחר שכבר כמעט הבטיחה את עלייתה לשלב רבע הגמר, רבים זוכרים את ההשמטה של השוער טים ויזה שגרמה לשער השני של יובנטוס שלמעשה הדיח את ברמן בגלל יחס שערי חוץ לטובתה של יובה.

את עונת 2006/2007 התחילה ברמן בצורה מרשימה, היא הוכתרה כ"אלופת החורף" לפני שהליגה יצאה לפגרת החורף. בליגת האלופות הוגרלה ברמן לשלב הבתים לשחק מול ברצלונה, צ'לסי ולבסקי סופיה. ברמן סיימה במקום השלישי והמשיכה את העונה האירופאית של בגביע אופ"א שם הגיעה לשלב חצי הגמר ופגשה את אספניול והודחה לאחר שהפסידה 3-0 בחוץ ו-2-1 בבית.

בעונת 2008/2009 העפילה הקבוצה לגמר גביע אופ"א. במשחק הגמר נוצחה ברמן 2-1 בהארכה על ידי שחטאר דונצק.

סגל שחקניםעריכה

נכון ל-5 בפברואר 2019

מס' עמדה שם
1 צ'כיה  שוער ייז'י פבלנקה
2 שוודיה  מגן פליקס ביימו
4 פרו  חלוץ קלאודיו פיסארו
5 שוודיה  מגן לודוויג אוגוסטינסון
6 גרמניה  קשר קווין מוואלד
8 יפן  חלוץ יויה אוסאקו
9 אוסטריה  חלוץ מרטין הרניק
10 גרמניה  חלוץ מקס קרוזה
11 קוסובו  קשר מילוט ראשיצה
13 סרביה  מגן מילוש וליקוביץ'
15 גרמניה  מגן סבסטיאן לנגקאמפ
16 גרמניה  שוער מיכאל צטרר
17 טורקיה  קשר נורי שאהין
18 פינלנד  מגן ניקלאס מויסאנדר
19 ארצות הברית  חלוץ ג'וש סרג'נט
מס' עמדה שם
20 ארצות הברית  חלוץ ארון יוהנסון
22 גרמניה  קשר פין ברטלס
23 צ'כיה  מגן תאודור גברה סלאסי
24 גרמניה  חלוץ יוהאנס אגשטיין
27 יוון  שוער סטפנוס קאפינו
30 הולנד  קשר דייבי קלאסן
32 אוסטריה  מגן מרקו פרידל
34 גרמניה  קשר ז'אן-מנואל מבום
35 גרמניה  קשר מקסימיליאן אגשטיין
36 גרמניה  מגן תורה יאקובסן
39 גרמניה  מגן יאן ניקאלס בסטה
40 גרמניה  שוער לוקה פלוגמן
44 גרמניה  קשר פיליפ ברגפרדה
אוסטריה  קשר רומנו שמיד

שחקנים בולטיםעריכה

תאריםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה