לורה (טיל)

טיל קרקע-קרקע ישראלי

לורה או LORA (ראשי תיבות באנגלית של LOng Range Artillery), הוא טיל קרקע-קרקע מתוצרת מפעל מלמ של התעשייה האווירית לישראל. זהו טיל לטווח של עד 400 ק"מ, בעל מנוע דלק מוצק ודיוק מרבי (CEP) של כ-10 מטרים. לורה מונחה באמצעות INS-GPS[1] ומסוגל לשאת ראש קרב (רש"ק) של 400 או 600 ק"ג, לפי מטרות השימוש[2].

לורה
טיל לורה
טיל לורה
טיל לורה
מידע בסיסי
ייעוד טיל קרקע-קרקע
ארץ ייצור ישראלישראל ישראל
יצרן מפעל מלמ של התעשייה האווירית לישראל
פיתוח מפעל מלמ של התעשייה האווירית לישראל
עלות יחידה 3 מיליון
מלחמות ומבצעים התכתשות נגורנו קרבאך (2020) עריכת הנתון בוויקינתונים
פלטפורמת שיגור משגר נייד עם 4 זבילים
מאפיינים כלליים
הנעה דלק מוצק
משקל 1600 ק"ג
ממדים
אורך 5.2 מטרים
קוטר 624 מ"מ
ביצועים
טווח 90–400 ק"מ
דיוק CEP של 10 מטר
ראש קרב והנחיה
ראש קרבי 400–600 ק"ג
ניווט INS-GPS
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
AIR LORA גרסת טיל אוויר-קרקע של הטיל LORA

קיומו של הטיל נחשף בתחילת נובמבר 2003, כאשר ניסוי שיגור סודי מעל לים שודר בטעות ברשת לוויינית בינלאומית ונקלט ברחבי המזרח התיכון. את הסיפור הביא אז ערוץ 10 בטלוויזיה. הניסוי נכשל והטיל יצא משליטה וצנח לים[3] אולם הניסויים הבאים הוכתרו כהצלחה ובמאי 2020 בוצע ניסוי מוצלח שכלל שיגור שני טילים מכלי שיט, אחד לטווח 90 ק"מ והשני לטווח 400 ק"מ, ושניהם פגעו במטרה[4].

בקטגוריה שאליה משתייך לורה נמצאים טיל ה-ATACMS האמריקאי, ה-איסקנדר הרוסי וה-WS-3 הסיני.

משתמשים

עריכה

ביוני 2016 פורסם[5] שאזרבייג'ן מחזיקה בטילי לורה כתגובה להתחמשות ארמניה בטילי איסקנדר. ככל הידוע, נעשה בטיל שימוש מבצעי ראשון בשנת 2020, במהלך מלחמת נגורנו קרבאך השנייה.[6]

בסוף 2016 פורסם כי צה"ל שוקל לרכוש טילי לורה,[7] אבל הדבר לא יצא אל הפועל עד לסוף 2020, בעיקר בשל התנגדות חיל האוויר וגורמים נוספים במערכת הביטחון.[8]

ב 19 בספטמבר 2023 פורסמו סרטונים המראים שימוש בטילי לורה בתחילת הקרבות של אזרבייג'ן נגד נגורנו-קרבאך. משרד המשפטים באזרבייג'ן הכחיש את השימוש בהם.[9]

במרץ 2017 פורסם כי פולין תרכוש טילי לורה במאות מיליוני דולרים.[10]

טילי הלורה נמכרו גם להודו. ואף קיים שיתוף פעולה לייצור משותף של הטיל.[11]

AIR LORA

עריכה

ב-6 ביוני 2024 הודיעה התעשייה האווירית על AIR LORA, גרסת טיל אוויר-קרקע של הטיל LORA. את ה-AIR LORA ניתן לשגר ממגוון מטוסי קרב, בהם ה-F-16.[12] ה-AIR LORA מאפשר לתקוף מטרות אויב ממרחקים גדולים העולים על טווח מערכות ההגנה האווירית שלו בין היתר מפקדות, תשתיות צבאיות, כלי שיט, ובסיסים אוויריים וכל זאת תוך עמידה בפני שיבוש לוויני.

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא לורה בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ לפי ברושור אודות המערכת
  2. ^ התעשייה האווירית תציג פתרון מערכתי כולל בתחום הלחימה היבשתית בתערוכת כוחות היבשה בפריז, צרפת, 8 ביוני 2006
  3. ^ מחדל: ניסוי שיגור סודי שודר לרחבי המזה"ת, באתר וואלה, 6 בנובמבר 2003
  4. ^ יואב זיתון, תיעוד: הטיל הישראלי המסווג פוגע לראשונה בטווח של 400 ק"מ, באתר ynet, 2 ביוני 2020
  5. ^ רוסיה סיפקה לארמניה טילים טקטיים מסוג "איסקנדר", באתר Israel Defense, יוני 2016
  6. ^ אודי עציון, 20 שנה אחרי שפותח: טבילת אש ראשונה לטיל הישראלי, באתר כלכליסט, 3 באוקטובר 2020
  7. ^   עמוס הראל, מערכת הביטחון בוחנת הקמת מערך טילים לטווח בינוני, באתר הארץ, 21 בדצמבר 2016
  8. ^ עמי רוחקס דומבה, ‏מערכת הלורה: מתלהבים מהביצועים - אבל צה"ל לא קונה. פרשנות, באתר "IsraelDefense‏", 3 ביוני 2020.
  9. ^ MoD dismisses information about shelling of Khankandi with Polonez and Lora missile systems, azerbaycan24.com, ‏20/09/2003
  10. ^ צופה איסקנדר - פולין רוצה טילי קרקע-קרקע מסוג "לורה" להרתעת רוסיה, באתר Israel Defense‏ 2017
  11. ^ תעשייה אווירית מכרה טילי לורה להודו ועכשיו תייצר אותם בשת״פ עם BEL ההודית, באתר Israel Defense, ‏2023-02-20
  12. ^ AIR LORA - Deep Stand-Off Air to Ground Missile, IAI