יתר לחץ דם
יתר לחץ דם או לחץ דם גבוה היא מחלה כרונית בה לחץ הדם גבוה במיוחד, מצב הופכי לתת לחץ דם.
 | |
| מד לחץ דם לזרוע המראה יתר לחץ דם (לחץ סיסטולי של 158 mmHg, לחץ דיאסטולי של 99 mmHg וקצב לב של 80 פעימות לדקה) | |
| תחום |
רפואת משפחה  |
|---|---|
| טיפול |
|
| קישורים ומאגרי מידע | |
| eMedicine | article/241381 |
| DiseasesDB | 6330 |
| MeSH | D006973 |
| MedlinePlus | 000468 |
| OMIM | 145500 |
| סיווגים | |
| ICD-10 |
I10,I11,I12, I13,I15 |
  | |
יתר לחץ דם יכול לגרום לפגיעה מתמשכת בכלי דם ברקמות רגישות - כמו הלב, כלי דם בעין, ורקמת העצבים במוח. זהו אחד מגורמי הסיכון לאוטם שריר הלב, לאי-ספיקת לב ולמפרצת, והוא גורם הסיכון המוביל למחלת כליות כרונית (CKD). ב-2022 העריכו כי בישראל היו בין מיליון} לשני מיליון חולים עם יתר לחץ דם[2]. מחלת יתר לחץ דם מכונה לעיתים "הרוצח השקט", כי אדם הסובל ממנה לעיתים קרובות אינו מודע לכך. עם זאת, במחקר עוקבה נמצא שהתמותה של חולים עם לחץ דם גבוה שלא אובחן, זהה לשעור תמותת אנשים ללא המחלה.[3]
קריטריונים לאבחנה של יתר לחץ דם
עריכהערכי לחץ הדם הממוצעים באוכלוסייה משתנים עם הגיל[4] ולפי משרד הבריאות, לחץ דם תקין במבוגרים הוא נמוך מ-120/80 (120: לחץ סיסטולי, 80: לחץ דיאסטולי).[5] לאנשים עם לחץ דם שבין 120–139 סיסטולי, או בין 80–89 דיאסטולי, סיכון מוגבר לפיתוח יתר לחץ דם בעתיד, ומצב זה מכונה Pre-hypertension.
שתי הדרגות העיקריות הן:
- יתר לחץ דם מדרגה I - בין 140/90 לבין 159/99
- יתר לחץ דם מדרגה II - מעל 160/100.
לאוכלוסיות ספציפיות ההגדרות ליתר לחץ דם מחמירות - כך למשל, חולי סוכרת, או חולים עם מחלה כלייתית (כגון אי ספיקה כלייתית כרונית) נחשבים כבעלי יתר לחץ דם אם לחץ הדם שלהם מעל 130/80. זאת מאחר שבקרב אוכלוסיות אלו, קיים סיכון גבוה יותר למחלות קרדיו-ווסקולריות. עם זאת, דווקא בחולי סוכרת, הפחתת לחץ הדם לערכים נמוכים יותר באמצעות תרופות הביאה לעליה באירועי בריאות חמורים.[6]
כמו כן, לעיתים נמדד לחץ דם גבוה מ-140/90 במרפאה, אבל נמוך מ-125/80 במדידת הולטר – תופעה זו ידועה בשם "תסמונת החלוק הלבן", והיא שכיחה יחסית – במקרה כזה מטופל חווה עליה בלחץ הדם כשלחץ הדם נמדד במרפאה, אך ערכי לחץ הדם בשגרה הם במסגרת הנורמה. ישנם חולים שנחשבים בעלי "יתר לחץ דם עמיד". חולים אלה מציגים ערכי לחץ דם הגבוהים מ-140/90 למרות טיפול הכולל שינוי אורחות חיים ונטילת לפחות 3 תרופות מקבוצות שונות (ולפחות תרופה אחת מקבוצת המשתנים).
ההמלצות[דרוש מקור] להחלטה האם חולה אכן סובל מיתר לחץ דם הן על פי תוצאות של שתי מדידות לחץ דם לפחות, לאחר מנוחה של 10 דקות, ללא עישון, ללא שתיית קפה או אלכוהול או כל דבר המעלה לחץ דם, וזאת במסגרת לפחות שני ביקורים שונים במרפאה. אין לקבוע שמטופל סובל מיתר לחץ דם על סמך בדיקה אחת בלבד. באופן כללי, יתר לחץ דם מסווג או כיתר לחץ דם ראשוני, המהווה כ־90% מן המקרים, או מיתר לחץ דם שניוני- כלומר, יתר לחץ דם שנגרם בגלל סיבה רפואית מסוימת (כגון למשל, גידולים המפרישים קטכולאמינים כגון פאוכרומוציטומה, מחלות של היפר-אלדוסטרוניזם ראשוני וכן הלאה). מצבים בהם יש לחשוד ביתר לחץ דם משני הם מצבים בהם יתר לחץ הדם החל בגיל צעיר מאוד יחסית או בגיל מאוד מבוגר, כשלחץ הדם עמיד לטיפול או כשהוא עולה באופן פתאומי אצל חולה מאוזן וכן כשיש סימנים למחלה אנדוקרינית או מגוון של הפרעות מסוימות.
גורמי סיכון ליתר לחץ דם
עריכה- הרגלי חיים: דהיינו עישון, שימוש כרוני באלכוהול, שימוש בסמים, הרגלי אכילה, תזונה עתירה במלח או בשומן, השמנת יתר או השמנה בטנית, היעדר פעילות גופנית. כל הגורמים הללו נמצאו כגורמי סיכון להיווצרות יתר לחץ דם.
- מין: גברים סובלים יותר מנשים מיתר לחץ דם.
- גיל: אצל גברים, גיל מעל 55 הוא גורם סיכון לפיתוח יתר לחץ דם, ואצל נשים- מעל גיל 65 (אם כי קיימות מחלוקות בספרות הרפואית, ויש המציגים גילאים צעירים יותר).
- מחלות שונות כגון: היפרליפידמיה, סוכרת, היפר-אוריצמיה, תסמונת מטבולית.
- רקע משפחתי, מצבי סטרס, מצב סוציו אקונומי
- תרופות: שימוש ממושך בגלולות למניעת היריון, סטרואידים, תרופות ממשפחת ה-NSAIDS (בעיקר תרופות נוגדות האנזים COX-2 כגון celcoxib), תרופות אדרנרגיות, אמפטמינים, קוקאין, תרופות אנטי-כולינרגיות, תרופות נגד דיכאון, ציקלוספורין, EPO. גם תוספי תזונה שונים עלולים להעלות לחץ דם אם ניטלים במינונים גבוהים ועל כן יש לבחון האם נטל המטופל תוספי תזונה המקושרים לכך.
יתר לחץ דם בקבוצות מטופלים מסוימות
עריכהקיימות קבוצות ספציפיות של חולים בהם יתר לחץ דם מחייב התערבות רפואית ייחודית לאותה קבוצה:
- נשים הסובלות מיתר לחץ דם ואשר נכנסו להיריון עם יתר לחץ דם, צריכות להיות במעקב קפדני של לחץ דם עקב הסיכון לאם ולעובר. הדבר נכון גם לגבי נשים אשר פיתחו יתר לחץ דם במהלך ההיריון עקב החשש לפיתוח רעלת היריון. תרופות מסוימות להורדת לחץ דם אסורות לשימוש במהלך ההיריון - ביניהן תרופות מקבוצת ACEI ותרופות מקבוצת ה-ARB עקב הטרטוגניות בהן.
- בחולי סוכרת הסובלים במקביל מיתר לחץ דם נמצא יתרון לתרופות מקבוצת ACEI וכן תרופות מקבוצת ה-ARB, היות שתרופות אלו מפחיתות פרוטאינוריה ועוזרות בהגנה על הכליות.[דרוש מקור] עם זאת, ב-2010 פורסמו תוצאות מחקר בשם "פעולה לשליטה בסיכון לב-וכלי-דם בסוכרת" (Action to Control Cardiovascular Risk in Diabetes - ACCORD) בו נמצא כי הפחתת לחץ הדם לערכים נמוכים מ-130 ממ"כ באמצעות תרופות הביאה לעליה באירועי בריאות חמורים.[6]
- חולים מבוגרים (מעל גיל 65) אשר סובלים מיתר לחץ דם הם חולים שהסיכון לתחלואה קרדיו-ווסקולרית אצלם גבוה יותר. חשוב להקפיד אצל חולים אלו על איזון לחץ דם, ולרוב הטיפול ההתחלתי יהיה מתן משתנים במינון נמוך, אלא אם יש מצבים רפואיים נוספים המחייבים טיפול רפואי התחלתי שונה.
מניעה
עריכהישנן מספר דרכים למנוע יתר לחץ דם, או להפחית לחץ דם גבוה. האגודה הבריטית ליתר לחץ דם ממליצה על מספר פעולות:
- הורדת משקל וביצוע אימון אירובי (למשל הליכה)
- הפחתת צריכת הסוכר והמלח
- הפחתת צריכת טבק ומשקאות אלכוהולים
- הורדת דחק
טיפול
עריכהמכיוון שלחץ דם (כשלעצמו) הוא תוצאה של המשוואה: נפח פעימת הלב x מספר פעימות הלב לדקה x התנגדות כלי דם כוללת. כדי להוריד את לחץ הדם נדרש להוריד את אחד המרכיבים במשוואה. התרופות המשמשות להורדת לחץ דם פועלות על הלב, על כלי הדם או על תאי העצב והסינפסות, רובן באמצעות חסימת חלבוני מפתח בויסות לחץ הדם, שהם קולטנים, תעלות יונים או אנזימים.
תרופות להפחתת לחץ דם
עריכהרוב התרופות לטיפול ביתר לחץ דם מתחלקות למשפחות אלו:
- חוסמי רנין (שהוא הורמון, אך מתפקד בעיקר כאנזים ההופך אנגיוטנסינוגן לאנגיוטנסין 1)
- מעכבי ACE מרחיבים כלי דם באמצעות חסימת אנזים ההופך אנגיוטנסין 1 לאנגיוטנסין 2.
- ARB מרחיבים כלי דם באמצעות חסימת הקולטן לאנגיטנסין 2.
- חוסמי קולטן אלפא של אדרנלין מרחיבים כלי דם.
- חוסמי קולטן בטא של אדרנלין מאטים את קצב הלב וחלקם מרחיבים כלי דם.
- חוסמי תעלות יוני סידן מרחיבים כלי דם וחלקם מאטים את קצב הלב.
- משתנים (דיורטיקה) מפחיתים את נפח הדם.
- שילובי תרופות (כגון תכשירי 'פלוס', 'קומפ')
- תרופות המיועדות לטיפול חירום ביתר לחץ דם
ערך מורחב – תרופות נוגדות יתר לחץ דם
ראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- Oke DA, Bandele EO (בספטמבר 2004). "Misconceptions of hypertension". Journal of the National Medical Association. 96 (9): 1221–4. PMC 2568468. PMID 15481752.
{{cite journal}}: (עזרה) - The American Journal of Hypertension
קישורים חיצוניים
עריכה
- יתר לחץ דם, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- הערך "יתר לחץ דם - Hypertension", באתר ויקירפואה
- יתר לחץ דם ושבץ מוחי
- ארז גרטי, יתר לחץ דם – הרוצח השקט, במדור "מאגר המדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 2 ספטמבר 2009
- טיפים להורדת לחץ דם מתוך אתר "שאל את הרופא"
שוקי לשם, הצעירים שנמצאים בסיכון ליתר לחץ דם, באתר הארץ, 14 ביוני 2015- יתר לחץ דם, באתר של עדי לייבה
- 13 טיפים יומיומיים להתמודד עם "הרוצח השקט", באתר מאקו, 24 בינואר 2022
יתר לחץ דם, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ Pål Jørgensen, Arnulf Langhammer, Steinar Krokstad, Siri Forsmo, Mortality in persons with undetected and diagnosed hypertension, type 2 diabetes, and hypothyroidism, compared with persons without corresponding disease - a prospective cohort study; The HUNT Study, Norway, BMC Family Practice 18, 2017-12, עמ' 1–10 doi: 10.1186/s12875-017-0672-7
- ^ עידו אפרתי, מחקר מקיף: "לחץ הדם התקין" - גבוה מדי ומסוכן, באתר הארץ, 12 בספטמבר 2015
אריאל נוי, שני מיליון ישראלים לוקים ביתר לחץ דם, באתר וואלה, 24 במאי 2010 - ^ Pål Jørgensen, Arnulf Langhammer, Steinar Krokstad, Siri Forsmo, Mortality in persons with undetected and diagnosed hypertension, type 2 diabetes, and hypothyroidism, compared with persons without corresponding disease - a prospective cohort study; The HUNT Study, Norway, BMC family practice 18, 2017-12-07, עמ' 98 doi: 10.1186/s12875-017-0672-7 (באנגלית)
- ^ Shypailo RJ, Age-based Pediatric Blood Pressure Reference Charts, Baylor College of Medicine, Children's Nutrition Research Center, Body Composition Laboratory (באנגלית)
- ^ יתר לחץ דם - הגיל השלישי - משרד הבריאות, באתר me.health.gov.il
- ^ 1 2 ACCORD Study Group, William C. Cushman, Gregory W. Evans, Robert P. Byington, David C. Goff, Richard H. Grimm, Jeffrey A. Cutler, Denise G. Simons-Morton, Jan N. Basile, Marshall A. Corson, Jeffrey L. Probstfield, Lois Katz, Kevin A. Peterson, William T. Friedewald, John B. Buse, J. Thomas Bigger, Hertzel C. Gerstein, Faramarz Ismail-Beigi, Effects of intensive blood-pressure control in type 2 diabetes mellitus, The New England Journal of Medicine 362, 2010-04-29, עמ' 1575–1585 doi: 10.1056/NEJMoa1001286 (באנגלית)
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.