יתר לחץ דם

אבחנה רפואית
(הופנה מהדף לחץ דם גבוה)

יתר לחץ דם או לחץ דם גבוה היא מחלה כרונית בה לחץ הדם גבוה במיוחד, מצב הופכי לתת לחץ דם. יתר לחץ דם יכול לגרום לפגיעה מתמשכת בכלי דם של רקמות רגישות כגון הלב, כלי הדם בעין, ורקמת העצבים במוח והוא אחד מגורמי הסיכון להתקף לב, לאי-ספיקת לב ולמפרצת והוא גורם הסיכון המוביל למחלת כליות כרונית (CKD). מעריכים כי בישראל ישנם בין מיליון[2] לשני מיליון[3] אנשים עם יתר לחץ דם. המחלה מכונה לעיתים "הרוצח השקט", מפני שהאדם הסובל ממנה לעיתים קרובות אינו מודע לכך. עם זאת, במחקר עוקבה נמצא כי התמותה של אנשים עם לחץ דם גבוה שלא אובחן זהה לזו של אנשים ללא המחלה.[4]

יתר לחץ דם
Hypertension, HTN
מד לחץ דם לזרוע המראה יתר לחץ דם (לחץ סיסטולי של 158 mmHg, לחץ דיאסטולי של 99 mmHg וקצב לב של 80 פעימות לדקה)
מד לחץ דם לזרוע המראה יתר לחץ דם (לחץ סיסטולי של 158 mmHg, לחץ דיאסטולי של 99 mmHg וקצב לב של 80 פעימות לדקה)
תחום רפואת משפחה עריכת הנתון בוויקינתונים
טיפול
קישורים ומאגרי מידע
eMedicine article/241381 
DiseasesDB 6330
MeSH D006973
MedlinePlus 000468
OMIM 145500
סיווגים
ICD-10 I10,I11,I12,
I13,I15
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הסיכון היחסי לתמותה כתלות במאפייני לחץ דם (על פי מחקר HUNT)[1] * מתוקנן לפי גיל, מין, משקל גוף יחסי, סטטוס עישון, רמת השכלה, מחלה ממושכת מגבילה, פעילות גופנית, רמות כולסטרול וקריאטינין בדם.

קריטריונים לאבחנה של יתר לחץ דם

עריכה

ערכי לחץ הדם הממוצעים באוכלוסיה משתנים עם הגיל [5] ולפי משרד הבריאות, לחץ תקין במבוגרים הוא נמוך מ-120/80 (120 סיסטולי, 80 דיאסטולי).[6] לאנשים עם לחץ דם שבין 120–139 סיסטולי, או בין 80–89 דיאסטולי, סיכון מוגבר לפיתוח יתר לחץ דם בעתיד, ומצב זה מכונה Pre-hypertension.

שתי הדרגות העיקריות הן:

  • יתר לחץ דם מדרגה I - בין 140/90 לבין 159/99
  • יתר לחץ דם מדרגה II - מעל 160/100.

לאוכלוסיות ספציפיות ההגדרות ליתר לחץ דם מחמירות - כך למשל, חולי סוכרת, או חולים עם מחלה כלייתית (כגון אי ספיקה כלייתית כרונית) נחשבים כבעלי יתר לחץ דם אם לחץ הדם שלהם מעל 130/80. זאת מאחר שבקרב אוכלוסיות אלו, קיים סיכון גבוה יותר למחלות קרדיו-ווסקולריות. עם זאת, דווקא בחולי סוכרת, הפחתת לחץ הדם לערכים נמוכים יותר באמצעות תרופות הביאה לעליה בארועי בריאות חמורים.[7]

כמו כן, לעיתים נמדד לחץ דם אשר גבוה מ-140/90 במרפאה, אולם נמוך מ-125/80 במדידת הולטר – תופעה זו ידועה בשם תסמונת החלוק הלבן, והיא שכיחה יחסית – בתופעה זו, מטופל חווה עליה בלחץ הדם כאשר לחץ הדם נמדד במרפאה, אולם ערכי לחץ הדם בשגרה הם במסגרת הנורמה. ישנם חולים שנחשבים בעלי "יתר לחץ דם עמיד". חולים אלו מציגים ערכי לחץ דם הגבוהים מ-140/90 למרות טיפול הכולל שינוי אורחות חיים ונטילת לפחות 3 תרופות מקבוצות שונות (ולפחות תרופה אחת מקבוצת המשתנים).

ההמלצות[דרוש מקור] להחלטה האם חולה אכן סובל מיתר לחץ דם הן על פי תוצאות של שתי מדידות לחץ דם לפחות, לאחר מנוחה של 10 דקות, ללא עישון, ללא שתיית קפה או אלכוהול או כל דבר המעלה לחץ דם, וזאת במסגרת שני בירורים לפחות במרפאה. אין לקבוע כי מטופל סובל מיתר לחץ דם על סמך בדיקה אחת בלבד. באופן כללי, יתר לחץ דם מסווג או כיתר לחץ דם ראשוני, המהווה כ־90% מן המקרים, או מיתר לחץ דם שניוני- כלומר, יתר לחץ דם שנגרם בגלל סיבה רפואית מסוימת (כגון למשל, גידולים המפרישים קטכולאמינים כגון פאוכרומוציטומה, מחלות של היפר-אלדוסטרוניזם ראשוני וכן הלאה). מצבים בהם יש לחשוד ביתר לחץ דם משני הם מצבים בהם יתר לחץ הדם החל בגיל צעיר מאוד יחסית או בגיל מאוד מבוגר, כשלחץ הדם עמיד לטיפול או כשהוא עולה באופן פתאומי אצל חולה מאוזן וכן כשיש סימנים למחלה אנדוקרינית או מגוון של הפרעות מסוימות.

גורמי סיכון ליתר לחץ דם

עריכה
  • הרגלי חיים: דהיינו עישון, שימוש כרוני באלכוהול, שימוש בסמים, הרגלי אכילה, תזונה עתירה במלח או בשומן, השמנת יתר או השמנה בטנית, היעדר פעילות גופנית. כל הגורמים הללו נמצאו כגורמי סיכון להיווצרות יתר לחץ דם.
  • מין: גברים סובלים יותר מנשים מיתר לחץ דם.
  • גיל: אצל גברים, גיל מעל 55 הוא גורם סיכון לפיתוח יתר לחץ דם, ואצל נשים- מעל גיל 65 (אם כי קיימות מחלוקות בספרות הרפואית, ויש המציגים גילאים צעירים יותר).
  • מחלות שונות כגון: היפרליפידמיה, סוכרת, היפר-אוריצמיה, תסמונת מטבולית.
  • רקע משפחתי, מצבי סטרס, מצב סוציו אקונומי
  • תרופות: שימוש ממושך בגלולות למניעת היריון, סטרואידים, תרופות ממשפחת ה- NSAIDS (בעיקר תרופות נוגדות האנזים COX-2 כגון celcoxib), תרופות אדרנרגיות, אמפטמינים, קוקאין, תרופות אנטי-כולינרגיות, תרופות נגד דיכאון, ציקלוספורין, EPO. גם תוספי תזונה שונים עלולים להעלות לחץ דם אם ניטלים במינונים גבוהים ועל כן יש לבחון האם נטל המטופל תוספי תזונה המקושרים לכך.

יתר לחץ דם בקבוצות מטופלים מסוימות

עריכה

קיימות קבוצות ספציפיות של חולים בהם יתר לחץ דם מחייב התערבות רפואית ייחודית לאותה קבוצה:

  • נשים הסובלות מיתר לחץ דם ואשר נכנסו להיריון עם יתר לחץ דם, צריכות להיות במעקב קפדני של לחץ דם עקב הסיכון לאם ולעובר. הדבר נכון גם לגבי נשים אשר פיתחו יתר לחץ דם במהלך ההיריון עקב החשש לפיתוח רעלת היריון. תרופות מסוימות להורדת לחץ דם אסורות לשימוש במהלך ההיריון - ביניהן תרופות מקבוצת ACEI ותרופות מקבוצת ה- ARB עקב הטרטוגניות בהן.
  • בחולי סוכרת הסובלים במקביל מיתר לחץ דם נמצא יתרון לתרופות מקבוצת ACEI וכן תרופות מקבוצת ה-ARB, היות שתרופות אלו מפחיתות פרוטאינוריה ועוזרות בהגנה על הכליות.[דרוש מקור] עם זאת, ב-2010 פורסמו תוצאות מחקר בשם "פעולה לשליטה בסיכון לב-וכלי-דם בסוכרת" (Action to Control Cardiovascular Risk in Diabetes - ACCORD) בו נמצא כי הפחתת לחץ הדם לערכים נמוכים מ-130 ממ"כ באמצעות תרופות הביאה לעליה בארועי בריאות חמורים.[7]
  • חולים מבוגרים (מעל גיל 65) אשר סובלים מיתר לחץ דם הם חולים שהסיכון לתחלואה קרדיו-ווסקולרית אצלם גבוה יותר. חשוב להקפיד אצל חולים אלו על איזון לחץ דם, ולרוב הטיפול ההתחלתי יהיה מתן משתנים במינון נמוך, אלא אם יש מצבים רפואיים נוספים המחייבים טיפול רפואי התחלתי שונה.

מניעה

עריכה

ישנן מספר דרכים למנוע יתר לחץ דם, או להפחית לחץ דם גבוה. האגודה הבריטית ליתר לחץ דם ממליצה על מספר פעולות:

טיפול

עריכה

מכיוון שלחץ דם (כשלעצמו) הוא תוצאה של המשוואה: נפח פעימת הלב * מספר פעימות הלב לדקה * TPR. כדי להוריד את לחץ הדם נדרש להוריד את אחד המרכיבים במשוואה לעיל התרופות המשמשות להורדת לחץ דם פועלות בדרכים מגוונות

תרופות לטיפול בלחץ דם

עריכה

תרופות לטיפול בלחץ דם מתחלקות למספר משפחות:

ראו גם

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה
  • Oke DA, Bandele EO (בספטמבר 2004). "Misconceptions of hypertension". Journal of the National Medical Association. 96 (9): 1221–4. PMC 2568468. PMID 15481752. {{cite journal}}: (עזרה)
  • The American Journal of Hypertension

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Pål Jørgensen, Arnulf Langhammer, Steinar Krokstad, Siri Forsmo, Mortality in persons with undetected and diagnosed hypertension, type 2 diabetes, and hypothyroidism, compared with persons without corresponding disease - a prospective cohort study; The HUNT Study, Norway, BMC Family Practice 18, 2017-12, עמ' 1–10 doi: 10.1186/s12875-017-0672-7
  2. ^ עידו אפרתי, מחקר מקיף: "לחץ הדם התקין" - גבוה מדי ומסוכן, באתר הארץ, 12 בספטמבר 2015
  3. ^ אריאל נוי‏, שני מיליון ישראלים לוקים ביתר לחץ דם, באתר וואלה‏, 24 במאי 2010
  4. ^ Pål Jørgensen, Arnulf Langhammer, Steinar Krokstad, Siri Forsmo, Mortality in persons with undetected and diagnosed hypertension, type 2 diabetes, and hypothyroidism, compared with persons without corresponding disease - a prospective cohort study; The HUNT Study, Norway, BMC family practice 18, 2017-12-07, עמ' 98 doi: 10.1186/s12875-017-0672-7 (באנגלית)
  5. ^ Shypailo RJ, Age-based Pediatric Blood Pressure Reference Charts, Baylor College of Medicine, Children's Nutrition Research Center, Body Composition Laboratory (באנגלית)
  6. ^ יתר לחץ דם - הגיל השלישי - משרד הבריאות, באתר me.health.gov.il
  7. ^ 1 2 ACCORD Study Group, William C. Cushman, Gregory W. Evans, Robert P. Byington, David C. Goff, Richard H. Grimm, Jeffrey A. Cutler, Denise G. Simons-Morton, Jan N. Basile, Marshall A. Corson, Jeffrey L. Probstfield, Lois Katz, Kevin A. Peterson, William T. Friedewald, John B. Buse, J. Thomas Bigger, Hertzel C. Gerstein, Faramarz Ismail-Beigi, Effects of intensive blood-pressure control in type 2 diabetes mellitus, The New England Journal of Medicine 362, 2010-04-29, עמ' 1575–1585 doi: 10.1056/NEJMoa1001286 (באנגלית)

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.