לאוניד נבזלין

אוליגרך יהודי רוסי
(הופנה מהדף ליאוניד נבזלין)

לאוניד בוריסוֹביץ' נֶבְזְלִיןרוסית: Леони́д Бори́сович Не́взлин; נולד ב-21 בספטמבר 1959) הוא אוליגרך יהודי ישראלי-רוסי, מראשי חברת הנפט לשעבר יוקוס. בעשור השני של המאה ה-21 הוא אופוזיציונר למשטרו של ולדימיר פוטין. כאיש עסקים ישראלי, דורג במקום ה-14 ברשימת 100 העשירים של ישראל של העיתון "מעריב" לשנת 2010 עם הון בשווי 4.9 מיליארד שקל[1].

לאוניד נבזלין
Леони́д Бори́сович Не́взлин
לאוניד נבזלין בשנת 2018
לאוניד נבזלין בשנת 2018
לידה 21 בספטמבר 1959 (בן 64)
ברית המועצותברית המועצות מוסקבה, ברית המועצות
מדינה ישראלישראל ישראל
מקום מגורים הרצליה פיתוח
השכלה מהנדס תוכנה
מקצוע איש עסקים
תפקיד חבר מועצת הפדרציה הרוסית (30 בנובמבר 200127 במרץ 2003) עריכת הנתון בוויקינתונים
בת זוג טטיאנה גרינברג
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חיים

עריכה

נבזלין נולד במוסקבה שבברית המועצות (רוסיה של ימינו). את השכלתו כמהנדס תוכנה רכש באוניברסיטה רוסית ממלכתית לנפט וגז ע"ש גובקין במוסקבה, והתחיל מיד לעבוד במשרד לגאולוגיה של ברית המועצות. בשנת 1987 הכיר את מיכאיל חודורקובסקי והפך לסגן מנהל המרכז ההנדסי-מדעי לצעירים, שחודורקובסקי הקים. בשנת 1991 סיים את לימודיו באוניברסיטה הרוסית לכלכלה ע"ש פלחנוב והתמנה לנשיא בנק מנטפ, אחד הבנקים הפרטיים הראשונים שהוקמו ברוסיה, גם כן על ידי חודורקובסקי. נבזלין המשיך לכהן בבנק בתפקידים בכירים עד 1996. באפריל 1996 התמנה לתפקיד סגן נשיא חברת הנפט יוקוס, שהייתה בבעלות בנק מנטפ. נבזלין וחודורקובסקי נמנו על פמלייתו הקרובה של נשיא רוסיה דאז, בוריס ילצין, וסייעו לו להיבחר בבחירות לנשיאות ב-1996. בשנים 19992003 תמכה הקבוצה ומימנה את שתי המפלגות הדמוקרטיות ברוסיה (יבלוקו ו-SPS).

ב-2001 התמנה נבזלין לנשיא הקונגרס היהודי ברוסיה, ובסוף שנת 2001 נבחר כסנטור לבית העליון של הפרלמנט הרוסי, בו שימש סגן יו"ר ועדת החוץ. בין תפקידיו שימש גם כסגן מנכ"ל סוכנות החדשות הממשלתית של רוסיה ITAR TASS. ב-2003 התמנה לרקטור אוניברסיטת רוסיה למדעי הרוח.

לאוניד נבזלין הוא אחד ממתנגדיו החריפים של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין. בין היתר טען למעורבות של השלטון ברוסיה במותו של סוכן הביון אלכסנדר ליטביננקו[2]. בשנת 2008 הרשיע אותו בית המשפט ברוסיה בניסיון לרצח וגזר עליו, בהיעדרו, עונש מאסר עולם. נבזלין מצידו טען שמדובר במשפט ראווה ובניסיון להשתיקו מצד נשיא רוסיה, פוטין. בקשות הסגרה שנשלחו לישראל נדחו על ידי הפרקליטות ובית המשפט העליון שקבעו כי אין מקום להסגיר את נבזלין לרוסיה, מכיוון שבקשת ההסגרה התבססה על ראיות שאינן קבילות בישראל[3].

בנוסף לבית המשפט העליון בישראל, גם בתי המשפט בבריטניה, הולנד, שווייץ, קפריסין, וליטא דחו את ההאשמות נגדו.

בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה, ויתר על אזרחותו הרוסית[4].

ב-23 ביוני 2023 פורסם שמשרד המשפטים של רוסיה הכניס את לאוניד נבזלין לרשימה של "סוכנים זרים"[5].

פעולותיו בישראל

עריכה

בסוף שנת 2003 עלה נבזלין לישראל יחד עם משפחתו. בארץ ייסד נבזלין את קרן נדב. הקרן הוקמה בשנת 2004 במטרה לסייע במימון פרויקטים ללימודי יהדות, חינוך יהודי, יחסי ישראל והתפוצות והאומה היהודית, וכן פרויקטים לחיזוק הקשרים בין הנוער היהודי בישראל ובמדינות אחרות.

נבזלין שימש כיו"ר חבר הנאמנים של "בית התפוצות". ביולי 2012 החלה בתו, אירינה נבזלין קוגן, לשמש כיושבת-ראש דירקטוריון "בית התפוצות" ומאז הוא נושא בתואר "יו"ר מייסד" במוסד זה.

נבזלין מכהן כחבר בחבר הנאמנים של האוניברסיטה העברית בירושלים, כחבר מועצת המנהלים של המרכז ללימודי יהדות ברוסיה, כיו"ר קרן השואה ועוד. בשנת 2011 רכש 20% ממניות העיתון "הארץ"[6].

בשנת 2014 הודיע נבזלין על ייסוד המגזין "ליברל", בהשראת מגזינים פוליטיים מובילים כגון "האטלנטיק", "הניו יורקר" ו"האקונומיסט". הגיליון הראשון יצא במאי 2014.

חיים אישיים

עריכה

נבזלין מתגורר בהרצליה פיתוח.

בתו מנישואיו הראשונים לאנה, אירינה נבזלין, נישאה ביוני 2016 ליולי אדלשטיין[7].

בפברואר 2008 נישא בשנית לאולסיה קנטור[8], ולהם שלושה ילדים משותפים[9]. באוקטובר 2017 נישא לטטיאנה גרינברג[10].

ספריו

עריכה

לאוניד נבזלין כתב מספר ספרים על יחסי ציבור וחשיבותם בעידן המודרני, ביניהם:

  • אדם עם רובל
  • יחסי ציבור - מי צריך את זה

לקריאה נוספת

עריכה
  • דייוויד א. הופמן, האוליגרכים - המיליארדרים החדשים של רוסיה, ספריית מעריב, 2005. לפי אינדקס בעמ' 529

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא לאוניד נבזלין בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה