מפעלי רכב אשדוד

חברה ישראלית לייצור כלי תחבורה
(הופנה מהדף ליילנד אשדוד)

מפעלי רכב אשדוד היה מפעל להרכבת משאיות ואוטובוסים באשדוד.

מפעלי רכב אשדוד בע"מ
משאית מסוג Leyland Super Beaver שהורכבה במפעל בין השנים 1963 - 1973
משאית מסוג Leyland Super Beaver שהורכבה במפעל בין השנים 1963 - 1973
נתונים כלליים
סוג חברה פרטית
מייסדים "החברה המאוחדת למזרח הקרוב"
ליילנד מוטורס
תקופת הפעילות 1961–1984 (כ־23 שנים)
מיקום המטה אשדוד, ישראלישראל ישראל
ענפי תעשייה כלי רכב
מנכ"ל ברוך גלבוע

היסטוריה

עריכה

החברה נוסדה בשם "ליילנד אשדוד" כשותפות של חברת ליילנד מוטורס הבריטית (Leyland Motors) (אנ') שהחזיקה 52%, ו"החברה המאוחדת למזרח הקרוב" שהחזיקה 48%, במטרה להקים מפעל להרכבת משאיות ואוטובוסים באשדוד[1]. המפעל יועד להרכבת משאיות ואוטובוסים בהיקף של 500 כלי רכב בשנה כולל ליצוא (עם הקמת המפעל נחתם חוזה יצוא לאתיופיה)[2]. ביולי 1961 פורסם המכרז להקמת המפעל[3] והוא הושלם ביולי 1962[4].

במאי 1962, ייצרו שלדות ראשונות של ליילנד במפעל[5]. קו הרכבת כלי הרכב החל לפעול בפברואר 1963, ועד סוף שנת 1963 ייצרו במפעל 515 כלי רכב, מהם 250 אוטובוסים, 12 משאיות מדגם "צייפטיין", 76 מדגם "קלימסדייל", 40 מדגם "ביבר" ו-36 מדגם "פופד־היפו". במפעל היו מעוסקים 220 עובדים[6]. בשנת 1965 גדלה התפוקה במפעל ל-900 כלי רכב בשנה ועבדו בו 350 עובדים[7]. המפעל יצא משאיות לפרו[8] והונדורס[9] וחלקי רכב למפעלי "ליילנד" באנגליה[10]. המפעל יצא גם שלדות של אוטובוסים ליוון[11] ורומניה (אוטובוסים מוגמרים שהורכבו ב-הארגז ומרכבים)[12].

בשנת 1966 החל המפעל לספק משאיות לצה"ל[13].

בסוף שנת 1967 מוזגו "ליילנד אשדוד" וחברת "אוטוקרס" לחברה אחת שהבעלות מתחלקת בין ליילנד מוטורס שהחזיקה 23%, יצחק שובינסקי 26%, כור תעשיות 25% ו"החברה המרכזית להשקעות" 25%. יצחק שובינסקי מונה למנכ"ל הקבוצה הממוזגת[14]. מספר חודשים אחר כך מוזגה ליילנד מוטורס עצמה עם חברה בריטית אחרת בשם "בריטיש מוטורס" לחברה חדשה בשם "בריטיש ליילנד" (British Leyland) (אנ')[15]. בשנת 1970 פרץ סכסוך בין יצחק שובינסקי וכור תעשיות והוחלט על פירוק השותפות, כאשר כור ו"החברה המרכזית להשקעות" קיבלו את הבעלות על המפעל באשדוד[16]. כך שבאותה עת החזיקה כור תעשיות במקביל גם "מפעלי רכב אשדוד" ומפעל מרכבים[17].

בשנת 1973 רכשה חברת עץ לבוד תעשיות והשקעות וחברת "האחים אלקון", שבבעלות האחים אהוד ואליעזר אלקון, את המפעל באשדוד ושמו שונה ל"מפעלי רכב אשדוד". אביהם של האחים, אריה אלקון הקים בשנת 1933 סוכנות ליבוא "משאיות מק" (Mack Trucks) האמריקניות (אנ'). המפעל באשדוד הוסב להרכבת "משאיות מק"[18] בנוסף ל"ליילנד"[19], וסיפק באותו שנים את אחוז ניכר של המשאיות והאוטובוסים בישראל. בין השאר, ייצר את גוררי הטנקים ומתדלקות עבור צה"ל. בשנת 1974 הורכבו במפעל 238 משאיות "ליילנד" ו-457 "משאיות מק"[20].

ב-1977 יצאה ליילנד מפעילותה בישראל, לאחר שנכנעה לחרם הערבי[21], "מפעלי רכב אשדוד" החלה בפיתוח וייצור משאית ואוטובוס מתוצרת עצמית. המשאית "אשדוד" שהייצור שלה הופסק, לאחר שחברת מק סברה שהייצור המקומי יתחרה בייבוא מתוצרתה ודרשה להפסיקו. במקביל ייצרה החברה אוטובוס בשם "חץ", שגם הוא לא זכה להצלחה. ב-1981 עברה מלוא הבעלות במפעל ל"אחים אלקון"[22].

קו הרכבת המשאיות נסגר ב-1984[23]. עסקי יבוא המשאיות של "האחים אלקון" נסגרו בהליך של פירוק מרצון בשנת 1999[24].

דגמי רכב

עריכה

דגמי הרכב שיוצרו במפעל:

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

עיינו גם בפורטל

 

פורטל אשדוד הוא שער לכל הנושאים הקשורים בעיר אשדוד. בפורטל תמצאו מידע נגיש אודות ההיסטוריה של העיר, אתריה והאנשים המרכיבים אותה, הרבעים וכל מה שיש לדעת אודות העיר הגדולה במחוז הדרום בישראל.

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ יוחל בהקמת "ליילנד־אשדוד" לייצור אוטובוסים ומשאיות, דבר, 27 ביוני 1961
  2. ^ מפעל "ליילנד אשדוד" ייצר בשלב א' 500 מכוניות, הַבֹּקֶר, 27 ביוני 1961
  3. ^ פורסם מיכרז להקמת מבני "ליילנד־אשדוד", דבר, 5 ביולי 1961
  4. ^ באמצע יולי יושלם הבנין הראשי של ביח"ר "ליילנד אשדוד", חרות, 3 ביולי 1962
  5. ^ שלדות ראשונות של ליילנד - לשוק, חרות, 16 במאי 1962
  6. ^ מפעלי ליילנד מקור תעסוקה חושב לאשדוד, על המשמר, 26 בינואר 1964
  7. ^ ייצור 900 כלי רכב ב-35 מיליון ל"י - סיכום "ליילנד אשדוד" ב־1965, הצופה, 8 בפברואר 1966
  8. ^ "ליילנד" אשדוד פתחה ביצוא מכוניות, הצופה, 27 בספטמבר 1966
  9. ^ משאיות "ליילנד" אשדוד יצאו להונדורס, על המשמר, 25 באפריל 1968
  10. ^ ליילנד אשדוד מייצאת חלקי רכב לאנגליה, על המשמר, 13 בפברואר 1966
  11. ^ 115 אוטובוסים נבנים ביוון בשביל "יונטד טורס" ואגד, דבר, 8 בפברואר 1970
  12. ^ מו"מ עם רומניה על הזמנת אוטובוסים נוספים, דבר, 20 במאי 1969
  13. ^ משאיות "ליילנד" אשדוד לצה"ל, דבר, 21 בדצמבר 1966
  14. ^ "ליילנד אשדוד" ו"אוטוקרס" ימוזגו לחברה אחת, דבר, 4 באוקטובר 1967
  15. ^ מיזוג נוסח בריטניה - ובישראל, דבר, 14 בפברואר 1968
  16. ^ הסכם עקרוני על פיצול "אוטוקרס" לשתי חברות, דבר, 9 באפריל 1970
    אריאלה ראובני, שרבינסקי: כמר נערה בחלת ראוה שמרחוק היא יפה יותר, דבר, 7 ביולי 1970
  17. ^ יוגבר שיתוף"הפעולה בין ליילנד אשדוד ומפעלי ההרכבה, דבר, 24 ביולי 1970
  18. ^ משא־ומתן על הקמת מפעל להרכבת אוטובוסים באשדוד, דבר, 15 במרץ 1973
  19. ^ באשדוד מוסיף "ליילנד" לנוע, מעריב, 11 בדצמבר 1974
  20. ^ האטה ניכרת ברכישת כלי רכב, דבר, 12 במאי 1975
  21. ^ הסכם עם רומניה להרכבת משאיות באשדוד, מעריב, 15 באפריל 1980
  22. ^ קבוצת קרמרמן חיסלה השקעתה ב"רכב אשדוד", דבר, 11 בספטמבר 1981
  23. ^ מפעלי "רכב אשדוד" סגרו את קו הרכבת המשאיות, מעריב, 11 בספטמבר 1984
  24. ^ אורנה רביב, ‏יוצאים באלגנטיות מהעסק המשפחתי, באתר גלובס, 10 באוקטובר 1999