אלעזר ליפא סוקניק
אלעזר ליפָּא סוּקֶנִיק (12 באוגוסט 1889, ביאליסטוק – 28 בפברואר 1953, ירושלים) היה ארכאולוג, פרופסור וראש המחלקה לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. היה הראשון שעמד על חשיבותן של המגילות הגנוזות ועסק בחקירתן. ייסד (יחד עם משה דוד קאסוטו) את האנציקלופדיה המקראית.
 | |
| לידה |
12 באוגוסט 1889 ביאליסטוק, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
28 בפברואר 1953 (בגיל 63) ירושלים |
| מקום קבורה |
בית הקברות סנהדריה |
| תאריך עלייה | 1912 |
| מדינה | ישראל, רוסיה |
| ענף מדעי | ארכאולוגיה |
| בן או בת זוג |
חסיה סוקניק |
| ילדים |
יגאל ידין, יוסף ידין |
| תרומות עיקריות | |
| חקר המגילות הגנוזות, מייסד האנציקלופדיה המקראית | |
  | |
_AND_PROF._AVIGAD_TAKING_MEASUREMENT_ON_A_SKETCH_OF_A_MUSAIC_AT_THE_HEBREW_UNIVERSITY_IN_JERUSALEM._%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%A1%D7%95%D7%A8_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2.jpg)
קורות חיים
עריכהליפא סוקניק נולד בביאליסטוק שבפולין (אז בתחום המושב היהודי של האימפריה הרוסית) בשנת 1889.
הוא היה הבן הבכור מבין שמונה ילדים. אביו, משה סוקניק, היה פועל. בגיל צעיר נשלח ליפא ללמוד ב"חדר".[2] לאחר מכן למד במשך 4 שנים בישיבת סלובודקה שבקובנה.[3] בסתיו 1906, לאחר פוגרום ביאליסטוק, עזב את סלובודקה וחזר לביאליסטוק, ובסוף אותה שנה הצטרף למפלגה הציונית הסוציאליסטית "פועלי ציון", בה הכיר את אשתו לעתיד, חסיה פיינסוד. הוא החל להרצות ונשלח מטעם המפלגה לערים אחרות כדי לשאת נאומים ולארגן תאים חדשים של "פועלי ציון". כעבור 5 שנים החליטו ליפא וחסיה להתחתן ולעלות לארץ ישראל.[4]
בשנת 1912 עלו בני הזוג לארץ ישראל. לאחר תקופת לימודים קצרה בסמינר למורים העברי, קיבל סוקניק תעודת הוראה ומצא עבודה כמורה במערכת החינוך העברית בירושלים. הוא לימד מתמטיקה וגאוגרפיה בבית ספר תיכון.[5] לפני מלחמת העולם הראשונה הן ליפא והן חסיה אשתו, לימדו בבית הספר למל.[6] בסמוך לאחר תחילת מלחמת העולם הראשונה ב-1914, החליפו בני הזוג את דרכוניהם הרוסיים בתעודות עות'מאניות.[5] בזמן המלחמה הצטרף סוקניק לצבא הבריטי במסגרת הגדודים העבריים. ב-1920 הוציא ביחד עם המורה והמדריך חיים אריה זוטא את "מדריך הטיולים לירושלים וסביבותיה". בקיץ 1921, לבקשת הוועדה לעבודה חינוכית בקרב פועלים יהודים בארץ ישראל של ההסתדרות, נשא סדרת הרצאות על ארכאולוגיה בפני מתיישבים וסוללי כביש טבריה-צמח לאורך החוף הדרום-מערבי של הכנרת. במושבה כנרת אסף ממצאים ארכאולוגיים בח'רבת כרכ (תל בית ירח) והחל לחקור את האתר.[7] בתקופה זו הכיר את החוקר האמריקאי ויליאם פוקסוול אולברייט, מנהל בית הספר האמריקאי לחקר המזרח, ובהמלצתו פרסם סוקניק ב-1922 מאמר על תולדות האתר בכתב העת של "החברה המזרחנית הארץ-ישראלית". בעזרת "החברה היהודית לחקירת ארץ ישראל" קיבל מלגה ללימודים בחוץ לארץ. ב-1922 עזב את עבודתו כמורה ולמד שנה אחת ארכאולוגיה באוניברסיטת ברלין.[8] באביב 1923, בזמן שהותו בברלין, פרסם בכתב העת הספרותי "רימון" מאמר על בית הכנסת בעת העתיקה. בהזדמנות זו החליט להשתמש בשם עברי, ומאז ואילך היה ידוע בשם "אלעזר ל. סוקניק".[9] בשנת 1923 חזר ללמוד בירושלים. בסתיו אותה שנה עזר בחקירה ותיעוד של שרידי ביתר. בפברואר 1924 הצטרף אל אולברייט במשלחת שחקרה את אזור ים המלח, בתפקיד הסוקר והבוטניקאי.[10]
בקיץ 1925, בהמלצת יהודה מגנס, קיבל סוקניק סטיפנדיה צנועה ומונה לחבר מחקר בדרופסי קולג' בפילדלפיה, מוסד ללימודי עברית מודרנית ולימודים יהודיים. במהלך שנת הלימודים 1925–1926 העביר הרצאות במוסד זה בנושא בתי כנסת בתקופה הרומית-ביזנטית, אותן הפך לדיסטרטציה בשם "The Ancient Palestinian Synagogue" ("בית הכנסת הארצישראלי העתיק"). על עבודה זו בנושא בתי כנסת עתיקים בארץ ישראל, קיבל ב-1926 קיבל מדרופסי קולג' (כיום חלק מאוניברסיטת פנסילבניה) תואר דוקטור. בשנה שלאחר מכן, מונה רשמית למישרת "ארכאולוג" בפקולטה למדעי הרוח של האוניברסיטה העברית. הוא מינה לעוזרו את נחמן אביגד, שהמשיך למלא תפקיד זה ב-26 שנים הבאות.[11] סוקניק היה הארכאולוג הראשון שהועסק על ידי האוניברסיטה העברית, והוא עסק בחפירות ארכאולוגיות שונות מטעמה. ב-1929 חפר את אתר בית הכנסת בבית אלפא.[12] חשיפת בית הכנסת זכתה לפרסום רב, וגם סוקניק זכה לפרסום לאומי. הוא העביר הרצאות וזכה להכרה בעולם המחקר.[13] ב-1931 שימש כעוזר מנהל שדה בחפירה של משלחת בינלאומית בעיר שומרון, ובאביב 1932 פיקח על חשיפת רצפת פסיפס בבית הכנסת בחמת גדר.[14]
בספטמבר 1934, כהכרה במחקר הארכאולוגי שלו, מונה סוקניק ל"מרצה לארכאולוגיה של ארץ ישראל מתקופת הברונזה המוקדמת ועד לתקופה הביזנטית" והתבקש לכתוב קורס של לימודי ארכאולוגיה מתקדמים שיובילו לתואר שני ודוקטורט. בסתיו 1935 החל להרצות בפני סטודנטים.[15] הוא יזם את הקמתו של בית הנכות לעתיקות היהודים. הוא ניהל את המוזיאון ועסק באיסוף פריטים עבורו. ב-1938 מונה לפרופסור לארכאולוגיה באוניברסיטה.[16] במהלך קיץ 1939 ערך מסע ארוך דרך סוריה ולבנון, שם ביקר באתרים עתיקים ונפגש עם סוחרי עתיקות. הוא נסע דרך טורקיה והגיע לאיסטנבול. כאשר פרצה מלחמת העולם השנייה הפליג בחזרה לארץ ישראל. בסוף נובמבר אותה שנה הגיע להסכם עם נזירי מנזר דורמיציון לרכישת אוסף הפריטים העתיקים העצום שברשותם.[16]
בין האתרים שחפר הייתה החומה השלישית בירושלים של ימי בית שני. משנתגלו לראשונה מגילות מדבר יהודה במערה סמוך לקומראן, היה סוקניק מהראשונים שעמד על טיבן. בנובמבר 1947, זמן לא רב בטרם פרוץ מלחמת העצמאות, רכש שלוש מתוך השבע שנתגלו אז, מסוחר עתיקות בבית לחם (שאר הארבע התגלגלו לארצות הברית ובסופו של דבר הצליח בנו, יגאל ידין, לרכוש גם אותן). מאז שנתגלו המגילות ועד יום מותו עסק סוקניק רבות בחקירתן.
ב-1948 מונה לחבר בוועדה המקצועית של ועדת הסמל והדגל, שבחרה בסמל מדינת ישראל. סוקניק עמד גם בראש המפעל הגדול של האנציקלופדיה המקראית, יחד עם חוקר המקרא משה דוד קאסוטו, אולם שניהם זכו לראות רק את הכרך הראשון מן הסדרה, שיצא לאור בשנת 1950. סוקניק נפטר ב-28 בפברואר 1953.[17]
חיים אישיים
עריכההיה נשוי לחסיה סוקניק, מהגננות העבריות הראשונות, ולזוג נולדו שלושה בנים:
- יגאל ידין (1917–1984), לימים הרמטכ"ל השני של צה"ל, ארכאולוג ופוליטיקאי;
- יוסי ידין (1920–2001), לימים שחקן תיאטרון;
- מתתיהו סוקניק (1929 – 1948), מטילן בחיל האוויר שנפל במלחמת העצמאות, כאשר יצא, יחד עם הטייס אהרן דויד שפרינצק (בנו של יוסף שפרינצק, אז מזכיר ההסתדרות) לבלום ספינה מצרית שהפגיזה את תל אביב, ומטוסם הופל בידי המצרים.[18]
| עץ משפחת הכהן | ||||||||||||||||||
|
|
|
|||||||||||||||||
כרמלה
כרמלה
|
||||||||||||||||||
לקריאה נוספת
עריכה- Neil Asher Silberman, A Prophet from Amongst You: The Life of Yigael Yadin: Soldier, Scholar, and Mythmaker of Modern Israel, Addison Wesley, 1993
- Eleazar Sukenik with an Introduction by Steven Fine, The Ancient Synagogue of Beth Alpha, Georgia Press, 2007.
קישורים חיצוניים
עריכה
- רשימת הפרסומים של אלעזר ליפא סוקניק, בקטלוג הספרייה הלאומית
- דוד תדהר (עורך), "אלעזר ליפא סוקניק", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ו (1955), עמ' 2670
- אלעזר ליפא סוקניק, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
פרופסור אלעזר ליפא סוקניק מסייר עם הסטודנטים שלו בקברי המלכים, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים, 1944
אלעזר ליפא בן משה סוקניק (1889-1953), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ אוסף הארכיאולוג פרופסור אליעזר ליפא סוקניק | פריט NNL_ARCHIVE_AL997009628344705171 | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ Neil Asher Silberman, A Prophet from Amongst You, 1993, p. 8
- ^ Neil Asher Silberman, A Prophet from Amongst You, pp. 8-9
- ^ Neil Asher Silberman, A Prophet from Amongst You, p. 9
- ^ 1 2 Neil Asher Silberman, A Prophet from Amongst You, p. 10
- ^ Neil Asher Silberman, A Prophet from Amongst You, p. 31
- ^ Neil Asher Silberman, A Prophet from Amongst You, p. 14
- ^ Neil Asher Silberman, A Prophet from Amongst You, p. 15
- ^ Neil Asher Silberman, A Prophet from Amongst You, pp. 20-21
- ^ Neil Asher Silberman, A Prophet from Amongst You, p. 21
- ^ Neil Asher Silberman, A Prophet from Amongst You, p. 23
- ^ Neil Asher Silberman, A Prophet from Amongst You, p. 25
- ^ Neil Asher Silberman, A Prophet from Amongst You, p. 27
- ^ Neil Asher Silberman, A Prophet from Amongst You, p. 49
- ^ Neil Asher Silberman, A Prophet from Amongst You, p. 50
- ^ 1 2 Neil Asher Silberman, A Prophet from Amongst You, p. 67
- ^ Neil Asher Silberman, A Prophet from Amongst You, p. 208
- ^ מטוסי חיל-האוויר תוקפים אוניות מצריות ליד נחל רובין, באתר חיל האוויר הישראלי, 4 ביוני 1948 (הקישור אינו פעיל)