מאיר אריק

רבן של יאזלוביץ וטרנוב (טארנא) שבגליציה, ומגדולי רבני גליציה

הרב מאיר אריק (חתם את שמו לעיתים אראק או אריק; תרט"ו, 1855ט"ו בתשרי תרפ"ו, אוקטובר 1925) היה רבן של יאזלוביץ וטרנוב (טארנא) שבגליציה, מגדולי רבני גליציה.

הרב מאיר אריק
לידה 1855
תרט"ו עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה אוקטובר 1925 (בגיל 70 בערך)
ט"ו בתשרי תרפ"ו עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות טרנטא
מקום פעילות יאזלובייץ, בוצ'אץ' טרנוב (טארנא)
תקופת הפעילות ? – אוקטובר 1925 עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות חסידות צ'ורטקוב, רבני גליציה
תחומי עיסוק ש"ס בבלי וירושלמי, הלכה ופסיקה
תפקידים נוספים רב ראשי עריכת הנתון בוויקינתונים
רבותיו הרב שלום מרדכי שבדרון, הרב יעקב ווידנפלד
תלמידיו הרב מאיר שפירא מלובלין, הרב משולם ראטה, הרב ראובן מרגליות, הרב יהושע מנחם אהרנברג
חיבוריו "שיירי טהרה" (על סדר טהרות), "מנחת קנאות" (על מסכת סוטה), "מנחת פתים" (חידושים ושו"ת לפי סדר השו"ע), שו"ת "אמרי יושר", "טל תורה" (הגהות והערות וביאורים לשני התלמודים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורותיו

עריכה

נולד בהרימלוב שבגליציה, כיום באוקראינה, בנם של רבי אהרן יהודה ופרימא לבית שטיין, דור חמישי לט"ז. למד אצל הרב יעקב ווידנפלד, בעל "כוכב מיעקב". לאחר שעזב הרב שלום מרדכי שבדרון (המהרש"ם) את העיר יאזלובייץ, בשנת 1885, התמנה רבי מאיר לרב העיר, וכיהן בה עשרים ושבע שנים.

בשנת 1912 התמנה לרבה של בוצ'אץ', אך עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, בשנת 1914, ברח לווינה, ובדרכו שהה חצי שנה בקרולי בדירת רבה של העיר, הרב שאול בראך. בבריחתו אבדו לו חמישה כרכים גדולים של שאלות ותשובות שעל אבדנם הצטער מאוד. כשחזר בשנת 1922 בפרוס הקיץ לגליציה התמנה לרבנות בטרנוב (טארנא).

התפרנס בדוחק גדול, אך עובדה זו לא הפריעה לשקידתו. מיעט לעסוק בצורכי ציבור וגם דחה הצעות רבנות של ערים גדולות.

היה מרבני גליציה המפורסמים בדורו. היה חסידם של רבי דוד משה פרידמן, האדמו"ר הראשון מצ'ורטקוב, ובנו רבי ישראל מצ'ורטקוב. אדמו"רים רבים שלחו אליו שאלות הלכתיות. עמד בקשר עם רבי משה'ניו מבויאן. רבי יששכר דוב רוקח מבעלז אמר שאחרי פטירתו של המהרש"ם אין עושים דבר בחצרו מבלי לשאול את רבי מאיר.

מפסיקותיו המפורסמות הייתה איסור על הרדמה מקומית בברית מילה[1].

נפטר בט"ו בתשרי ה'תרפ"ו, בשהותו בסוכה, ונקבר בטרנוב. הרב אליהו יהודה הכהן גוטוירט הספידו בספר בשם "ציון לנפש חיה" שנדפס בלמברג בשנה זו.

 
קברו בבית החיים בטארנא

מתלמידיו הבולטים

עריכה

ספריו

עריכה
  • שירי טהרה - ביאורים על סדר טהרות (נדפס יחד עם הספר חידושי הרמ"ל מאת דודו רבי מנחם מנדל ליפא שטיין, קולומיאה תר"נ).
  • מנחת קנאות - חידושים על מסכת סוטה, למברג, ה'תרנ"ד. מהדורה חדשה עם פיסוק וקיטוע חדשה, ציונים והשוואות, הערות והארות, ביאורים ובירורים, עם מפתחות, כולל תולדותיו, חשון תשע"ו על ידי נין אחות המחבר זצ"ל הרב אליעזר דן רלב"ג ליקוואוד.
  • מנחת פתים - חידושים ושו"ת על ארבעת חלקי השולחן ערוך
  • אמרי יושר - שאלות ותשובות בשני כרכים, הוצאת שמואל זנוויל כהנא, מונקאץ', תרע"ג. ח"ג נלקטו מספרים וכתבי יד וקובצים על ידי ר' מרדכי דוד צוויבל, ירושלים תשנ"ז. באמרי יושר ח"ב בהקדמה כתב שנאבד לו בדרך בריחה מעירו בוטשאטש לוויען חמישה כרכים גדולים כת"י תשובות בד' חלקי שו"ע.
  • טל תורה - הגהות, הערות וביאורים על הבבלי והירושלמי, וינה, ה'תרפ"א. מהדורה חדשה עם הרבה הוספות מכת"י, ומפתחות מפורטים עם הגהות והערות מגדולי ישראל, תשרי תשע"ד על ידי אליעזר זאב זאבערמאן ארצות הברית, נכד תלמידו הגה"צ רבי אלקנה זוברמן אב"ד יארדאנוב.
  • באור קצר לפירוש הרמב"ן לתורה בתוך ספר כסף מזוקק.

לקריאה נוספת

עריכה
  • מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה עמ' 313–321[דרושה הבהרה].
  • אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות, חלק ג, בני ברק, תשמ"ז, עמ' כד-נד
  • משה צינוביץ, 'הגאון ר' מאיק אריק', אישים וקהילות, תל אביב תש"ן, עמ' 190–191
  • ישראל חיים גליק, 'קונטרס המאיר לעולם' – תולדות המחבר, בתוך: חידושי הגר"מ אריק על מקואות, אנטוורפן תשס"ז, עמ' א-קלד

קישורים חיצוניים

עריכה

ספריו

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ שו"ת אמרי יושר חלק ב' סימן ק"מ אות ג'. אבל בשו"ת מהרש"ם חלק ו' יורה דעה סימן ק"ח חולק על כך.