קריית וולפסון
קריית וולפסון היא שכונה של מגדלי מגורים וקוטג'ים מדורגים בירושלים, בשולי השכונות שערי חסד ורחביה. השכונה קרויה על שם איש העסקים והנדבן היהודי-בריטי יצחק וולפסון, שנמנה עם יזמיה. בתי השכונה משקיפים על עמק המצלבה, גן סאקר וגבעת רם. היא הייתה מוכרת כשכונת יוקרה לאוכלוסייה אמידה, ורבים מתושביה עולים מארצות הרווחה. כיום מתאפיינת השכונה באוכלוסייה חרדית דוברת אנגלית וצרפתית.
 | |
| קריית וולפסון במבט מגן סאקר | |
| מידע | |
|---|---|
| עיר |
 ירושלים |
| תאריך ייסוד | 1964 |
| מייסדים | חברת וולפסון קלור מאיר בע"מ |
| על שם | יצחק וולפסון |
| קואורדינטות | 31°46′36″N 35°12′36″E / 31.7767°N 35.21°E |
|
(למפת ירושלים רגילה)   קריית וולפסון | |
  | |
היסטוריה
עריכה
באמצע שנת 1962 תוכנן להקים בשטח הקריה בניינים בני 6–8 קומות[1]. בסוף 1962 נמכר השטח של שכונת וולפסון, בן 31.5 דונם, במכרז[2].
המגדלים הוקמו בשנות ה-70 של המאה ה-20 על ידי חברת וולפסון קלור מאיר בע"מ (שהקימה גם את מגדל שלום בתל אביב). בראש המיזם עמדו האחים מרדכי[3] ומשה מאיר, שזכו לעידוד של מרדכי איש שלום, יושב ראש חבר המנהלים של בנק ירושלים, על קרקע שרכשו תמורת 1.2 מיליון דולר מהכנסייה היוונית-האורתודוקסית ומינהל מקרקעי ישראל[4].
התכנון הראשוני של המגדלים נעשה על ידי האדריכל איי אם פיי, שהציע שלושה מגדלים בני 29 קומות כל אחד. הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה אישרה את התוכנית[5], אולם ערעור לוועדה המחוזית התקבל ואושרו מגדלים בני 16 קומות בלבד, ופיי פרש מהובלת המיזם. גם מגדלים בגובה זה היוו הישג מבחינת היזמים, משום שבנייה לגובה לא הייתה קיימת בירושלים של אותה עת. "נראה שכמו בתל אביב שימש התכנון של אדריכל עולמי זרז ותנא מסייע להשגת מטרות תכנון שהעין הציבורית מתקשה לקלוט", כתב על כך שי מאיר, בנו של מרדכי מאיר[6].
את פיי החליף האדריכל יצחק פרלשטיין, שתכנן שכונה בת חמישה מגדלי מגורים בני 16 קומות כל אחד, שלמרגלותיהם כמה עשרות דירות מדורגות (התואמות את המבנה הטופוגרפי של האזור) ומרכז מסחרי. התוכנית אושרה במהלך שנת 1970 למרות טענות שתסתיר את השמש לתושבי שערי חסד[7], והוצגה לציבור במסיבת עיתונאים באוגוסט 1970[8]. בשנת 1972, העלה קצין הכנסת את החשש שמהמגדלים ניתן יהיה לצלוף על הכנסת, אולם היה זה מאוחר מדי מכדי לבטל את התוכנית[9]. בפברואר 1973 התכנסה ישיבה של נשיאות הכנסת עם שר הפנים, שר המשטרה ושר המשפטים בה עלתה ההצעה לרכוש את הקומות העליונות של המגדלים כדי שלא יוכלו לשמש לצליפה על הכנסת[10].
לאחר הקמתם של שני המגדלים הראשונים קמה מחאה ציבורית. ראש העירייה החדש, טדי קולק, ביקש להכין תוכנית חלופית לשלושת המגדלים שטרם נבנו, אך היזם מרדכי מאיר לא נענה להצעה זו. בשכונה נבנו כ-400 דירות ומרכז מסחרי בשטח 10,000 מ"ר.
במהלך השנים כתבו בעיתונות נגד המגדלים. אהרן מגד קרא להם "גידול סרטני", ה"מטיל את צל הבטון הכבד שלו על כל הנוף המזרחי של ירושלים, על שכונותיה העתיקות ועל עברה ועל יופיה"[11]. אריק בנדר מנה את המגדלים בין "המחדלים שפערו פצעים עמוקים בנוף העיר"[12].
הקריה מנוהלת בידי חברת ניהול המתחזקת את הבניינים והשטחים הציבוריים ביניהם.
ברחבה בין המגדלים מוצב פסלו של האמן יעקב אגם "לב פועם ו-18 מגיני דוד" (1986) העשוי מפלדת אל-חלד [13] ובקצה השכונה בככר ריבלין ניצבים הפסלים "עצים כחולים" של האמן מנשה קדישמן (1975).
לקריאה נוספת
עריכה- נועם דביר, מגדלי וולפסון בירושלים - האח הגדול של הולילנד, באתר הארץ, 21 במאי 2010
קישורים חיצוניים
עריכה
- יואב שדה, קריית וולפסון - שכונת יוקרה לירושלים, דבר, 12 באוגוסט 1970
הערות שוליים
עריכה- ^ יהודה האזרחי, כך רוצחים את נופי ירושלים, מעריב, 4 ביוני 1962
- ^ הבנייה הפרטית בבירה כובשת שטחים חדשים, מעריב, 21 בנובמבר 1962
- ^ דוד תדהר (עורך), "מדרכי מאיר", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ז (1956), עמ' 2916.
- ^ נועם דביר, מגדלי וולפסון בירושלים - האח הגדול של הולילנד, באתר הארץ, 21 במאי 2010
- ^ מערערים על תכנית להקמת בנייני מגורים מול הכנסת, דבר, 25 בינואר 1968
- ^ שי מאיר, סיפורם של האחים מאיר, הוצאת קווים, 2009.
- ^ יונתן שי, איך לא לבנות בירושלים, דבר, 12 ביוני 1970
- ^ קריית־וילות ע"ש וולפסון תוקם על מדרון מול בניין הכנסת, דבר, 5 באוגוסט 1970
- ^ יחיאל לימור, רבי הקומות הנבנים מול הכנסת עלולים להוות םכנה לנבחרי העם, מעריב, 14 באוגוסט 1972
- ^ דניאל בלוך, הכנסת וקריית וולפסון, דבר, 18 בפברואר 1973
- ^ אהרן מגד, בעד הדברים הרעים, דבר, 18 באוגוסט 1972
- ^ אריה בנדר, ירושלים אתמול ירושלים היום, מעריב, 6 ביוני 1986
- ^ הפסל לב פועם, באתר מרכז מידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל, ירושלים]
