יושב ראש הכנסת

(הופנה מהדף נשיאות הכנסת)

יושב-ראש הכנסת הוא ראש הרשות המחוקקת בישראל, ותפקידו לנהל את ענייני הכנסת, לייצג אותה כלפי חוץ, לשמור על כבודה, על סדר ישיבותיה ועל קיום תקנונה. יושב ראש הכנסת המכהן הוא יולי אדלשטיין מסיעת "הליכוד".

יושב ראש הכנסת
Yuli edelstein.jpg
איוש נוכחי:
יולי אדלשטיין
מאז 18 במרץ 2013
דרכי מינוי קבלת אמון הכנסת
תחום שיפוט ישראלישראל  ישראל
מושב המשרה ישראלישראלירושלים, ישראל
משך כהונה קצוב משך כהונת הכנסת
ייסוד המשרה 14 בפברואר 1949
איוש ראשון יוסף שפרינצק
דגל יושב-ראש הכנסת
יושב-ראש הכנסת הראשון, יוסף שפרינצק

היושב-ראש, או אחד מסגניו, יושב בראש הישיבות בכנסת, מנהל אותן, מעמיד שאלות להצבעה וקובע את תוצאותיה וכן את תוצאות כל הבחירות המתקיימות בכנסת. יושב-ראש הכנסת וסגניו מהווים את נשיאות הכנסת, והיא המאשרת את הגשתן של הצעות חוק פרטיות ודחיפותן של הצעות לסדר היום.

בהיעדר נשיא המדינה מישראל או כאשר נבצר מנשיא המדינה למלא את תפקידו, ממלא יושב-ראש הכנסת את תפקידו.

תוכן עניינים

מעמד יו"ר הכנסתעריכה

בתוקף תפקידו כממלא מקום נשיא המדינה, יו"ר הכנסת הוא האדם השלישי בסדרי הקדימה הממלכתיים בישראל[1], לאחר נשיא המדינה וראש הממשלה. הוא אף זכאי להיקבר בחלקת גדולי האומה בהר הרצל, כאחד מראשי המדינה. יושב ראש הכנסת מקבל עדכונים מודיעיניים שוטפים בלשכתו ומחזיק טלפון אדום לשעות חירום בלשכה.

תפקיד יושב ראש הכנסת הוא תפקיד ממלכתי. מרגע שנבחר על ידי הכנסת, הוא מחויב לכל חברי הכנסת מכל סיעות הבית במידה שווה אף על פי שהוא משתייך למפלגה מסוימת, לרוב המפלגה הגדולה בקואליציה. על פי הנוהג הממלכתי בישראל, גם סמכויות טקסיות וממלכתיות יש לבזר בין ראשי המדינה, ולכן פותח יושב ראש הכנסת את חגיגות יום העצמאות בטקס הדלקת המשואות בהר הרצל אשר בירושלים. בטקס לא נוכח נשיא המדינה וראש ממשלת ישראל.

יושב-ראש הכנסת, מתוקף תפקידו, מוזמן לכל האירועים והטקסים הממלכתיים ורשאי לנאום בהם אם רצונו בכך. הוא מקבל משלחות וראשי מדינות בכנסת כאשר הם מגיעים ומברך אותם במליאת הכנסת בעת שהותם, נוסע לכנסים ברחבי העולם ומשמש כנציג הכנסת והמדינה הבכיר ביותר במשלחת.

יושב ראש הכנסת נחשב במעמדו מבחינת שכר לשר בממשלה. הוא זכאי להעסיק שלושה עוזרים פרלמנטריים בנוסף לראש לשכה ומזכירות שהוא מקבל מהמשכן. יו"ר הכנסת מקבל רכב שרד ונהג צמוד, זכאי לשירותי אבטחה מטעם המדינה ורשאי לקבל דירה מטעם המדינה בירושלים אם הוא אינו תושב העיר או סביבתה הקרובה. ליו"ר הכנסת לשכה פרלמנטרית בכנסת בקומה השנייה בה הוא מקבל אורחים מהארץ וחו"ל.

בחירת יו"ר הכנסתעריכה

יושב-ראש הכנסת נבחר על ידי מליאת הכנסת בהצבעה גלויה.

ממועד כינוס הכנסת ועד לבחירת יושב ראש קבוע, מנוהלות ישיבות המליאה על ידי יושב ראש זמני.

  • עד הכנסת ה־15 – מילא את התפקיד זקן חברי הכנסת, שאינו חבר הממשלה.
  • בכנסות ה־16–20 – מילא את התפקיד וותיק חברי הכנסת, שאינו חבר הממשלה.
  • החל מהכנסת ה־21 – ימלא את התפקיד יושב ראש הכנסת היוצאת, אם שב ונבחר לכנסת החדשה, ובמידה ולא נבחר ימלא את התפקיד הוותיק בחברי הכנסת שאינו חבר הממשלה.

באופן מסורתי נבחר יו"ר הכנסת מהסיעה הגדולה בכנסת ונתמך לרוב על ידי סיעות הקואליציה ולעתים קרובות אף מסיעות אחרות. בחלק מן הכנסות יו"ר הכנסת נבחר פה אחד עקב מועמדות יחידה וללא מתנגדים או נמנעים. חריג אחד היה נחום ניר-רפאלקס, אשר היה יו"ר הכנסת הראשון מאז הקמת המדינה אשר לא היה ממפלגת השלטון ונבחר על ידי קואליציית ניר אשר התאגדה כקואליציית אד הוק לצורך בחירתו, בניגוד לרצון מפלגת השלטון, מפא"י. אברהם בורג, שנבחר כחבר מפלגת השלטון ב-1999, לא נמנה עם מפלגת השלטון אחרי חילופי השלטון ב-2001, במהלך כהונתה של הכנסת החמש עשרה, אם כי מפלגתו הייתה חברה באותה ממשלה.

לשם הדחת יושב-ראש כנסת מכהן נדרש רוב מיוחד של 90 חברי כנסת.

בשנת 2006, נבחרה לראשונה אישה לתפקיד, דליה איציק מקדימה.

נשיאות הכנסתעריכה

ליושב-ראש הכנסת מספר סגנים שאף הם נבחרים על ידי מליאת הכנסת. ביחד הם מהווים את נשיאות הכנסת. כאשר יושב-ראש הכנסת נעדר מן הארץ או כאשר נבצר ממנו זמנית למלא את תפקידו, משמש אחד מסגניו ממלא מקום יושב-ראש הכנסת (סעיף 20א (ב) לחוק יסוד: הכנסת). אם מועבר יושב-ראש הכנסת מתפקידו או שנבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו, משמש אחד מסגניו יושב-ראש הכנסת בפועל (סעיף 20א (ג) לחוק יסוד: הכנסת). את הסגן המשמש בתפקיד, מבין סגני יושב-ראש הכנסת, בוחרת ועדת הכנסת. לממלא מקום יושב-ראש הכנסת או ליושב-ראש הכנסת בפועל כל הסמכויות המיוחדות בחוק ליושב-ראש הכנסת, ובכלל זה לשמש כממלא-מקום נשיא המדינה.

כעת, בכנסת העשרים, יש ליושב ראש הכנסת תשעה סגנים, והם:

מפלגה שם קואליציה/אופוזיציה
הליכוד נאוה בוקר קואליציה
כולנו טלי פלוסקוב
הבית היהודי בצלאל סמוטריץ'
ש"ס יצחק וקנין
ישראל ביתנו חמד עמאר
המחנה

הציוני

חיליק בר אופוזיציה
יואל חסון
הרשימה

המשותפת

אחמד טיבי
יש עתיד מאיר כהן

יושבי ראש הכנסתעריכה

יושב ראש כנסת
מספר דיוקן שם

(תקופת חיים)

תקופת כהונה מפלגה
1   יוסף שפרינצק

(1885–1959)

14 בפברואר 1949 28 בינואר 1959 מפא"י מועצת המדינה הזמנית

1

2

3

2   נחום ניר

(1884–1968)

2 במרץ 1959 30 בנובמבר 1959 אחדות העבודה 3
3   קדיש לוז

(1895–1972)

30 בנובמבר 1959 17 בנובמבר 1969 מפא"י 4

5

המערך 6
4   ראובן ברקת

(1906–1972)

17 בנובמבר 1969 5 באפריל 1972 7
5   ישראל ישעיהו-שרעבי

(1908–1979)

9 במאי 1972 13 ביוני 1977 7

8

6   יצחק שמיר

(1915–2012)

13 ביוני 1977 10 במרץ 1980 הליכוד 9
7   יצחק ברמן

(1913–2013)

12 במרץ 1980 20 ביולי 1981
8   מנחם סבידור

(1917–1988)

20 ביולי 1981 13 באוגוסט 1984 10
9   שלמה הלל

(1923–)

11 בספטמבר 1984 20 בנובמבר 1988 המערך 11
10   דב שילנסקי

(1924–2010)

20 בנובמבר 1988 13 ביולי 1992 הליכוד 12
11   שבח וייס

(1935–)

13 ביולי 1992 24 ביוני 1996 העבודה 13
12   דן תיכון

(1937–)

24 ביוני 1996 7 ביוני 1999 הליכוד 14
13   אברהם בורג

(1955–)

6 ביולי 1999 17 בפברואר 2003 ישראל אחת, העבודה 15
14   ראובן ריבלין

(1939–)

19 בפברואר 2003 4 במאי 2006 הליכוד 16
15   דליה איציק

(1952–)

4 במאי 2006 30 במרץ 2009 קדימה 17
(14)   ראובן ריבלין

(1939–)

30 במרץ 2009 5 בפברואר 2013 הליכוד 18
16   יולי אדלשטיין

(1958–)

18 במרץ 2013 מכהן 19

20

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה