מגדר וזיהום סביבתי

יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: נקודת מבט נייטרלית, הערך כולל קישורים ישירים מתוך הטקסט לדפי אינטרנט במקום להעבירם להערות שוליים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

מגדר וזיהום סביבתי עוסק בבחינת ההבדלים המגדריים, במידת החשיפה לזיהום ובהתפתחות מחלות והמאפיינים שלהן. נשים נמצאות בקבוצת סיכון לפגיעה ממזהמים אשר מחקים הורמונים, ואשר משפיעים עליהן כבר ברמות מזעריות.[דרוש מקור]

זיהום סביבתי ותחלואהעריכה

התפתחות תעשייתית וטכנולוגית סייעה לאדם בהתמודדות עם תנאי הסביבה ושיפרה את איכות חייו ומנגד יצרה בעיות סביבתיות וסיכונים בריאותיים.

אחד הסיכונים בעידן המודרני הוא הזיהום הסביבתי. הזיהום מסווג לאחד משלושה סוגים: זיהום אוויר (גז, חלקיקים נפלטים וחומרים כימיים) זיהום ימי וזיהום מים מתוקים (הזרמת שפכים תעשייתיים) וזיהום קרקע (חומרי דישון והדברה, סילוק ושריפה של פסולת תעשייתית).

בשל טבעם של החומרים המזהמים, הנוטים להצטבר באוויר ובמים, הם נוטים להתפשט לאזורים נרחבים ולפגוע במערכות אקולוגיות גדולות. הקושי העיקרי בטיפול בסכנות הזיהום הסביבתי נובע מכך שמוצרים רבים, המיוצרים בתעשיות המזהמות, הפכו משמעותיים לאורח החיים והכלכלה המודרנית. על כן, קשה להגיע להסכמה ויישום של שליטה ופיקוח על מדדי הזיהום.[דרוש מקור]

הפיקוח על הזיהום נתקל בהתנגדות של בעלי התעשייה.[1] הזיהום הסביבתי הביא לעלייה דרמטית של תחלואה ותמותה ממחלות לב,[2] שבץ מוחי וסרטן. לזיהום הסביבתי קשר גם למחלות המשפיעות על נשים בלבד, כגון סרטן הרחם.

ישנם גורמים המקשים על הוכחת הקשר שבין זיהום סביבתי ותחלואה: המאפיינים של המחלה זהים אצל כאלה שנחשפו לזיהום וכאלה שלא נחשפו, חשיפות למזהמים שונים עלולות לגרום למחלות בעלות מאפיינים זהים, ישנן חשיפות שאינן נמדדות ואינן מוכרות וישנו קושי לאתר אותן, במיוחד בישראל, נושא הניטור הסביבתי לוקה בחסר, לפי דו"חות מבקר המדינה, [דרוש מקור] החשיפה משפיעה באופן שונה על אוכלוסיות שונות, ישנם גורמים המערפלים את הקשר שבין חשיפה לזיהום סביבתי ומחלה, כגון: עישון, פעילות גופנית, מועדות גנטית מוקדמת, ורקע רפואי קודם .

זיהום סביבתי בכלל וזיהום אוויר בפרט הם אחת הסכנות הבריאותיות החמורות של העידן המודרני, ובמיוחד, עבור נשים, אשר חולות בסרטן כשהן צעירות יותר מגברים. [דרוש מקור]

זיהום סביבה ונשיםעריכה

בעבר, היה קיים מחסור בידע לגבי השפעת מזהמים על נשים, שכן רוב הידע נשען על תוצאות מחקרים שהתמקדו בחשיפה של גברים למזהמים בתעסוקה. המחקרים התעלמו מההשפעה של חומרים מזהמים על אוכלוסייה רחבה הכוללת נשים, ילדים ועוברים. שכיחות המחלה, סוגי הסרטן, הפרעות פוריות ומחלות כרוניות שקשורות לזיהום סביבתי מציגים מופעים שונים אצל נשים וגברים.

עד לשנת 2012 הבדלים המגדריים לא נלקחו בחשבון, מה שהביא לעיכוב בגילוי המחלות הממאירות אצל נשים בעיקר [דרושה הבהרה], מכיוון שגופן של נשים והפעילות ההורמונאלית והפיזיולוגית בגופן שונה משל גברים, דורשת הגישה הפמיניסטית פילוח של המחקרים ובדיקת מידת ההשפעה וההבדלים שבין נשים לגברים.[3]

כמו כן, נושא רגישותן הייחודית של נשים, הועלה גם בכנס האקולוגיה השנתי ב-2013, בו הוצגה רגישותן הייחודית של נשים למשפחות מזהמים אשר מחקות את ההורמון הנשי אסטרוגן לדוגמה, למתכות המתפקדות כ- מטלואסטרוגנים", חשיפה למתכות אלו אחראית על פי הנטען לעליה בתחלואה בסרטן השד וסרטן ריאה.[3]

חומרים מסרטנים בעלי השפעה הורמונליתעריכה

מטלו-אסטרוגנים הם קבוצה של אסטרוגנים חיצוניים אנאורגניים, אשר משפיעים על ביטוי הגנים של תאים אנושיים, בתגובה לאסטרוגן. ההשפעות שלהם קשורות לתפקוד הפיזיולוגי של אסטרוגן, שכן הם נקשרים לרצפטורים של אסטרוגן. בכך, הם מחקים את האסטרוגן, מפעילים את הרצפטור, ומזיקים. הם נקשרו בסרטן השד, כמו גם בסרטן הריאה. מטלו-אסטרוגנים לדוגמה, הם: אלומיניום, ארסן, באריום, קדמיום, כרום, קובאלט, אנטימוני, נחושת, עופרת, כספית, ניקל, סלניט, טין, וונדאט. מזהמים הנמנים עם משפחה זו, מחקים הורמונים, ומעלים אצל נשים את הסיכון לאנדומטריוזיס, סרטן מסוגים שונים, ופגיעה בפוריות.[4]

גם לממסים אורגניים, קיים קשר להעלאת סיכון לסרטן השד, בין אם בחשיפה תעסוקתית, ובין אם בחשיפה סביבתית. [דרוש מקור]

חוק אוויר נקי אינו מגן על בריאות נשיםעריכה

חוק אוויר נקי מכיר בבעייתיות ובמאפיינים הייחודיים של מדינת ישראל ובחומרת בעיית זיהום האוויר במדינה. החוק מטפל בבעיית הזיהום על ידי קביעה של "ערכי יעד" ו"ערכי סביבה", ואלו נועדו במקור לצמצם את זיהום האוויר באמצעות אכיפה וענישה.

עם זאת, ביום 29.2.2016, ניתנו בוועדת הפנים והגנת הסביבה שורת הקלות בחוק אויר נקי, עבור מזהמים מסרטנים וודאיים לאדם מדרג A על פי מדד ה-WHO, אשר נחשבים למעלים סיכון לסרטנים אצל נשים[דרושה הבהרה]. לדוגמה, המזהם בנזן, אשר מעלה את הסיכון אצל נשים לחלות בסרטן השד, זכה להקלה בתקינה, כך שניתן יהיה לחרוג מהתקן 7 יממות בשנה. [דרוש מקור]

זיהום סביבתי ופגיעתו בנשים בישראלעריכה

ישראל היא מדינה קטנה צפופה ומתועשת והזיהום הסביבתי מתפשט בקלות על פני אזורי הארץ השונים באמצעות האוויר, המים והקרקע.

בשנות האלפיים, הגיעה ד"ר לינדה בירנבאום לבקר בישראל, והעלתה את המודעות לסיכונים שבחשיפת נשים אפילו לריכוזים מזעריים של זיהום, ברמות חלקים לטריליון.[5]

ד"ר בירנבאום, טוקסיקולוגית מחלוצות התחום, ניהלה את מכון המחקר האמריקני האחראי על חקר נזקי זיהום והשפעתם. היא התריעה כי התקופה בה מצויה העוברית בבטן, הנה תקופה רגישה במיוחד לחשיפות סביבתיות ותשפיע לאחר מכן על כל מהלך החיים[6] בין היתר, מחקרי מכונים שניהלה העידו כי זיהום אויר משפיע גם על בלוטות החלב, על הקדמת גיל הוסת, השמנה, ועוד.[7]

חיפה ועכו הם האזורים הבולטים ביותר כמייצרי מזהמים ופגיעתם הקשה בולטת באוכלוסייה בכלל ובנשים בפרט.[8]

גם צפת, טבריה עפולה תל אביב ובאר שבע הן ערים שבהן נמדדה נוכחות גדולה של מזהמים. תעשיות כבדות באזור חיפה, צירי תחבורה ראשיים בת"א, שריפת חומרים באופן בלתי מבוקר באזורים הצפוניים הם מהגורמים המרכזיים לזיהום הסביבתי ופגיעה בריאותית בעקבותיו. [דרוש מקור]

במחקרים שנעשו בעשרים השנים האחרונות נמצאה עלייה בולטת בתחלואה בסרטן השד אצל נשים שחיו באזורים מזוהמים מיחס של 1:15 ל 1:8 . [דרוש מקור]

מהשוואות שנערכו בין ישראל ל15 מדינות באירופה נמצא כי נשים בישראל נמצאות במקום השישי בתמותה מסרטן, לעומת גברים הנמצאים במקום ה14 . [דרוש מקור]

עמותות וארגונים שונים קוראים לשינוי התקנים הקיימים המפלים נשים, שכן הם מבוססים בעיקר על מחקרים שנעשו במקומות עבודה של גברים ומתעלמים מהרגישות השונה של נשים לזיהום הסביבה. כחלק מהרעיון של הטמעת המגדר אשר אומץ בכנס הנשים הבינלאומי בבייג'ינג, הוחלט לאמץ את נקודת המבט המגדרית בסדר היום של המחקר. [דרוש מקור]

למרות זאת בישראל לא נערכו עד היום מחקריים ייחודיים על הקשר שבין זיהום אוויר ותחלואת נשים.

התחלואה החריגה של נשים במפרץ חיפהעריכה

התחלואה החריגה של נשים במפרץ חיפה, מוכרת למשרד הבריאות לפחות מאז שנות התשעים, [דרוש מקור] ולציבור לכל הפחות מאז תחילת שנות האלפיים. בתחילת שנות האלפיים, אילץ ד"ר ג'אמס קריקון את משרד הבריאות להציג נתוני תחלואה בסרטן, והנתונים שהתקבלו הוכיחו הבדלים משמעותיים בין הנפות במדינת ישראל, לרעת נשות נפת חיפה. נשות הנפה הובילו את שאר הנפות בתחלואת סרטן בנשים.[9][10]

משרד הבריאות באמצעות הוועדה המייעצת לאפידמיולוגיה סביבתית כבר הכיר בקשר הסיבתי בין זיהום תעשיית כבד במפרץ חיפה ובין תחלואה עודפת בסרטן ומחלות אחרות, ומעולם לא חזר בו מהכרתו בקשר זה.

דו"חות משרד הבריאות שיצאו בשנים האחרונות תומכים בקיום נזק בריאותי חמור לתושבות האזור, על רקע הזיהום התעשייתי החמור באזור. כזהו למשל נייר עמדה של משרד הבריאות מדצמבר 2015 .[11]

העיר שהובילה בעבור נשים את תחלואת הסרטן בכל מדינת ישראל בשנים 2005–2009 היא נשר, העיר הגובלת במתחם בתי הזיקוק[12] נשים בנפת חיפה גם מובילות בשנים האחרונות 2006–2011 את מדינת ישראל בסרטן ריאה, 26 אחוז מעל הממוצע הארצי בשנים 2006–2011.[13]

סרטן הריאה, המחלה הקשורה ביותר לזיהום האוויר, לפי מדד ה WHO אך יודגש, כי גם ישנו תת-סוג ספציפי של סרטן זה, אשר בו נשים חולות יותר על רקע סביבתי, אדנוקרצינומה,[דרוש מקור]

נשות נפת חיפה הובילו בשנים 2001–2011 את כל נשות מדינת ישראל באשר לסרטן כללי (מכל הסוגים). לעניין סרטן הרחם, הדו"ח האחרון שהוצג היה מחקר של פרופ' תמר פרץ ושותפים, אשר מצא תחלואה עודפת של סרטן הרחם ב-42 אחוזים מבנפות אחרות.[14][15]

גורמים להבדלים מגדריים : כלכלי, ביולוגי, תפקידי מגדרעריכה

  • כלכלי - זיהום סביבתי פוגע במי שנמצאים בתחתית הסולם החברתי. כלכלי- מי שגרים בסמוך למפעלים מזהמים ואתרי פסולת מסוכנת שעובדים בתנאים קשים ובסביבות עבודה מזוהמות ואינם יכולים להרשות לעצמם אמצעי הגנה וצמצום החשיפה לזיהום. בכל העולם נשים מקובצות בדרך כלל בתחתית הסולם. [דרוש מקור]
  • ביולוגי - ההבדלים במבנה הגופני וההורמונאלי יוצרים רגישויות שונות לחשיפה לרעלים ומזהמים בין נשים וגברים. מערכת רבייה, מבנה הדנא, המערכת הורמונאלית, גודל הגוף, גודלכלי הדם והריאות, כולם גורמים המשפיעים על הדרך שבה חודרים המזהמים מהסביבה אל הגוף. [דרוש מקור]
המחקרים שכאמור התמקדו בגברים ובחשיפה למזהמים במקום העבודה, התעלמו מהשוני באיברים המועדים לחלות. לדוגמה סרטן השד והשחלות אצל נשים, סרטן האשכים אצל גברים .

הפעילות ההורמונאלית בגופן של נשים מתרחשת בעזרת אסטרוגן לקולטני האסטרוגן, המפעילים את חלוקת תאים יש תפקיד מרכזי בהתפתחות הסרטן. מזהמים רבים נוטים לחקות את פעילות האסטרוגן מה שמביא לכך שגופן של נשים נוטה

לקלוט מזהמים בקלות רבה יותר.

  • תפקידי מגדר - נשים במקומות שונים בעולם אחראיות לטיפול היומיומי ומילוי הצרכים של משפחותיהן, מה שמעמיד אותן בקו החזית בחשיפה לזיהום סביבתי.

ההשפעות של הזיהום הסביבתי הן לרוב איטיות ולא נראות לעין . הן מופיעות בדברים הקטנים, בסביבה הרגילה. כתוצאה מהתפקיד המגדרי של הנשים כמנהלות הסביבה הביתית הן גם הראשונות להבחין ולהיפגע מהזיהום.

אמצעי הדברה ביתיים, פירות וירקות מרוססים, טיפול בבעלי חיים שנחשפו לזיהום, בישול, שימוש במוצרי קוסמטיקה והיגיינה ושימוש בחומרי ניקוי כל אלה חושפים את הנשים יותר מאשר גברים, לסכנות ולנזקים של הזיהום הסביבתי.[14]

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ מרויחות ומזהמות
  2. ^ זיהום אוויר נמצא קשור למחלות לב 16-08-43 באתר News1
  3. ^ 1 2 הקואליציה לבריאות הציבור ואלה נווה עבור קרן היינריך בל, מה ידוע על זיהום סביבתי ותחלואת נשים
  4. ^ Endocrine Disruptors, www.niehs.nih.gov (באנגלית)
  5. ^ https://www.niehs.nih.gov/about/od/director/ Linda S. Birnbaum, Ph.D., D.A.B.T., A.T.S. Director, NIEHS & NTP National Institutes of Health
  6. ^ הקרן לבריאות וסביבה Environment and Health Fund (8 בפברואר 2017), Dr. Linda Birnbaum, Towards 2020, בדיקה אחרונה ב-17 במרץ 2017 
  7. ^ Andrew Russell (21 בפברואר 2014), Dr. Linda Birnbaum - Environmental Exposures Acting Like Uncontrolled Medicine, בדיקה אחרונה ב-16 במרץ 2017 
  8. ^ מיפוי גאוגרפי של מחלות ממאירות בישראל, משרד הבריאות רישום הסרטן הלאומי
  9. ^ רשות השידור (24 ביוני 2014), מבט - הסיכוי לחלות בסרטן גדול מן הממוצע הארצי גדול בעשרות אחוזים אם אתם גרים בחיפה, חדרה או אשקלון, בדיקה אחרונה ב-16 במרץ 2017 
  10. ^ קלנר, ירון (20 באוקטובר 2014). "נתוני הסרטן בישראל: בחיפה חולים 15% יותר". ynet (בעברית). בדיקה אחרונה ב-16 במרץ 2017. 
  11. ^ משרד הבריאות, דו"ח לועדות התכנון על מצב הבריאות בחיפה, http://www.health.gov.il/NewsAndEvents/SpokemanMesseges/Pages/08112016_1.aspx
  12. ^ משרד הבריאות, פרופיל בריאותי של ישובים בישראל שנים 2005-2009, http://www.cbs.gov.il/publications15/profil_ishuvim09_1580/pdf/h_print.pdf
  13. ^ ""בחיפה חולים יותר בסרטן - והמדינה מעלימה עין"". ynet (בעברית). 21 באוקטובר 2014. בדיקה אחרונה ב-16 במרץ 2017. 
  14. ^ 1 2 Yakir Rottenberg, Aviad Zick, Micha Barchana, Tamar Peretz, Organ Specific Cancer Incidence in an Industrial Sub-district: A Population-based Study with 12 Years Follow-up, American Journal of Cancer Epidemiology and Prevention 1, 2013-03-25, עמ' 13–22
  15. ^ הדסה עין כרם, עודפי סרטן לפי אתר בנפת חיפה _ מאמר