מונור
מונור (בהונגרית: Monor) היא עיירה בהונגריה, הממוקמת כ-40 קילומטר מבודפשט.
| |||
 | |||
| מדינה |
 הונגריה | ||
|---|---|---|---|
| חבל | מרכז הונגריה | ||
| מחוז |
 פשט | ||
| שטח | 48.31 קמ"ר | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיירה | 19,020 (1 בינואר 2023) | ||
| קואורדינטות | 47°20′51″N 19°26′56″E / 47.3475°N 19.448888888889°E | ||
| אזור זמן | UTC+2 | ||
| http://www.monor.hu | |||
  | |||
היסטוריה עריכה
הקהילה היהודית עריכה
יהודים החלו להתיישב במונור במחצית השנייה של המאה ה-19 וקהילה מסודרת נוסדה ב-1862, אשר לאחר הקרע ביהדות הונגריה הצטרפה לזרם הנאולוגי.[1] ב-1880 נמנו במונור כ-390 יהודים, וב-1910 הקהילה הגיעה לשיא של 570 יהודים.[2]
בפרעות טרור לבן שנערכו בהונגריה בסביבות 1920 נגרם נזק כלכלי ונזק ברכוש ליהודים, ויהודי אחד אף נהרג.[3][1] באותה שנה החלה ירידה הדרגתית באוכלוסייה: ב-1920 נמנו 490 יהודים, ב-1930 נמנו 445 וב-1941 נמנו 344 יהודים בלבד, כשלושה אחוזים מכלל האוכלוסייה.[3][2] רובם היו סוחרים ובעלי מלאכה, והיו בהם גם כמה פקידים, תעשיינים ובעלי מלאכה בתעשייה הזעירה.
בשואה עריכה
עוד בתחילת המלחמה היהודים במקום סבלו מחקיקה אנטי-יהודית בהונגריה ורבים מהגברים גויסו לעבודות כפייה בשירות העבודה.[1] הצבא הגרמני כבש את הונגריה ב-19 במרס 1944. על-פי נתוני מפקד שנערך בשבוע השני של אפריל 1944 מנתה הקהילה הנאולוגית של מונור 254 נפשות.[3]
המִנהל ההונגרי נותר על כנו גם אחרי הכיבוש הגרמני, והיהודים רוכזו בגטאות וגורשו בהתאם לתקנות ולצווים של רשויות השלטון ההונגרי, המרכזי והמקומי. ב-12 במאי 1944 הורה ד"ר לסלו אנדרה (Laszlo Endre), סגן הממונה על המחוז ואנטישמי מושבע, להקים גטאות במחוזו. באותו היום הוקם במונור גטו לאורך כמה רחובות. נוסף על יהודי מונור הועברו אל הגטו גם יהודים מיישובי הסביבה ובסך הכל רוכזו בו כ-350 יהודים.[3]
היהודים בגטו נחקרו ועונו בניסיון לדלות מהם מידע היכן הסתירו חפצי הערך. כמה יהודים, ובהם גם מומרים, בחרו להתאבד כדי להימלט מן ההשפלה והעינויים. בית החרושת ללבנים במונור היה למרכז השילוח של יהודי גטאות מחוז פשט-פיליש-שולט-קישקון (אנ') שמדרום וממזרח לבודפשט. ב-30 ביוני 1944 פונו היהודים מגטאות אלו למרכז השילוח, וכן הועברו אליו יהודי הגטאות של יאספאטי (אנ'), יאסארוקסאלאש (אנ'), יאסברן ויאסלדאן שבמחוז יאס-נאג'קון-סולנוק. כ-8,000 יהודים נדחסו במתחם בית החרושת ללבנים, תחת כיפת השמים, ללא מחסה וללא מים, וגם מזון סופק להם רק בצמצום, ולא בכל יום. כולם גורשו משם לאושוויץ בשלושה טרנספורטים שיצאו בין 6 ל-8 ביולי 1944.[3]
לקריאה נוספת עריכה
- אלכסנדרה לוסה, מונור, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך III, עמ' 354–355), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של מונור- קהילת יהודי מונור באתר בית התפוצות
- "מונור", באתר JewishGen (באנגלית)
- מונור (Monor), באנציקלופדיה של הגטאות, באתר יד ושם
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 3 קהילת יהודי מונור באתר בית התפוצות
- ^ 1 2 מונור בתוך מספר האוכלוסייה היהודית לפי יישוב 1840–1941, בודפשט: משרד הסטטיסטיקה המרכזי (הונגריה) (אנ'), 1993 (בהונגרית) ISBN 9632150066.
- ^ 1 2 3 4 5 מונור (Monor), באנציקלופדיה של הגטאות, באתר יד ושם