שבעה נקיים
בהלכה היהודית שבעה נקיים הם שבע יממות שסופרים איש או אישה שנטמאו בטומאת זיבה. בשבעה ימים אלו בודקים אם הזיבה פסקה וניתן להיטהר מהטומאה.
כיום, אין נוהגים דיני טומאה וטהרה, ועל כן נשאר דין שבעה נקיים רק אצל אישה שנאסרה לבעלה מחמת הלכות טהרת המשפחה. לדוגמה אישה נידה כלומר אישה שראתה דם שיצא מהרחם, לאחר שפסקה יציאת הדם ועשתה בדיקת הפסק טהרה, עליה לספור שבעה נקיים. במהלך שבעת ימים אלו האשה בודקת את עצמה ששוב אינה רואה דם, ובסיומם האישה טובלת במקווה, נטהרת ומותרת בקיום יחסי אישות עם בעלה. אם האשה כן ראתה דם במהלך שבעת ימים אלו, היא סותרת את מניין הימים שכבר עברו ועליה להתחיל בספירת שבעת הימים הנקיים מהתחלה.
במקור הדין, ספירת שבעה נקיים הייתה מיועדת רק לזבה גדולה שהיא אישה שראתה דם במשך לפחות שלושה ימים בימי זיבתה ולא לכל נידה, אולם עקב חומרא דרבי זירא ספירת שבעה נקיים הפכה לדין מחייב כלפי כל אשה שנאסרה לבעלה מחמת ראית דם אפילו מעט ביום אחד.
מקור הדין
עריכהעל פי דין התורה, נידה רגילה, כלומר אשה שראתה דם שיצא מהרחם במהלך שבעת ימי הנידה אינה צריכה לספור שבעה ימים נקיים ללא ראיית דם, אלא עליה למנות שבעה ימים בהם היא טמאה, ובסיומם אם לא תראה דם, האשה טובלת ונטהרת. לעומת זאת, במצב זיבה - אם אשה ראתה דם יום אחד או יומיים בתוך אחד עשר ימי הזיבה צריכה לספור רק יום אחד נקי ללא ראיית דם, ובסיומו האשה טובלת ונטהרת (אשה זו נקראת זבה קטנה, או שומרת יום כנגד יום). רק אישה הרואה דם במשך שלושה ימים רצופים בתוך אחד עשר ימי הזיבה צריכה לספור שבעה ימים נקיים בלא שתראה כל דם לפני שתוכל להיטהר (אשה זו נקראת זבה גדולה).
אולם, חז"ל ראו כי עניין חישוב מחזורי הימים של שבעה ימי נידה ואחד עשר ימי הזיבה מורכב ומסובך, ונשים רבות עלולות לטעות ולהחשיב עצמן כנידה רגילה בעוד שהן בגדר זבה גדולה. לכן, החמירו חכמים ותיקנו כי כל הנשים שראו דם אפילו מעט בכל זמן שהוא תספורנה שבעה ימים נקיים ללא ראיית דם לפני שתטבולנה ותיטהרנה. חומרא זו נקראת "חומרא דרבי זירא".
מתי מתחילה הספירה
עריכהעיקר הדין
עריכהמעיקר הדין, מרגע שראתה האישה כי הדימום הווסתי הסתיים, יכולה היא להתחיל לספור שבעה נקיים. רק צריכה היא להקפיד כי שבעת הימים הללו יהיו שלמים (משקיעת החמה ועד שקיעתה למחרת). לכן, אם הדימום פסק לפני השקיעה, היא יכולה להתחיל לספור כבר מאותו ערב. אך אם הדימום פסק לאחר השקיעה, צריכה היא לחכות עד למחרת.
אולם, חכמים קבעו שאישה לא יכולה לספור שבעה נקיים כל עוד היא בגדר של פולטת שכבת זרע. כלומר, משום חשש כולל, כל עוד לא עברו 72 שעות מאז קיימה בפעם האחרונה יחסי אישות היא אינה יכולה להתחיל לספור שבעה נקיים.
דעת השולחן ערוך
עריכהבשולחן ערוך (חלק יורה דעה סימן קצ"ו) נפסק כי אין האישה יכולה להתחיל לספור שבעה נקיים אלא לאחר ארבעה ימים (אפילו לא שלמים) מהיום בו קיימה יחסי אישות בפעם האחרונה.
לדוגמה: אם קיימה יחסי אישות ביום ראשון בלילה (אור ליום שני), ובבוקר החל הדימום הווסתי, היא תוכל לספור שבעה נקיים החל מהשקיעה של יום חמישי, ויום שישי יהיה היום הראשון של שבעת הנקיים.
לפי דעה זו, אם האישה לא קיימה יחסי אישות בסמוך לתחילת הדימום הווסתי, או שרחצה את פנים הנרתיק היטב כך שאין בו נוזל זרע - היא יכולה להתחיל לספור שבעה נקיים מהרגע שפסק הדימום וביצעה בדיקת הפסק טהרה.
כך פוסק השולחן ערוך, וכך נוהגים חלק מקהילות עדות המזרח.
דעת הרמ"א
עריכהאולם הרמ"א מביא בספרו שנהגו בשתי חומרות נוספות:
- כדי למנוע בלבול, נקבע כי אין הבדל בין אם האישה קיימה יחסי אישות בסמוך לראיית הדם או לא. בכל מקרה היא איננה יכולה להתחיל לספור שבעה נקיים אלא אם עברו ימי פולטת שכבת זרע.
- מחשש שמא תראה דם סמוך מאוד לשקיעת החמה ותטעה בחישוב הימים, נקבע כי עליה להמתין חמישה ימים (אפילו לא שלמים) ורק מהיום השישי היא יכולה להתחיל לספור שבעה נקיים.
לדוגמה: אישה שראתה דם וסת ביום ראשון בלילה (אור ליום שני) (ולא משנה מתי קיימה יחסי אישות לאחרונה), תוכל לספור שבעה נקיים החל מהשקיעה של יום שישי, ויום שבת יהיה היום הראשון של שבעת הנקיים.
וכך נוהגים בני עדות אשכנז וחלק מבני עדות המזרח.
בכל מקרה ועל פי כל הדעות, לא ניתן להתחיל לספור שבעה נקיים לפני שפסק הדימום לגמרי, ובוצעה בדיקת הפסק טהרה בצורה טובה.
מהלך ימי שבעת הנקיים
עריכה
במהלך שבעת הימים הנקיים האישה צריכה לוודא שהיא אכן "נקייה" כלומר שהדימום נפסק לחלוטין. לצורך כך, במהלך שבעת הימים הללו עליה ללבוש תחתונים לבנים שעליהם קל לראות האם הדימום פסק. אם היא אכן מוצאת כתם דם על התחתונים היא צריכה לברר האם זהו כתם שמפסיק את שבעת הנקיים או לא.
ערך מורחב – כתם (נידה)
חיוב נוסף במהלך שבעת הימים הנקיים הוא בדיקות. על האישה לבדוק את עצמה בדיקה פנימית. בדיקה זו מתבצעת באמצעות בד לבן המוחדר אל הנרתיק ונבדק האם הוא נשאר לבן, בדומה לבדיקת הפסק טהרה. אולם, בשונה מבדיקת הפסק טהרה, בבדיקות אלו אסור לאישה לנקות את הנרתיק וסביבותיו לפני הבדיקה, מפני שמטרת הבדיקה היא לוודא שאכן האזור נקי מדם. בדיקה זו צריכה להתבצע פעמיים ביום - בבוקר ולפני השקיעה.
שבעת הימים הנקיים חייבים להיות רצופים. על כן, אם ראתה דם באחד מהימים הללו בבדיקות או על התחתונים (במצב שזה ודאי דם וסת) היא צריכה לבצע בדיקת הפסק טהרה מחדש ולהתחיל לספור מחדש את שבעת הימים הנקיים. אולם, אין היא צריכה להמתין שוב את ימי פולטת שכבת זרע, מפני שימים אלו נספרים אך ורק מהיום האחרון בו היו הבעל והאישה מותרים (ולדעת השולחן ערוך מהיום בו קיימו יחסי אישות בפעם האחרונה).
יש סוברים שבכל ימי שבעת הנקיים עליה לדעת כי היא נמצאת בתוך שבעה נקיים. לכן, אם חשבה שאיננה סופרת כעת שבעה נקיים מכל סיבה שהיא, אף שבפועל יכלה לספור - אין הימים הללו נחשבים לה. ויש סוברים שלמקל יש על מי לסמוך.[1] ויש שהקלו לגמרי.[2][3]
מספר הבדיקות בשבעת הנקיים
עריכהנחלקו התנאים מהו מספר הבדיקות המינימלי המכשיר את שבעת הנקיים: לדעת ר' אליעזר אם בדקה בראשון ובשביעי - שבעת הנקיים כשרים, ותוכל לטבול. לדעת ר' יהושע הימים בהם בדקה נספרים לנקיים, והימים בהם לא בדקה אינם נספרים אך גם אינם סותרים. לדעת ר' עקיבא רק ימים רצופים בהם בדקה נספרים, ולכן במקרה הנ"ל יש לאישה רק את היום השביעי כיום נקי, ולאחריו צריכה לבדוק ברצף עוד שישה ימים. הגמרא מביאה שהאמוראים פסקו הלכה כרבי אליעזר.
אמנם, נחלקו האמוראים בהסבר דעת ר' אליעזר: לדעת רב גם בדיקה אחת בשבעת הנקיים מספיקה, ור' אליעזר הזכיר בדיקת ראשון ושביעי רק כדרך אגב לדיון עם שאר התנאים. לדעת רבי חנינא שתי הבדיקות בשביעי שהוזכרו בדברי ר' אליעזר מעכבות בדיעבד. רוב הראשונים פסקו כרב, כמה ראשונים פסקו כרבי חנינא, או חששו לדעתו לחומרא. השולחן ערוך כתב שאין להקל בזה.[4]
כמה אחרונים הזכירו שאף שהשו"ע החמיר כדעת רבי חנינא - במקרים של דחק כמו פצעים בנרתיק שמקשים על קיום הבדיקות ניתן להקל לעשות בדיקה אחת בלבד.[5] ויש שהצריכו שאלת חכם.[6]
במקרה של אישה ששכחה ובדקה רק פעם אחת בשבעת הנקיים, רוב האחרונים פסקו שאין להקל לה לטבול.[6] ויש שכתבו שתשאל חכם.[7] ויש שכתבו שלפי כללי ההלכה יש להקל.[4][8]
לאחר שבעה נקיים
עריכהשבעת הימים הנקיים מסתיימים תמיד בשקיעה של היום השביעי. לדוגמה: אם החלה לספור את שבעת הימים הנקיים ביום שלישי לאחר שקיעת החמה (אור ליום רביעי), הרי ששבעת הימים הנקיים יסתיימו בשקיעה של יום שלישי ולאחר השקיעה היא יכולה לעבור לשלב הבא והאחרון - הטבילה במקווה.
אחר שהסתיימו שבעת הימים הנקיים, היא יכולה לעבור ללבוש תחתונים צבעוניים והיא אינה צריכה לבצע עוד בדיקות. כעת היא יכולה ללכת לטבול במקווה ולאחר הטבילה תהיה מותרת לבעלה ועד הפעם הבאה שיתחיל הדימום הווסתי תצטרך לבדוק רק בעונת הפרישה סמוך לוסת.
גם אם, מכל סיבה שהיא, היא אינה טובלת באותו ערב בו הסתיימו שבעת הימים הנקיים, היא אינה צריכה לבצע בדיקות נוספות לפני הטבילה (אף אם עובר זמן רב, אלא אם הגיע זמן המחזור הבא או שראתה דם שוב).
ראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- דניאל רוזנק, להחזיר טהרה ליושנה, חומרת 'שבעת הנקיים' והשלכותיה - היבטים רפואיים, הלכתיים, ערכיים ולאומיים, הוצאת משכל, 2011
- הלכות נידה: שולחן ערוך, יורה דעה סימנים קפג-ר.
- הרב מרדכי אליהו, דרכי טהרה
- הרב אלישיב קנוהל, איש ואשה
קישורים חיצוניים
עריכה
- הרב אליעזר מלמד, דיני שבעה נקיים, באתר פניני הלכה
- בית ההוראה לטהרת המשפחה, באתר "ישיבה"
- אתר יועצות ההלכה של מדרשת נשמת - מאמרים קצרים ומענה לשאלות בהלכות נידה
- טהרת המשפחה - על הלכות נדה בקצרה, תרצ"ז, תורגם על יד ועד טהרת המשפחה בברוקלין
- אתר האינטרנט של ד"ר דניאל רוזנק, בנושא ביטול שבעה נקיים בנידה (לעומת זבה)
- חומרת בנות ישראל בזמן הזה - מאמר תגובה לד"ר רוזנק, מאת הרב אריה כץ, באתר מכון פוע"ה
- מידע על שבעה נקיים בקטלוג הספרייה הלאומית
- מאמרים בנושא שבעה נקיים, באתר ספריית אסיף
הערות שוליים
עריכה
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.