מחנה ישראל (עמק יזרעאל)
מחנה ישראל (דברת) היה קומונה של חברי תנועת עזרא יחד עם משפחות נוספות שהתארגנו לקראת חיי קיבוץ. אנשי הקבוצה התיישבו על אדמה שנרכשה על ידי אגודת ישראל בשנת 1925 בעמק יזרעאל, ליד קיבוץ דברת של היום. שריד מ"מחנה ישראל"[1][2] נותר עד היום: מבנה מסויד לבן בן שתי קומות, מערבית לפונדק דברת. כעבור שנים אחדות תכננו פעילים באגודת ישראל להקים במקום ישוב חרדי שבו תתגוררנה 300 משפחות אשר תעסוקנה בחקלאות ובתעשייה זעירה. הניסיון לא צלח, האדמות הועברו לחזקת הקרן הקיימת לישראל. במוזיאון של קיבוץ דברת ישנם מסמכים ותמונות העוסקים במחנה ישראל.
מידע כללי | |
---|---|
סוג | יישוב |
מיקום | דברת |
מדינה | ישראל |
קואורדינטות | 32°38′39″N 35°20′38″E / 32.6442°N 35.3439°E |
המבנה נקרא על ידי תושבי המקום (אחוזת ברק ודברת) ״הבית הלבן״
תולדות המקום
עריכההשטח נרכש מערביי הסביבה[3]. האדמה חולקה ל-300 חלקות. אלו נמכרו ליהודים במזרח אירופה, רובם מהעיר לודז'. בשנת 1925 עלו ארצה 18 משפחות אשר ניסו להקים במקום משק חקלאי. קבוצה זו עזבה את המקום עקב בעיות פרנסה וביטחון. אז הוחלט ליישב במקום גרעיני התיישבות חרדיים ולמקום עלו כשלוש קבוצות של חלוצים. האחרונה שבהן עזבה את המקום בשנת 1938. המתיישבים התפזרו, חלק קטן מהם הצטרף לקיבוצים החילוניים בסביבה, עקב אכזבתם מטיפול מוסדות אגודת ישראל בארץ בהם.
המבנה נמסר לנוטרים ממשטרת היישובים העבריים אשר שמרו על קו צינור הנפט כירכוכ-חיפה, שהוצת פעמים במאורעות 1939-1936. כן שימש הבניין בסיס ליציאה של פלוגות הלילה של אורד וינגייט שפעלו נגד הכנופיות באותה תקופה. בתום מלחמת העולם השנייה הוחרם הבניין על ידי הממשלה הבריטית ונמסר ללגיון הערבי שהיה אז בתפקידי שיטור בארץ ישראל. עם יציאת הבריטיים את הארץ המבנה נעזב.
ב-6 באפריל 1948 הגיעו אליו חברי קיבוץ דברת, שהקימו את הקיבוץ החדש על גבעה קרובה. במוזיאון הקיבוץ נשמרים מסמכים רבים על התקופה החרדית של "מחנה ישראל".
בסוף שנות ה-90 הוקם במקום יישוב קהילתי בשם אחוזת ברק. משרד המכירות לבתי היישוב שוכן במבנה של מחנה ישראל.
המועצה לשימור מבנים ואתרי התיישבות נטלה את המבנה תחת חסותה, אולם עד לשנת 2009 לא נעשו במקום פעולות תחזוקה.
לקריאה נוספת
עריכהעיינו גם בפורטל: | |||
---|---|---|---|
פורטל אתרי מורשת בישראל |
- צבי אילן, ארץ חמדה, עם עובד - תרבות וחינוך, 1978.
- זאב וילנאי, מדריך ארץ ישראל - חיפה, העמקים, הגליל והחרמון, הוצאת תור ארץ ישראל, 1948.
- עדה גבל, חרדים ואנשי מעשה - פועלי אגודת ישראל 1933–1939, יד יצחק בן צבי, 2018.
קישורים חיצוניים
עריכה- מנחם פרוש, שרשרת הדורות בתקופות הסוערות, כרך ב' פרק רביעי עמוד 300 ואילך.
- יוסף קופלוביץ, אגודת ישראל עולה בחומה, היישוב מחנה ישראל בעמק יזרעאל, עת־מול 227
- אלי אלון, הבית הלבן בעמק יזרעאל, באתר News1 מחלקה ראשונה, 30 במרץ 2015
- מחנה־ישראל, דבר, 21 ביולי 1926
- מיכאל יעקובסון: תמונות המבנה וסקירה אדריכלית באתר 'חלון אחורי', 4/2010.
הערות שוליים
עריכה- ^ מפת עמק יזרעאל, 1926, עם ציון 'מחנה ישראל' (מתוך ספר 'אוצר הארץ'), באתר הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור
- ^ מפת האזור עם סימון הישוב, בהוצאת 'ההגנה' 1942. גליון 4, הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור
- ^ הקרן הקיימת לישראל טענה כי שולם מחיר מופרז על מנת להתחרות בה