מטריקס

מטריקס
The Matrix
	כרזת הסרט בישראל
בימוי	לנה וצ'אוסקי, לילי וצ'אוסקי
הופק בידי	ג'ואל סילבר
תסריט	האחיות וצ'אוסקי
עריכה	זק סטינברג
שחקנים ראשיים	קיאנו ריבס; לורנס פישבורן; קארי-אן מוס; ג'ו פנטוליאנו; הוגו ויבינג
מוזיקה	דון דייוויס
צילום	ביל פופ
מדינה	ארצות הברית ; אוסטרליה
חברת הפקה	סרטי Village Roadshow
חברה מפיצה	האחים וורנר
שיטת הפצה	וידאו על פי דרישה
הקרנת בכורה	31 במרץ 1999
משך הקרנה	136 דק'
שפת הסרט	אנגלית
סוגה	סרט מתח, סרט מדע בדיוני, סרט פעולה, פילם נואר, סרט פוסט-אפוקליפטי, סייברפאנק, מותחן אקשן, סרט דיסטופי, סרט גיבורי-על
תקציב	63 מיליון דולר
הכנסות	463,517,383 דולר
הכנסות באתר מוג'ו	matrix
פרסים	ארבעה פרסי אוסקר; , 2 פרסי סאטורן
סרט הבא	מטריקס רילודד
	אתר רשמי
	דף הסרט ב־IMDb

ערך זה עוסק בסרט קולנוע. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו מטריקס (פירושונים).

מטריקס (באנגלית: The Matrix) הוא סרט קולנוע אמריקאי מסוגת המדע הבדיוני שיצא בשנת 1999, בוים על ידי האחיות וצ'אוסקי, הראשון בסדרת סרטי המטריקס. הסרט מתאר עתיד דיסטופי בו האנושות כלואה באופן לא מודע בתוך מציאות מדומה, המטריקס, שנבנתה על ידי מכונות מתקדמות במטרה להשתמש בגוף האנושי כמקור חשמל. אחרי שהאקר מחשבים צעיר לומד על טבעה האמיתי של המציאות בה הוא חי, הוא מצטרף לקבוצת מורדים כדי להילחם באותן המכונות.

הסרט הרוויח יותר מ-460 מיליון דולר וזכה ב-4 פרסי אוסקר, יחד עם פרס בפטא ופרס סאטורן.

להצלחתו של הסרט תרמו בין היתר התסריט הדחוס היטב המאזכר פילוסופיות מן המזרח הרחוק ומהמערב (ראו השפעות), זוויות הצילום המושפעות מקומיקס, הכוריאוגרפיה המרשימה של אלימות בהשפעת סרטי פעולה יפניים ושימוש נרחב בצילום ב"זמן קליע": שילוב של תנועה איטית או קפאון תנועה מוחלט וסיבוב מצלמה סביב עצם נתון בזמן קצר, ארוך או אפסי (מבחינת קצב ההתקדמות של הסרט).

עלילה

עלילת הסרט עוקבת אחר תומאס איי אנדרסון המכונה ניאו (קיאנו ריבס), מתכנת ביום והאקר בלילות,שמבלה כמעט את כל זמנו הפנוי מול המחשב ומרגיש כי דבר מה איננו תקין בעולם, על אף שאינו יכול להבין מהו. באחד הלילות ניאו מגלה שמישהו חדר למחשבו ומצליח לחזות את מהלך הדקות הקרובות של חייו. ניאו פוגש בטריניטי (קארי-אן מוס) - האקרית מפורסמת בפשעיה נגד החברה, המשכנעת אותו לפגוש במורפיאוס (לורנס פישבורן) - פושע בינלאומי מפורסם. לדבריה, ביכולתו של מורפיאוס לענות על שאלותיו של ניאו. כאשר השניים נפגשים מורפיאוס מציע לגלות לניאו את האמת או לחזור למסלול חייו ולשכוח את שאירע לאחרונה באמצעות בליעת גלולה. ניאו נענה לגילוי האמת.

לאחר שהסכים, ניאו מוצא עצמו במעין תא מלא נוזלים דמוי רחם, וכבלים רבים מחוברים לגופו. התא מתרוקן וניאו נשטף דרך תעלות, עד אשר נמשה על ידי צוותו של מורפיאוס. לאחר תקופת החלמה מורפיאוס מגלה לניאו את האמת, כי העולם בו חשב שהוא חי, ניו יורק בשנת 1999, הוא עולם של מציאות מדומה המכונה "המטריקס". מטרת המטריקס היא לקיים את בני האדם, המשמשים כמקור אנרגיה למכונות בעלות בינה מלאכותית אשר התקוממו כנגד יוצריהן האנושיים. העולם האמיתי, בו עברו כבר מספר מאות מאז 1999, הוא פוסט-אפוקליפטי כתוצאה מנזקי המלחמה בין בני האדם והמכונות, בה ניצחו המכונות. בני האדם הנותרים מנסים להילחם במכונות על ידי פריצה למטריקס. מורפיאוס מספר לניאו כי לדעתו הוא "האחד", עליו התנבאה האורקל (ישות מסתורית במטריקס אשר מסייעת להתנגדות האנושית) כי יוביל את בני האדם לניצחון. מורפיאוס, טריניטי וחברים אחרים בצוות פורצים למטריקס כדי לנסות ולמצוא את "האחד" - אך עתה החיפוש הושלם.

מורפיאוס מוביל את צוותו ואת ניאו לפגוש את האורקל, אשר מספרת לניאו כי הוא איננו "האחד". בדרכם חזרה בוגד בהם סייפר, אחד מחברי הצוות, והצוות נופל למארב. מורפיאוס מקריב עצמו כדי להציל את ניאו, אך רק ניאו וטריניטי יוצאים לבסוף בבטחה מהמטריקס - שאר הצוות נהרג בידי הסוכנים או בידי סייפר. מורפיאוס נופל לידי "הסוכנים" - תוכנות בשירות המכונות בעלות כוח ומהירות רבים. אלו חוקרים אותו כדי לגלות את צפני המעבדים של ציון, עירם של בני האדם המורדים. ניאו וטריניטי מחליטים לנסות לשחררו ותוקפים את הבניין בו הוא מוחזק, תוך כדי קרבות רבים עם אנשי הצבא והסוכנים. במהלך הקרבות מפגין ניאו יכולות הדומות לאלו של הסוכנים, אך עדיין כמעט ומובס על ידי אחד מהם ורק טריניטי מצילה אותו בשנייה האחרונה.

השניים מצליחים לשחרר את מורפיאוס ומובילים אותו ל"נקודת יציאה" מהמטריקס, שנמצאת ברכבת תחתית. לאחר שהוא וטריניטי יוצאים בבטחה הסוכן סמית' (הוגו ויבינג) מצליח להרוס את נקודת היציאה בטרם ניאו יצא. השניים נלחמים ולפני שניאו כמעט ונדרס בידי רכבת, הוא מצליח להתמודד כנגד הסוכן, אם כי לא להביסו. לבסוף הוא נאלץ לברוח לעבר נקודת יציאה אחרת, אך כאשר הוא מגיע לשם מגלה ניאו את סמית' מחכה לו. סמית' יורה בניאו מספר פעמים והורגו. בעוד שמורפיאוס וטריניטי מבכים את מותו, רובוטים סוגרים על מיקום ספינת הרחפת ממנה הם פורצים למטריקס.

טריניטי מגלה לגופו הדומם של ניאו כי הוא חייב להיות "האחד", כיוון שהאורקל ניבאה שהיא תתאהב ב"אחד" והיא אכן אוהבת אותו. לפתע ניאו חוזר לנשום וקם לתחייה במטריקס. הסוכנים יורים לעברו שוב, אך במקום לתפוס מחסה או לחמוק מהכדורים ניאו מצליח לעצור אותם במעופם. סמית' מנסה להילחם בניאו, אך ניאו מביס את סמית' בקלות ולבסוף חודר לתוכו וכך, למראית עין לכל הפחות, הורס אותו. הסוכנים האחרים בורחים בבהלה וניאו יוצא דרך נקודת היציאה בזמן כדי להציל את מורפיאוס וטריניטי מהרובוטים.

הסרט מסתיים באפילוג המתרחש במטריקס, בו ניאו מודיע למכונות כי בכוונתו "להראות לאנשים עולם בלעדיכן" ולאחר מכן מדגים את שליטתו החדשה במטריקס ועף.

שחקנים

קיאנו ריבס - תומאס א. אנדרסון / ניאו, מתכנת מחשבים בתאגיד-Metacortex ביום והאקר בלילות.^[1] ניאו מגויס על ידי מורפיאוס להילחם במכונות. ויל סמית' דחה את התפקיד של ניאו מכיוון שרצה לשחק בפרוע על המערב, וכיוון שהיה ספקן לגבי ההצלחה של האפקטים של זמן קליע. לאחר מכן הצהיר שהוא "לא היה בוגר מספיק כשחקן" באותו זמן וכי אם היה נותנים לו את התפקיד "הייתי הורס אותו". ניקולס קייג' דחה אף הוא את התפקיד בגלל "חובות המשפחה".
לורנס פישבורן - מורפיאוס, שוחרר מהמטריקס, הקפטן של "נבוכדנצר". הוא מוצא את ניאו ועוזר לו ללמוד את האמת. שון קונרי דחה את התפקיד של מורפיאוס.
קארי-אן מוס - טריניטי, אישה ששוחררה על ידי מורפיאוס, מאנשי הצוות של "נבוכדנצר" והמושא הרומנטי של ניאו.
הוגו וויבינג - הסוכן סמית', הסוכן ה"חי" בתוכנה של מטריקס, שמטרתו היא להשמיד את ציון ולעצור בני אדם מלברוח מתוך מטריקס. שלא כמו סוכנים אחרים, יש לו שאיפות להשתחרר מתפקידו. הנבל הראשי של הטרילוגיה.
ג'ו פנטוליאנו - סייפר, עוד אדם ששוחרר על ידי מורפיאוס, בוגד במורפיאוס ועוזר לסוכנים על מנת להבטיח את שובו למטריקס מתוך נוחות.
ג'וליאן אראנגה - אייפוק, אדם משוחרר וחבר בצוות של "נבוכדנצר".
אנתוני ריי פרקר - דוזר, אדם "טבעי" שנולד מחוץ למטריקס, והטייס של "נבוכדנצר".
מרקוס צ'ונג - טנק, מפעיל של "נבוכדנצר", הוא אחיו של דוזר, ובדומה לו נולד מחוץ מטריקס.
מאט דורן - מאוס (עכבר), אדם משוחרר והמתכנת על "נבוכדנצר".
גלוריה פוסטר - האורקל, תוכנת מחשב חיה גולה שעדיין מתגוררת במטריקס, עוזרת לבני האדם המשוחררים עם ראיית הנולד שלה וחוכמתה.
בלינדה מקלורי - סוויץ' (מתג), אישה ששוחררה על ידי מורפיאוס וחברת צוות ב"נבוכדנצר".
פול גודארד - הסוכן בראון, אחת משתי תוכנות חיות - "סוכן" של מטריקס שעובד עם הסוכן סמית' במטרה להשמיד את ציון ולעצור את בני האדם מלהימלט מהמערכת.
רוברט טיילור - הסוכן ג'ונס, התוכנה החיה - "סוכן" השנייה שעובדת עם הסוכן סמית'.
אדה ניקודמו - DuJour (נערת הארנב הלבן), התייחסות לארנב הלבן בהרפתקאות אליס בארץ הפלאות.

פרסים ומועמדויות

הסרט זכה במספר רב של פרסים, ביניהם בארבעה פרסי אוסקר על העריכה הטובה ביותר, האפקטים הקוליים הטובים ביותר, האפקטים הוויזואליים הטובים ביותר והפסקול הטוב ביותר. בנוסף, זכה הסרט בשני פרסי סאטורן בקטגוריות הסרט הטוב ביותר והבימוי הטוב ביותר, וכן בשני פרסי בפטא על האפקטים המיוחדים והסאונד.

השפעות והתייחסויות

סדרת סרטי המטריקס נחשבת לאחת הדוגמאות המובהקות לשילוב בין קולנוע ופילוסופיה, ופילוסופים רבים התייחסו למטריקס וכתבו אודות הסדרה.^[2]^[3] ביניהם גם הפילוסוף קורנל וסט שאף השתתף בשניים מהסרטים כשגילם את אחד מחברי מועצת הזקנים של "ציון".^[4]

המטריקס עצמו מהווה מציאות מדומה, ומעלה סוגיות מטפיזית אודות טיב המציאות והשערת הסימולציה. זאת בהשפעת משל המערה אצל אפלטון, טיעון השד המתעתע בהגיונות על הפילוסופיה הראשונית של דקארט וניסוי המחשבה "מוח בצנצנת" של הילרי פטנאם.^[5] העיסוק של הסרט במציאות המדומה בה נעשה בין היתר תוך התייחסות אינטרטקסטואלית לבודריאר. ניאו מחביא את המפתח שלו בתוך עותק של הספר סימולקרות וסימולציה.^[6] מאוחר יותר, כשמורפיוס מראה לניאו את המציאות שמחוץ למטריקס הוא משתמש בביטוי "המדבר של הממשי" מתוך הספר^[7] ואומר "Welcome to the Desert of the Real". (המשפט של מורפיוס צוטט מאוחר יותר על ידי ז'יז'ק בכותרת ספרו "ברוכים הבאים למדבר של הממשי"). עם זאת בודריאר עצמו הסתייג מהפרשנות של יוצרי הסרט לספר שלו ואמר שהוא לא הובן כהלכה, כאשר היוצרים בלבלו בין התאוריה הפוסטמודרנית שלו אודות הסימולקרה לבין הסימולציה אצל אפלטון. בעולם הפוסטמודרני כפי שבודריאר מציג אותו כבר לא ניתן להבחין בין הווירטואלי לממשי, לעומת ההבחנה הברורה שיש בסרט בין העולם הווירטואלי של המטריקס לבין העולם הממשי והעיר ציון.^[8]

הסרט מקיים אינטרטקסטואליות גם עם אליס בארץ הפלאות של הסופר הלוגיקן והפילוסוף לואיס קרול, למשל בהשוואה בין היציאה מהמטריקס לירידה במאורת הארנב הלבן. הדילמה האם להיתנתק מהמטריקס או להישאר בעולם האשלייתי, מוצגת כשמורפיוס נותן לניאו לבחור בין הגלולה האדומה לבין הגלולה הכחולה. דילמה זו היא בין אמת מכאיבה לבין גישה הדוניסטית שתעדיף בורות על פני סבל, בדומה לניסוי המחשבה "מכונת העונג" (אנ') של רוברט נוזיק.^[9] במקור, נוזיק מציג את הניסוי כהתנגדות לגישת המוסר התועלתנית. הגישה ההדוניסטית, באה לידי ביטוי בדמותו של סייפר הבוגד, המתחרט על הבחירה שעשה וטוען כי "בורות היא אושר" (ignorance is bliss) ומבקש מהסוכנים שיחזירו אותו לחיי אשליה בהם הוא יוכל להתענג על מטעמי החיים.

ראו גם

לקריאה נוספת

ויליאם ארווין, מטריקס ופילוסופיה, הוצאת ידיעות אחרונות, 2007.
סלבוי ז'יז'ק, מטריקס: האחר הגדול והמציאות הווירטואלית, הוצאת רסלינג, 2003.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מטריקס בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של מטריקס
"מטריקס", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"מטריקס", באתר נטפליקס
"מטריקס", באתר AllMovie (באנגלית)
"מטריקס", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
"מטריקס", באתר Box Office Mojo (באנגלית)
"מטריקס", באתר Metacritic (באנגלית)
"מטריקס", באתר אידיבי
"מטריקס", באתר HBO Max (באנגלית)
"מטריקס", באתר Hulu סרטים (באנגלית)
"מטריקס", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
"המטריקס", ביקורת על הסרט באתר "עין הדג"
לאחור- מטריקס" ביקורת הסרט בסרטון של THE GEEK
דנה קסלר, ‏יצירה פילוסופית או קשקשת יומרנית? 20 שנה ל"מטריקס", באתר מעריב אונליין, 31 במרץ 2019
אורון שמיר, במלאת 25 שנים ל"מטריקס", האם למדנו את השיעור הלא נכון?, באתר הארץ, 1 באפריל 2024
נאוה סילוורה, היום לפני 25 שנה יצא הסרט ששינה את ז'אנר המדע הבדיוני, באתר ישראל היום, 31 במרץ 2024

הערות שוליים

^ בנימין טוביאס, קיאנו ריבס לא הצליח כי הוא שחקן טוב - אלא כי הוא האנושי והפגיע מכולם, באתר ynet, 3 בספטמבר 2024
^ סלבוי ז'יז'ק, מטריקס: האחר הגדול והמציאות הווירטואלית, הוצאת רסלינג, 2003.
^ . Philosophers Explore the Matrix. C. Grau. Oxford, Oxford University Press
^ ommentary on The Matrix, The Matrix Reloaded and The Matrix Revolutions; see The Ultimate Matrix Collection (with Ken Wilber, 2004)
^ ויליאם ארווין, מטריקס ופילוסופיה, הוצאת ידיעות אחרונות, 2007.
^ Allen, Jamie (November 28, 2012). "The Matrix and Postmodernism". Prezi.com
^ הביטוי "המדבר של הממשי" מופיע לראשונה אצל בורחס בסיפור קצר משנת 1946 אליו בודריאר מתייחס בתיחלת ספרו של בודריאר.
^ Poole, Steven (7 במרץ 2007). "Obituary: Jean Baudrillard". Guardian.co.uk. Guardian Media Group. נבדק ב-15 בנובמבר 2012. {{cite web}}: (עזרה)
^ Christopher Grau (2005). Philosophers Explore The Matrix. Oxford University Press. pp. 18–. ISBN 978-0-19-518107-4.

[1] בנימין טוביאס, קיאנו ריבס לא הצליח כי הוא שחקן טוב - אלא כי הוא האנושי והפגיע מכולם, באתר ynet, 3 בספטמבר 2024

[מטריקס3-2] סלבוי ז'יז'ק, מטריקס: האחר הגדול והמציאות הווירטואלית, הוצאת רסלינג, 2003.

[מטריקס1-3] . Philosophers Explore the Matrix. C. Grau. Oxford, Oxford University Press

[מטריקס2-4] tary on The Matrix, The Matrix Reloaded and The Matrix Revolutions; see The Ultimate Matrix Collection (with Ken Wilber, 2004)

[5] ויליאם ארווין, מטריקס ופילוסופיה, הוצאת ידיעות אחרונות, 2007.

[6] Allen, Jamie (November 28, 2012). "The Matrix and Postmodernism". Prezi.com

[7] הביטוי "המדבר של הממשי" מופיע לראשונה אצל בורחס בסיפור קצר משנת 1946 אליו בודריאר מתייחס בתיחלת ספרו של בודריאר.

[Poole_Baudrillard-8] Poole, Steven (7 במרץ 2007). "Obituary: Jean Baudrillard". Guardian.co.uk. Guardian Media Group. נבדק ב-15 בנובמבר 2012. {{cite web}}: (עזרה)

[Grau2005-9] Christopher Grau (2005). Philosophers Explore The Matrix. Oxford University Press. pp. 18–. ISBN 978-0-19-518107-4.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]