גמר גביע אופ"א 1991 – הבדלי גרסאות
TheGodfather85 (שיחה | תרומות) יצירת דף עם התוכן "{{משחק |תמונה= |אירוע=גביע אופ"א 1990/1991 |קבוצה1=אינטר מילאנו |קבוצה2=רומא (כדורגל) |קבוצה1דגל={{דגל|איטליה|30}} |קבוצה2דגל={{דגל|איטליה|30}} |קבוצה1שערים=2 |קבוצה2שערים=1 |פרטים=בסיכום שני המפגשים |משחק1=המשחק הראשון |קבוצה1שערים1=2 |קבוצה2שערים1=0 |פרטים1= |מיקום= |אצטד..." |
(אין הבדלים)
|
גרסה מ־11:39, 24 בנובמבר 2021
שגיאות פרמטריות בתבנית:משחק
פרמטרים ריקים [ פרטים1, מיקום, פרטים2 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרי חובה [ סיווג ] חסרים
פרמטרים [ שיפוט1, קבוצה1שערים, אירוע, תאריך2, עיר1, צופים2, הקודם, עיר2, הבא, קבוצה2שערים, קבוצה2שערים1, קבוצה1, קבוצה2שערים2, קבוצה2דגל, שיפוט2, צופים1, משחק2, אצטדיון1, אצטדיון2, תאריך, קבוצה2, קבוצה1דגל, משחק1, קבוצה1שערים2, קבוצה1שערים1, פרטים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
| כללי | |
|---|---|
| סוגה |
משחק גמר בכדורגל, association football club match  |
  | |
גמר גביע אופ"א 1991 היה השלב שנעל את טורניר גביע אופ"א לעונת 1990/1991. הוא שוחק בשני מפגשים במתכונת בית-חוץ, ובו נקבע כי הזוכה בטורניר היא אינטר מילאנו האיטלקית, שגברה על בת ארצה רומא בתוצאה 2-1 בסיכום שני המפגשים. הייתה זו המהדורה העשרים של המפעל.
אינטר זכתה בתואר לראשונה בתולדותיה, בהופעתה הראשונה בגמר המפעל. זכייתה של אינטר הייתה השלישית ברציפות של קבוצה איטלקית בתואר, והרביעית בסך הכול, אחרי יובנטוס (פעמיים) ונאפולי. כמו כן, היה זה משחק גמר כל-איטלקי שני ברציפות. רומא העפילה אף היא לגמר המפעל לראשונה בתולדותיה, ויחד עם אינטר עלה מניין האיטלקיות המעפילות לגמר המפעל לחמש בסך הכול, אחרי יובנטוס, נאפולי ופיורנטינה.
שתי הקבוצות העפילו לטורניר עקב מיקומן בעונת 1989/1990 בסרייה א'. אינטר סיימה את העונה במקום השלישי בטבלה, מרחק שבע נקודות מהאלופה נאפולי וחמש מסגנית האלופה מילאן. רומא סיימה את העונה במקום השישי, עם שלוש נקודות פחות מאינטר.
את משחק הגמר הראשון אירחה אינטר בסן סירו בטורינו, ובו עלתה ליתרון משער של לותר מתאוס בפנדל בדקה ה-58, לאחר הכשלה ברחבה על ניקולה ברטי. את תוצאת המשחק קבע ברטי כעבור תשע דקות, לאחר בישול של יורגן קלינסמן. בגומלין בסטאדיו אולימפיקו כבש רוג'רו ריציטלי את שער הניצחון לזכות רומא בדקה ה-81, אך יתרונה של אינטר מהמשחק הראשון הספיק לה כדי לנצח 2-1 בסיכום המפגשים ולזכות בתואר.
הדרך אל הגמר
 אינטר מילאנו
|
סיבוב | רומא
| ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| יריבה | סיכום | משחק ראשון | משחק שני | יריבה | סיכום | משחק ראשון | משחק שני | |
 ראפיד וינה
|
4 – 3 | 1 - 2 (ח) | 3 - 1ה (ב) | סיבוב ראשון |  בנפיקה ליסבון
|
2 – 0 | 1 - 0 (ב) | 1 - 0 (ח) |
 אסטון וילה
|
3 – 2 | 0 - 2 (ח) | 3 - 0 (ב) | סיבוב שני |  ולנסיה
|
3 – 2 | 1 - 1 (ח) | 2 - 1 (ב) |
 פרטיזן בלגרד
|
4 – 1 | 3 - 0 (ב) | 1 - 1 (ח) | שמינית הגמר |  בורדו
|
7 – 0 | 5 - 0 (ב) | 2 - 0 (ח) |
| אטאלנטה
|
2 – 0 | 0 - 0 (ח) | 2 - 0 (ב) | רבע הגמר |  אנדרלכט
|
6 – 2 | 3 - 0 (ב) | 3 - 2 (ח) |
| ספורטינג ליסבון
|
2 – 0 | 0 - 0 (ח) | 2 - 0 (ב) | חצי הגמר |  ברונדבי
|
2 – 1 | 0 - 0 (ח) | 2 - 1 (ב) |
אינטר מילאנו
אינטר פתחה את הופעותיה במפעל בסיבוב הראשון מול ראפיד וינה האוסטרית. במשחק הראשון בחוץ העלה לותר מתאוס את האורחת ליתרון כבר בדקה החמישית, אך היימו פפייפנברגר וכריסטיאן קגלביץ הפכו במחצית השנייה וקבעו ניצחון 2-1 לאוסטרים. בגומלין הביתי עלתה אינטר ליתרון בדקה ה-67 משער של ניקולה ברטי, שהשלים צמד בדקה ה-84. ארבע דקות אחר כך השיגה ראפיד שער חוץ דרמטי ששלח את המשחק להארכה. בדקה ה-101 כבש יורגן קלינסמן את שערה השלישי של המארחת, 3-1 לאינטר בתום ההארכה ששלח אותה לסיבוב השני עם 4-3 בסיכום המפגשים.
בסיבוב השני פגשה אינטר את אסטון וילה האנגלית. במשחק הראשון בווילה פארק נחלה אינטר הפסד חוץ נוסף והתקרבה להדחה מהמפעל, כאשר קנט נילסן ודייוויד פלאט קובעים 2-0 לאסטון וילה. בגומלין הביתי כבש קלינסמן כבר לאחר שבע דקות, ברטי עם שערו השלישי במפעל הכפיל בדקה ה-64, ו-11 דקות אחר כך כבש אלסנדרו ביאנקי את שער המהפך של אינטר, שמוחקת את ההפסד מהמשחק הראשון ומנצחת 3-0 בדרך לשלב הבא.
שמינית הגמר הפגישה את אינטר עם פרטיזן בלגרד. המשחק הראשון בבית היה חד צדדי, והסתיים בניצחונה של אינטר 3-0 משער של מתאוס במחצית הראשונה, ושערים של אנדראה מנדורליני וביאנקי בחצי השני. בגומלין כבש גוראן סטבנוביץ' בדקה ה-62 לזכות פרטיזן, אך מתאוס איזן שתי דקות לאחר מכן וקבע את תוצאת המשחק, 1-1, וניצחון 4-1 לאינטר בסיכום.
ברבע הגמר פגשה אינטר לדו-קרב כל-איטלקי את אטאלנטה. אינטר אירחה את הגומלין לאחר שוויון 0-0 במפגש הראשון בברגמו, ועלתה ליתרון בדקה השישים, כאשר אלדו סרנה שובר את השוויון בין שתי הקבוצות. מתאוס כבש לאחר שלוש דקות כדי לקבוע את תוצאת הסיום, 2-0 לאינטר.
בחצי הגמר הוגרלה אינטר למפגש מול ספורטינג ליסבון הפורטוגלית, ושוב חזרה עם 0-0 מהמשחק הראשון בחוץ. כבש מתאוס בפנדל לאחר רבע שעה, קלינסמן הכפיל בתוך החצי הראשון, ואינטר העפילה לגמר הראשון בתולדותיה עם 2-0 בסיכום המפגשים.
רומא
דרכה של רומא עד לגמר הייתה מוצלחת משל יריבתה, והיא העפילה אליו מבלי שנחלה כלל הפסדים לאורך הטורניר. היא פתחה את הופעותיה מול בנפיקה ליסבון הפורטוגלית, וניצחה את המשחק הראשון בסטאדיו אולימפיקו 1-0, משער של אנדראה קרנבאלה כבר בדקה הראשונה. גם הגומלין הסתיים בתוצאה זהה, משער ניצחון של ג'וזפה ג'אניני בדקה ה-27. עם 2-0 בסיכום, עלתה רומא לסיבוב השני.
בסיבוב השני פגשה רומא את ולנסיה הספרדית. במשחק הראשון נקלעה רומא לפיגור משער של רוברטו פרננדס בדקה ה-24, אך הצליחה לאזן משער של רוג'רו ריציטלי בדקה ה-73. בגומלין הביתי כבש ג'אניני לזכות רומא בדקה ה-36, ורודי פלר הכפיל בפנדל בדקה ה-64. פרננדו גומס קולומר צימק בפנדל משלו לאחר שש דקות, אך ולנסיה לא השיגה שער נוסף ורומא התקדמה לשמינית הגמר עם 3-2 בסיכום.
בשמינית הגמר פגשה רומא את ז'ירונדן דה בורדו הצרפתית, בצמד משחקים בהם הפגינה רומא עליונות מוחלטת. במשחק הראשון ברומא כבש פלר שלושער, מנואל גרולין הוסיף צמד ורומא הביסה 5-0 את הצרפתים. בגומלין הסתפקה רומא בשערים מאוחרים של פלר בפנדל ושל סטפאנו דסידרי, כדי לנצח 2-0 ולהעפיל עם 7-0 מרשים בסיכום שני המפגשים.
ברבע הגמר הוגרלה רומא למפגש מול אנדרלכט הבלגית, ושוב הפגינה עליונות במשחק הביתי הראשון עם ניצחון 3-0, משערים של דסידרי, פלר וריציטלי. פלר השיג שלושער שני בטורניר בגומלין בבריסל וקבע 3-0 לרומא, וים קוימן וניי למפטי רק צימקו, ובסיום 3-2 לרומא, שמעפילה עם 6-2 בסיכום המפגשים.
בחצי הגמר פגשה רומא את ברונדבי, נציגת דנמרק הראשונה אי פעם בארבע הגדולות של המפעל. הדנים החזיקו מעמד עם 0-0 ביתי. בגומלין ברומא העלה ריציטלי את רומא ליתרון בדקה ה-33, אך שער עצמי של סבסטיאנו נלה בדקה ה-62 קירב את הדנים להעפלה לגמר. שלוש דקות לסיום כבש פלר שער דרמטי שקבע 2-1 לרומא, שמעפילה לגמר לראשונה בתולדותיה.
סיכום המשחק
המשחק הראשון
אינטר הגיעה למשחק הראשון בסן סירו עם המאמן ג'ובאני טרפטוני על הקווים, בעונתו החמישית ברציפות והאחרונה כמאמן הקבוצה. המאמן המעוטר כבר זכה בתארים אירופיים עם יובנטוס, אותה הדריך קודם לכן, ואותה הוביל לזכייה בגביע אירופה לאלופות 1984/1985, גביע אירופה למחזיקות גביע 1983/1984 וכן זכייה בתואר הסופר קאפ האירופי ושש אליפויות איטליה. כמו כן, הוא היה למאמן הראשון שמוביל קבוצה איטלקית לזכייה בגביע אופ"א, עם זכייתה של יובנטוס בעונת 1976/1977. באינטר כבר השיג אליפות בעונת 1988/1989 בסרייה א', וכעת הוביל את הקבוצה לגמר אירופי ראשון מאז ההפסד לאייאקס בגמר גביע אירופה לאלופות 1972. אינטר עלתה בהרכב שכלל שמונה איטלקים ושלושה גרמנים, במערך של 4-4-2.
מנגד, התייצבה רומא, תחת המאמן אוטאביו ביאנקי, שהוביל שנתיים קודם לכן את נאפולי לזכייה במפעל. היה זה גמר אירופי שני בתולדות המועדון, כאשר שבע שנים קודם לכן הפסידה לליברפול בגמר גביע אירופה לאלופות 1984. רומא התייצבה במערך זהה, כאשר בחוד עולה מלך שערי הטורניר, רודי פלר.
במחצית הראשונה אינטר הפגינה עליונות מול רומא, שבעיקר ניסתה לשמור על שער נקי מול ההתקפה הדומיננטית של יריבתה. אינטר הגיעה למצב מצויין לכיבוש כאשר לותר מתאוס הגביה לרחבה, וניקולה ברטי נגח כדור קשתי לפינה הרחוקה, אותו הצליח להדוף השוער ג'ובאני צ'רבונה ברגע האחרון.
עשר דקות לתוך המחצית השנייה, זכתה אינטר לפנדל, לאחר שאנטוניו קומי הכשיל ברחבה את ברטי. מתאוס ניגש לבעיטה ושלח את הכדור בעוצמה לפינה, 1-0 לאינטר. רומא התקרבה לשוויון לאחר בעיטה מרחוק שהוסטה על ידי ההגנה וכמעט חדרה לרשת, אך בדקה ה-67, תשע דקות לאחר שער היתרון, הכפילה אינטר את התוצאה. פריצה מרשימה של יורגן קלינסמן משמאל, בה השאיר מאחור את אלדאיר ואת אנטוניו טמפסטילי, הסתיימה במסירה למרכז תיבת החמש, משם גלגל ברטי לרשת החשופה, 2-0 לאינטר.
אינטר היטיבה לצאת להתקפות מתפרצות ולחפש שער נוסף. דאבל פס נאה בין צמד הגרמנים מתאוס וקלינסמן, הסתיים בהחמצה של מתאוס מול צ'רבונה, כאשר הבעיטה לפינה הרחוקה החמיצה במעט את המסגרת.
בסיום, 2-0 לאינטר שמשיגה מקדמה משמעותית לקראת הגומלין.
| 8 במאי 1991 | אינטר מילאנו
|
2 - 0 | רומא
|
סן סירו, מילאנו, איטליה צופים: 68,887 שיפוט:  אלכסיי ספירין
|
לותר מתאוס  58' (פ) ניקולה ברטי 67'
|
(סיקור) |
הרכבי הקבוצות
        אינטר מילאנו
|
   רומא
|
|
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
משחק הגומלין
שבועיים לאחר המשחק הראשון, נפגשו הקבוצות למפגש הגומלין בסטאדיו אולימפיקו ברומא. שתי הקבוצות ערכו שינוי בודד בהרכב, כאשר אינטר פתחה עם פאוסטו פיצי במקום אלדו סרנה, בעוד רומא פתחה עם סטפאנו דסידרי על חשבונו של אנטוניו קומי. רומא נזקקה לשני שערים, לאחר ההפסד במשחק הראשון בו לא הצליחה גם להשיג שער חוץ.
רומא לחצה על שערה של אינטר לאורך המשחק, אך מצאה מולה הגנה קשוחה שמנעה ממנה לכבוש. במחצית הראשונה הגיע רוג'רו ריציטלי למצב הבקעה, לאחר שקיבל כדור על סף הרחבה, השתלט היטב תוך כדי סיבוב כאשר הוא משאיר שני שחקני הגנה מאחור, ומתוך הרחבה בעט לפינה הקרובה של וולטר זנגה, אך נעצר בעמוד.
במחצית השנייה המשיכה רומא להתקרב לכיבוש, והמגמה נמשכה לאחר החילופים שנערכו בדקה ה-66, כאשר אינטר הכניסה מגן (אנדראה מנדורליני) על חשבון חלוץ (פיצי), בעוד רומא הכניסה את פאוסטו סלסאנו במקום אנטוניו טמפסטילי.
רומא התקרבה לכיבוש כאשר כדור רוחב של סלסאנו המחליף מאגף שמאל לתוך הרחבה נהדף על ידי זנגה הישר לרגליו של הקפטן ג'וזפה ג'אניני, שהצליח לבעוט את הכדור המפתיע אך החמיץ מקרוב את המסגרת.
בדקה ה-81 עלתה רומא ליתרון. הגבהה מאגף ימין מצאה את ראשו של מחליף נוסף, רוברטו מוצי, שהמשיך את הכדור בראשו. אל הכדור הגיע ריציטלי, שבעט מהאוויר מפינת תיבת החמש כדור קופץ לפינה הרחוקה שהכניע את זנגה, 1-0 לרומא.
עד לסיום הצליחה אינטר להימנע מספיגה נוספת, ועל אף ניצחונה של רומא בתוצאה 1-0, השלימה אינטר ניצחון 2-1 בסיכום שני המפגשים, וזכתה לראשונה בתולדותיה במפעל האירופי השני בחשיבותו, גביע אופ"א.
| 22 במאי 1991 | רומא
|
1 - 0 | אינטר מילאנו
|
סטאדיו אולימפיקו, רומא, איטליה צופים: 70,901 שיפוט: ז'ואל קיניו
|
| רוג'רו ריציטלי 81'
|
(סיקור) |
הרכבי הקבוצות
|
רומא
|
אינטר מילאנו
|
|
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
קישורים חיצוניים
- סיקור המשחק הראשון באתר אופ"א (באנגלית)
- סיקור המשחק השני באתר אופ"א (באנגלית)