תרבות
| ערך ללא מקורות | |
תרבות היא מכלול הערכים, האמונות ותפיסות העולם, כפי שהם באים לידי ביטוי בהתנהגותם של בני האדם. לדוגמה: בטקסים, מיתוסים, שפה, חינוך, נורמות וערכים. לפיכך ובהתאם לזאת, חקר התרבות נעשה לרוב בלימודי תרבות ואנתרופולוגיה, וכן גם בלימודי סוציולוגיה, פילוסופיה, היסטוריה, מדעי המדינה, אמנות ותקשורת. כמו כן בהמשך לכך, המחקר המדעי העוסק במגוון תרבותי האנושי בכדור הארץ מלמד כי קבוצות שונות בעולם באזורים גאוגרפיים רחוקים וקרובים, הן בעלות ערכי תרבות שונים המשליכים על מערכות יחסים רב־תרבותיות. זאת ועוד, לעיתים קרובות, שונות תרבותית שכזו, עלולה להוביל לאי הבנה בין תרבותית, קונפליקט, חוסר הסכמה, היעדר דיאלוג ואף אלימות.
אטימולוגיה
מקור המושג
המילה תרבות מופיעה לראשונה בתנ"ך בפרשת מטות, ערב כיבוש הארץ: ”תַּרְבּוּת אֲנָשִׁים חַטָּאִים”[1]. על פי מילון העברית המקראית של קדרי מקור המילה הוא באכדית: "תרבּוּתוּ" (tarbûtu) שפירושו "חניך" או "תלמיד"[2], כפי שמתורגם בתרגום אונקלוס "תלמידי גובריא חיביא".
שימושים נוספים
- תרבות הפנאי – מכלול תבניות המאפשרות (או המאלצות) את הפרט לגבש לעצמו דרכים לנהל את זמנו הפנוי.
- תרבות ארגונית – כינוי לדפוסי ההתנהגות הנהוגים בארגון: קפדנות, יצירתיות, מקצוענות, שחיתות וכולי.
- תרבות נהיגה – דפוסי ההתנהגות של הנהגים בעת נהיגתם: פראית, זהירה, אדיבה, וכדומה.
- תרבות הצריכה – ביטוי ביקורתי המתייחס לקניות באופן מנותק מצרכים בסיסיים ומתוך תחושה שעצם הקנייה מקנה לקונה מעמד חברתי, שייכות וערך עצמי.
- תרבות חומרית – החפצים הגשמיים המיוצרים על ידי אנשים המשתייכים לחברה, לדוגמה טכנולוגיות, מבנים (אוהל או וילה), כלים (מיקרוגל, מזגן). זהו ההיבט המוחשי, מעשי שנקרא ההיבט החומרי.
- תרבות לא חומרית – ההיבט הרעיוני, מופשט שנקרא ההיבט הלא חומרי. העולם הערטילאי של רעיונות שנבראו על ידי אנשים הנמנים עם החברה, כלומר אופן החשיבה של בני התרבות והדרכים המקובלות עליהם למימוש רעיונותיהם לדוגמה תורת היוגה.
- תרבות ההמתנה בתור – שהוא הסדר חברתי שבא לקבוע סדר צודק והוגן לקבלת שירות או מוצר שאספקתם מוגבלת (כלומר לא ניתן לספק אותו לכל הצרכנים מיד עם קבלת דרישתם). תרבות ההמתנה בתור מתייחסת לכל אדם כשווה בזכויותיו לכל האחרים, והמדד הקובע את הסדר בגישה לקופאי, הוא הקדימות בהגעה לתור.
הגדרות
מושג התרבות המודרני פותח לראשונה על ידי אנתרופולוגים בסוף המאה ה-19, כאשר ההגדרה הראשונה והמפורסמת ביותר ניתנה על ידי אדוארד טיילור. על פי טיילור, תרבות היא אותה שלמות מורכבת של ידע, אמונה, אומנות, מוסר, חוק, מנהגים וכל אותם הכישרונות וההרגלים שהאדם רוכש אותם בהיותו חלק מהחברה.
במשך השנים ניתנו הגדרות רבות למושג התרבות על ידי אנתרופולוגים וחוקרי תרבות. קליפורד גירץ, בספרו "פרשנות של תרבויות" הציג חלק קטן מההגדרות שאסף קלייד קלקהון:
- דרך החיים הכוללת של עם.
- המורשת החברתית שהפרט רוכש מקבוצתו.
- דרך חשיבה, הרגשה והאמנה.
- הפשטה של ההתנהגות.
- תאוריה של האנתרופולוג על האופן שבו מתנהגת למעשה קבוצה של בני אדם.
- מחסן של למידה נאגרת.
- מערכת אוריינטציות תקניות לבעיות קבע.
- התנהגות נלמדת.
- מנגנון לקביעת התקנות הנורמטיביות של ההתנהגות.
- מערכת של טכניקות הסתגלות, הן לסביבה החיצונית והן לבני אדם אחרים.
- משקע של ההיסטוריה.
בעקבות תאורטיקנים כמו גירץ ותאוריות כמו אנתרופולוגיה סמלית, נהוג כיום לעשות הבחנה בין גילויה של התרבות, היינו, ההתנהגות בפועל, ובין הערכים, האידיאלים והאמונות המשותפות לבני האדם. כך שהגדרות התרבות עוסקות כיום בעיקר באותם ערכים, אידיאלים ואמונות ולא בהתנהגות הנראית לעין. כפי שגירץ רואה זאת (על פי רעיון של מקס ובר), היות שהתרבויות הן רשתות המשמעות שטווה האדם בעצמו והוא כעת אחוז בהם. ובמקום אחר כתב: "מערכת סדורה של משמעות וסמלים, שעל פיה מתנהלת האינטראקציה החברתית".
מאפיינים
מאפייני התרבות
- התרבות היא יצירה אנושית דינאמית. בני אדם יצרו ויוצרים את התרבות. זאת בניגוד לטבע, הנתפס כשרירותי לאדם.
- התרבות היא משותפת. אנשים מאותה החברה חולקים התנהגויות ואופני חשיבה משותפים באמצעות התרבות.
- התרבות היא נלמדת. בעוד שאנשים יורשים באופן ביולוגי הרבה תכונות פיזיולוגיות ואינסטינקטים התנהגותיים, התרבות עוברת באמצעות תורשה חברתית. אדם חייב ללמוד את התרבות מאנשים אחרים בחברה. בהקשר זה הגדיר אלפרד קרובר את התרבות: "כל הפעילויות והתוצרים הלא פיזיולוגים של האדם, שאינם רפלקסיביים או אינסטינקטיביים."
- התרבות היא דינמית. הדינמיות של התרבות נובעת מיחסי הגומלין בין הפרט לחברה ובין בני האדם והמערכת האקולוגית בה הם חיים.
- התרבות מתאימה את עצמה. התרבות משתנה בתהליך הסתגלותם של החברה ושל הפרטים בה לתנאים חברתיים ואקולוגיים חדשים.
- יחסי יחיד-חברה. התרבות משפיעה על התנהגות האנשים בחברה, אולם היא אינה שולטת בהם באופן מוחלט. אנשים נוהגים למלא אחר הנורמות והערכים בחברה אולם עשויים לסטות מהם במצבים שונים. דפוסי תרבות מכוונים את התגובות הרגשיות ואת התחושות של בני האדם, ועם זאת מותירים לפרט שליטה על רגשותיו.
- תרבות כוללת אלמנטים מפורשים (Explicit) ואלמנטים סמויים (Implicit).
מרכיבי התרבות
תרבות מורכבת ממרכיבים או ממדים שונים, כגון: סמלים, טקסים, ידע, מיתוסים, אמונות, ערכים, נורמות, אידאולוגיות, טכנולוגיות ומוסדות חברתיים.
תרבות מבוססת על סמלים, דרכים מופשטות של התייחסות לרעיונות, עצמים, רגשות או התנהגויות - והיכולת לתקשר באמצעות סמלים על ידי שפה. חברי קהילה נבדלים זה מזה במחשבותיהם ובהתנהגותם. אף על פי כן קיימת ביניהם הבנה משותפת של סמלים, ובאמצעותם הם מפתחים תקשורת (שפה היא מערכת סמלים) ידועה לבני אותה תרבות או הפרשנות המובילה להגדרת מצב משותפת.
על מנת שהחברה תוכל להתקיים לאורך זמן היא חייבת לוודא שהחברים בה מקיימים את הנורמות, כלומר היא חייבת להפעיל פיקוח חברתי, לוודא כי החברים לא יסטו. אחד ממנגנוני הפיקוח בהם עושה החברה שימוש הוא – טקס.
תחומי עשייה רבים ומגוונים נחשבים כעשייה תרבותית. למשל: ספרות, אדריכלות, אומנות, ריקוד, מוזיקה, תיאטרון, ציור, ספורט, סגנון בישול. אבל גם תחומים פחות "רשמיים" עשויים להיחשב כחלק מהתרבות: נראטיב לאומי, הווי ואווירה וכיוצא בזה.
ראו גם
לקריאה נוספת
- פול מנדס-פלור, תרבות. בתוך, ארתור א. כהן ופול מנדס-פלור (עורכים), אברהם שפירא (עורך המהדורה העברית), לקסיקון התרבות היהודית בזמננו: מושגים, תנועות, אמונות, עם עובד, תל אביב, תשנ"ג, 1986. עמ' 576–584.
קישורים חיצוניים
- תרבות – גוונים בעולם ובישראל.
תרבות, דף שער בספרייה הלאומית
