אופליה שטראל

שחקנית קולנוע ותיאטרון ישראלית

אופליה שטראל (7 בספטמבר 19404 באפריל 2022) הייתה שחקנית קולנוע ותיאטרון ישראלית. זוכת פרס כינור דוד.

אופליה שטראל
אופליה שטראל, 2016
אופליה שטראל, 2016
לידה 7 בספטמבר 1940
מולדובהמולדובה מולדובה
פטירה 4 באפריל 2022 (בגיל 81)
ישראלישראל תל אביב-יפו, ישראל
תאריך עלייה 1964
מדינה ישראלישראל ישראל
תקופת הפעילות 19552011 (כ־56 שנים)
עיסוק שחקנית
פרסים והוקרה פרס כינור דוד (1979)
פרופיל ב-IMDb

ביוגרפיה עריכה

שטראל נולדה בעיירה קטונה במערב מולדובה[1]. בגיל 15 החלה להופיע בתיאטרון היהודי בבוקרשט והשתתפה גם בסרטים. לאחר שעשתה שורה ארוכה של תפקידים עלתה לישראל בשנת 1964.[2]

קריירה מקצועית בישראל עריכה

בשנת 1965 השתתפה לראשונה בהצגה "בלוז למיסטר צ'ארלי" בתיאטרון הבימה, ואחרי כן שיחקה בהצגות, "נשפי פרץ", "אנה פרנק", "גע בי בגעגועים", "השקיעה", "קארין", "מלאך השלג", "חברות", "הקוסם מלובלין", ועוד.

בשנת 1971 כיכבה בסרט האימה הישראלי הראשון, "המלאך היה שטן", בבימויו של משה גז, שיצא לאקרנים בשנת 1976. בשנת 1978 השתתפה בסרט "אסקימו לימון" בתפקיד "סטלה המגמרת", תפקיד עליו קיבלה את פרס כינור דוד לשנת 1979. להערכתה, תפקידה כ"סטלה המגמרת" פגע קשות בקריירת המשחק שלה.[3] למרות זאת, היא לא מתחרטת על משחקה בסרט זה: "למה שאתחרט? 'אסקימו לימון' זה סרט שאנשים אהבו. הוא מכר שלושה מיליון כרטיס, וזה כשהיו כאן ארבעה מיליון אנשים. אהבו אותו ואהבו גם את הדמות שלי, הקהל מת על סטלה המגמרת. עד היום אני יכולה לקבל הנחות אם רק אבוא לחנויות ואגיד שאני סטלה המגמרת, אבל אני אשה תרבותית מכדי לעשות דבר כזה".[4]

בשנים שאחרי כן השתתפה בסרטים "רובה חוליות", "סוף שבוע מטורף", "הקוסם מלובלין", "טעות במספר" לצידם של זאב רווח ושייקה אופיר, "לא לעלות יותר" לצד זאב רווח, "האינסטלטור" לצד טוביה צפיר, ובסרט המתיחות הראשון בישראל "ישראלים מצחיקים".

בשנים 19831990 שיחקה בהצגות יחיד "נשים וזמנים קשים", "גן עדן" ו"הפילגש" וכן השתתפה בהצגות "בדלתיים סגורות", "כלאדם" (1984), "נשים בתיאטרון" (1986), "קין הענק" ועוד.

בשנת 1997 שיחקה בסדרה "שמש" בתור אמו של נחום שמש.

בשנת 2006 הופיעה בהצגת יחיד בשם "סיפורי אופליה", שבה תיארה את ילדותה והתפקידים השונים שגילמה בתיאטרון ובקולנוע.

בשנת 2011 השתתפה בסרט התיעודי "לאן נעלם משה גז" בבימויו של אבידע ליבני. במהלך הסרט, המתעד את חיפושו של ליבני אחרי במאי "המלאך היה שטן" חושפת שטראל את התחושות שליוו אותה במהלך צילומי הסרט, ולאורך השנים שחלפו מאז.

שטראל ניהלה את להקת "תיאטרון שוליים".

ספרה האוטוביוגרפי עריכה

  • 1996ליל הפנינים, אופליה שטראל, קרן הוצאה לאור. קובץ של סיפורים מחייה של המספרת.

פרסים עריכה

חיים אישיים עריכה

שטראל לא נישאה מעולם. משנת 1964 ועד מותה התגוררה ברמת אביב. נפטרה ב-4 באפריל 2022, בגיל 81, ממחלת הסרטן.[5]

פילמוגרפיה עריכה

לקריאה נוספת עריכה

  • אופליה שטראל, ליל הפנינים, הוצאת קרן, 1996

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה