מיימון הדיין

רב ספרדי, אביו של הרמב"ם

רבי מיימון בר' יוסף הדיין (11101170) היה רב ספרדי מתקופת הראשונים בימי הביניים ששימש כדיין בבית הדין של קורדובה. ידוע בעיקר בזכות בנו ותלמידו, הרמב"ם.

מיימון הדיין
לידה 1110
ספרד
פטירה 1170 (בגיל 60 בערך)
ירושלים
מקום קבורה טבריה
מקום פעילות קורדובה, פאס, ירושלים
תקופת הפעילות ?–1170 עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות ראשונים
תחומי עיסוק דיינות
רבותיו רבי יוסף אבן מיגאש, אביו רבי יוסף
תלמידיו בנו - הרמב"ם
חיבוריו שו"ת הלכתי
"אגרת הנחמה"
צאצאים רבי דוד ורבי משה בן מימון
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מהלך חייו עריכה

רבי מיימון כיהן כדיין בבית הדין של קורדובה, דור שביעי לדיינות.[1] למד תורה מרבי יוסף אבן מיגאש[2], ובנו הרמב"ם ראה בו כתלמידו אף על פי שלא למד ממנו ישירות. בשנות ה-20 של המאה ה-12 הזהיר את יהודי פאס מחזיונותיו של רבי משה הדרעי אודות בואו הקרוב של המשיח ומהמלצותיו למכור את נכסיהם בעקבות כך.[3] במחצית המאה ה-12 עבר עם משפחתו לפאס שבמרוקו, יש אומרים כדי שבניו, הרמב"ם ואחיו דוד, ילמדו מפי רבי יהודה הכהן אבן סוסאן.[4] עם התגברות הכפיה והאונס מצד שלטון אל-מוואחידון בפאס, כתב לבני העיר את "אגרת הנחמה".

רבי מיימון ברח מפאס עם משפחתו בעקבות מעשי הטבח והכפייה הדתית מצד זרועות שלטון אל-מוואחידון, והפעם המשפחה עברה לארץ ישראל. משפחתו ככל הנראה ניסתה להיאחז בארץ ישראל, אך תנאי החיים תחת השלטון הצלבני היו קשים מדי, והמשפחה המשיכה לנדוד עד שהגיעה למצרים והתיישבה שם. ברבות השנים, צאצאי משפחת המיימון, מזרע הרמב"ם, הידועים בשם המשפחה מימון נדדו לארצות צפו"א, מרוקו, תוניסיה ולוב. (מן הגנזים ספר 11 דף קסה).

רבי מיימון עצמו נפטר בירושלים,[5] והובא לקבורה בטבריה סמוך לבנו הרמב"ם.[6][7][8]

חיבוריו עריכה

חיבר פירושים לדברי חז"ל, וכפי שכותב הרמב"ם בהקדמה לפירוש המשנה ”וקבצתי כל אשר בא לידי מפירושי אבי מורי ז"ל”. באחת התשובות הוא מביא את דברי אביו בשם רבו אבן מיגאש.[9] רבי שמעון בן צמח דוראן מביא בתשובותיו מחיבור של רבי מיימון בערבית העוסק בדיני תפילה ומועד, בו הזכיר גם את רבו אבן מיגאש.[10] בשו"ת הרשב"ש סימן רנה מזכיר את מנהג ארץ ישראל ע"פ פסק של רבי מיימון. בידינו נותרו תשובות הלכתיות של רבי מיימון.[11] רבי יעקב משה טולידאנו פרסם קטע מפירושי התפילות של רבי מיימון העוסק בשמירת המנהגים. רבי עזריה מן האדומים מזכיר כי רבי מיימון עשה פירוש לספר "אלפרגאני", קיצור של אלמגסט, העוסק באסטרונומיה.

החיבור השלם שנותר לנו ממנו הוא "אגרת הנחמה". החיבור שנכתב בערבית נדפס מספר פעמים עם ליקויים שונים, ובשנת ה'תש"ה (1945) הוא יצא לאור בתרגום חדש של ר' בנימין קלאר, בתוספת מבוא והערות מר' יהודה לייב מיימון בהוצאת מוסד הרב קוק.[12]

זיקה בין מחשבת הרמב"ם לאביו עריכה

בהסתמך על הנוהג באותם ימים ובאותה תרבות, יש להעריך כי עיקר חינוכו והשתלמותו המקצועית של הרמב"ם הצעיר בראשית חינוכו, הגיע לו מאביו.[13]

מעריצים שונים של הרמב"ם אימצו את השם 'מיימון' כדי לציין את זיקתם הרעיונית והנפשית למורשתו של רבי משה בן מיימון. כך נהג הפילוסוף שלמה מיימון במאה ה-18 וכך נהג גם הסופר והמנהיג הציוני-דתי יהודה לייב פישמן מיימון. מעריצי הרמב"ם תומכי הרציונליות והפילוסופיה לאורך ימי הביניים נקראים לעיתים 'מיימוניים' או מיימוניסטים. אחד החיבורים המתלווה כנושאי כליו של הרמב"ם בספרו משנה תורה נקרא 'הגהות מיימוניות' (הגה"מ). גם בשפות הלועזיות נקרא הרמב"ם בקיצור על שם אביו: Maimonides.

לקריאה נוספת עריכה

  • יהודה לייב הכהן פישמן מיימון, אגרת הנחמה, "מבוא", ירושלים, תש"ה.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא מיימון הדיין בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ פירוש המשנה לרמב"ם עקוצין ג יב: ” אני משה בר מיימון הדיין ברבי יוסף החכם בר יצחק הדיין בר יוסף הדיין בר עובדיה הדיין בר' שלמה הרב ברבי עובדיה הדיין”.
  2. ^ לדוגמא, ראה שו"ת הרמב"ם סימן פ"ב וקכ"ו, שם הרמב"ם כותב שאביו החשיב את הר"י מיגאש לרבו.
  3. ^ ראו: איגרת תימן בגרסתה המורחבת, בתוך: הרב יצחק שילת, אגרות הרמב"ם, עמ' קסד ואילך, ירושלים, תשנ"ה.
  4. ^ 1 2 סעדיה אבן דנאן, מאמר על סדר הדורות, בתוך "חמדה גנוזה", באתר היברובוקס; וראו בדף יהודה הכהן אבן סוסאן, שם מובאות דעות שונות אודות המסורות הזו.
  5. ^ ראו הערה:[4] וראו עוד: יהודה לייב פישמן מימון, אגרת הנחמה, "מבוא" עמ' ד - ה, מוסד הרב קוק, תש"ה.
  6. ^ רבי מימון באתר 'אגודת אהלי צדיקים'
  7. ^ קבר רבי מימון סמוך לבנו נזכר בפי עולי הרגל הקדומים ביניהם: ייחוס האבות, רבי חיים ויטאל, איגרת מספרת יחסותא דצדיקייא, משה חיים קאפסוטו, כת"י אילן א', קברי אבות, כת"י אילן ה', ידי משה, שערי ירושלים ומבשרת ציון
  8. ^ ראה ספר "מקומות קדושים וקברי צדיקים בגליל" חלק א', מערכה: טבריה. ערך: רבי מימון
  9. ^ אברהם חיים פריימן, תשובות הרמב"ם, סימן שמח, ירושלים, 1934.
  10. ^ שו"ת תשב"ץ, חלק א, סימן ב.
  11. ^ ראו אור על ידי ר' אברהם חיים פריימן, בתוך: תרביץ שנה ו, ספר ג.
  12. ^ המבוא של מימון מהווה מקור לידיעות רבות המובאות לעיל.
  13. ^ שרה סטרומזה, מתוך ראיון במסגרת סדרת הטלויזיה 'הנשר הגדול', פרק 1 דקה 9.
  14. ^ ראו גם: שרגא אברמסון, רב נסים גאון, עמ' 328, באתר היברובוקס.