מילי אביטל

שחקנית ישראלית

מילי אביטל (נולדה ב-30 במרץ 1972) היא שחקנית, דוגמנית, תסריטאית ובמאית ישראלית. זוכת פרס אופיר לשנת 1991.

מילי אביטל
Mili Avital
אביטל בסרטו של יעקב גולדווסר "מעבר לים", 1991
אביטל בסרטו של יעקב גולדווסר "מעבר לים", 1991
לידה 30 במרץ 1972 (בת 52)
ישראלישראל ירושלים, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל; ארצות הברית
תקופת הפעילות מ-1991 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים Circle in the Square Theatre School עריכת הנתון בוויקינתונים
בן זוג צ'ארלס רנדולף (2004–הווה)
מספר צאצאים 2 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס אופיר לשחקנית המשנה הטובה ביותר עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

אביטל נולדה בירושלים, לאב שעלה ממרוקו ולאם צברית ממוצא טורקי.[1] היא גדלה והתחנכה ברעננה ובתל אביב. הוריה נוני ואיקו הם מעצבים גרפיים, בנוסף אביה הוא פרופסור ומרצה במספר מסגרות אקדמיות. בנעוריה למדה בבית הספר לאמנויות הבמה "תלמה ילין" שבגבעתיים.

קריירת משחק

עריכה

בישראל

עריכה

מייד עם סיום לימודיה בקיץ 1990, בגיל 18, החלה לשחק בתיאטרון "הקאמרי" במחזה "יחסים מסוכנים", על פי ספרו של הסופר הצרפתי פייר שודרלו דה לאקלו. במקביל התגייסה לשירות בתיאטרון צה"ל[2]. בסוף אותה שנה לוהקה לתפקיד ראשי בדרמה הטלוויזיונית, "החברים של יעל" שכתב וביים נדב לויתן[3]. הסרט שודר בערוץ הראשון באוקטובר 1991[4]. באותה שנה גם השתתפה בסרט סטודנטים "בראשית ברא". בשנת 1991 הופיעה לראשונה בסרט קולנוע עלילתי מלא, כששיחקה בסרט, "מעבר לים", של יעקב גולדווסר[5]. על משחקה בסרט זה, זכתה אביטל ב"פרס אופיר לשחקנית המשנה הטובה ביותר"[6]. בנוסף ב-1991, שיחקה בעיבוד הטלוויזיוני לספר "רצח בשבת בבוקר"[7], ששודר בשני פרקים בתחילת 1992 בערוץ הראשון[8].

בתחילת 1992 נרשמה ללימודי משחק בסטודיו למשחק ניסן נתיב, אך פרשה לאחר זמן קצר[9].באותה שנה השתתפה בדוקומדיה של שלמה בראבא "י. שוורץ ומלחמתו בחיים"[10].

בשנת 1993 שיחקה בסרט "גרופי", שהפיק וביים נדב לויתן, הסרט מספר על קבוצה של מעריצות, בראשות אביטל ודנה דבורין, הרודפת אחרי זמר רוק שמגיע לישראל[11]. על תפקידה בסרט הייתה מועמדת בשנית ל"פרס אופיר".

בשנת 1993 עברה אביטל להתגורר בניו יורק, שם נרשמה ללימודי משחק ב-Circle in the Square Theatre School.

בארצות הברית

עריכה

ב-1994 כשנה לאחר מכן, היא נתגלתה על ידי סוכנת כשעבדה כמלצרית, וכך הגיעה לתפקידה בסרטה הראשון בהוליווד, "סטארגייט" בבמויו של רולנד אמריך, ובכיכובם של קורט ראסל וג'יימס ספיידר.

בשנת 1995 שיחקה בסרטו של ג'ים ג'רמוש, "איש מת", לצד ג'וני דפ. באותה שנה אביטל הוכתרה על ידי המגזין "ואניטי פייר" כשחקנית הצעירה המבטיחה ביותר.

ב-1996 שיחקה בסרט "חדירה לפרטיות". ב-1997 השתתפה בסרט "הסוף לאלימות". ב-1998 שיחקה בסרט "חתונה פולנית" בכיכובה של קלייר דיינס. באותה שנה, גם כיכבה לצד השחקן האמריקאי-יהודי דייוויד שווימר בסרט "נשיקה בין חברים". באותה תקופה החלה במערכת יחסים רומנטית שנמשכה כשנתיים עם שווימר.

ב-1997 כיכבה בסרט הישראלי דובר-האנגלית "מינוטאור" ("מוסד"), לצדו של דן תורג'מן.

ב-1999 השתתפה בסרט "הנערה הצעירה והמונסון". וכן השתתפה בפרק הראשון של "חוק וסדר: מדור מיוחד", שהפכה ברבות הימים לסדרת הדרמה הוותיקה ביותר בפריים טיים בארה"ב[12].

 
מילי אביטל בתפקיד שחרזדה ודוגריי סקוט בתפקיד שארייר, במיני-סדרה(אנ') מבית הולמרק, "לילות ערב", 2000

מיני-סדרת הטלוויזיה בבימויו של סטיב בארון "לילות ערב" משנת 2000, בכיכובם של אביטל בתור שחרזדה, ושל דוגריי סקוט בתור שארייר, בהפקה(אנ') מבית הולמרק. סדרה זו זכתה בפרס אמי ב"קטגוריית איפור ותלבושות".

בנוסף ב-2000, שיחקה אביטל בסרט "פרסטון טילק" ("זרע רע").

בשנת 2001 שיחקה בשני סרטים שיצאו ישר לטלוויזיה האמריקאית "אחרי הסערה"; וכן בסרט הדרמה ההיסטורית-המלחמתית המבוסס על מאורעות אמיתיים מהשואה "התקוממות" – בו שיחקה לצד לילי סובייסקי, האנק עזריה ודייוויד שווימר.

ב-2002 השתתפה בפרק של הסדרה "רדופים".

בשנת 2003 השתתפה בסרט האמריקאי "הכתם האנושי" לצד ניקול קידמן[13].

המשך הקריירה בישראל ובארצות הברית

עריכה

ב-2003 השתתפה בעונה הרביעית של הסדרה הישראלית "שבתות וחגים"[14].

ב-2004 עלה לאקרנים סרט הקומדיה הרומנטית הישראלי "אהבה קולומביאנית", בו שיחקה לצד אסי כהן. באותה שנה ביימה, הפיקה וערכה סרט תיעודי קצר בשם "אני חושבת את עצמי כל הזמן צעירה", שהשתתף בפסטיבל הסרטים טרייבקה בניו יורק, ובפסטיבל ירושלים[15].

בשנת 2005 שיחקה בקומדיה אמריקאית שעוסקת בסדר פסח "מתי אנו אוכלים".

בשנת 2007 שיחקה בסרט הישראלי "נודל" של איילת מנחמי, לצד ענת וקסמן ואלון אבוטבול עליו הייתה מועמדת לפרס אופיר בפעם השלישית. באותה שנה, שיחקה את קורדליה בהפקה של "המלך ליר" בתיאטרון אלקטריק לודג' בלוס אנג'לס[16].

בשנת 2008 החלה לעבוד על סרט על פרשת רצח מלה מלבסקי, לאחר שרכשה את זכויות ההסרטה של הספר שכתב החוקר המשטרתי שהופקד על תיק הרצח, מישל חדד, "נשים רוצחות". אביטל החלה לכתוב את התסריט וליהקה את עצמה ואת ענת וקסמן לתפקידים הראשיים, אך הפקת הסרט לא יצא לפועל לבסוף[17].

בשנים 2012-2010 שיחקה בסדרה הישראלית "חטופים" בערוץ 2 של קשת, עליה הייתה מועמדת לפרס הטלוויזיה הישראלית.

ב-2017 ביימה והייתה שותפה לכתיבה של הצגה בשם "התחנה הבאה" ("Next Stop") שהוצגה בברודוויי, ומגוללת את סיורו של הייטקיסט ישראלי והשתלבותו בניו יורק[18]. באותה שנה עלתה לשידור בזכיינית ערוץ 2, שידורי קשת, הסדרה הקומית "נופלות על הרגליים" בה כיכבה לצידה שך שני כהן[19].

בין השנים 2009–2013 הייתה אביטל חברה בחבר הנאמנים של אוניברסיטת חיפה[20].

קריירת דוגמנות

עריכה

ב-1996 כיכבה בקמפיין של חברת הביגוד הישראלי "המשביר לצרכן"[21]. באותה שנה גם כיכבה בפרסומות של חברת "גלידות שטראוס" הישראלית (בה שוחזרה הסצנה המפורסמת מהסרט "אינסטינקט בסיסי", שבה שרון סטון יושבת מול החוקרים)[22].

ב-1997 כיכבה בפרסומת של החברה הישראלית "תנובה" לגבינה המעודנת[23].

ב-2001 השתתפה בסרטון פרסומת ליינות הישראלים של "יקבי כרמל מזרחי"[24].

ב-2005 כיכבה כדוגמנית בקמפיין של רשת האופנה הישראלית "H&O", כולל בסרטוני פרסומת, שלטי חוצות[25], ומודעות פרסום של הרשת[26].

ב-2007 כיכבה לצד אמה, נוני אביטל, בקמפיין של רשת הקוסמטיקה של אשת העסקים הישראלית רונית רפאל[27].

חיים אישיים

עריכה

בשלהי שנות ה-90 הייתה בזוגיות עם השחקן האמריקאי-יהודי דייוויד שווימר, אותו הכירה על סט הסרט "נשיקה בין חברים".

ב-4 ביולי 2004 נישאה לתסריטאי האמריקאי צ'ארלס רנדולף. השניים מתגוררים באפסטייט ניו יורק, ולהם בן ובת[28].

פילמוגרפיה

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא מילי אביטל בוויקישיתוף

מכתביה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ "Israeli Actress Mili Avital Is Back on Hollywood's Radar". Haaretz ("הארץ" באנגלית) (באנגלית). 2012-10-19.
  2. ^ בילי מוסקונה-לרמן, גבר ואשה ושעמום ־ שווה שטניות, מעריב, 20 ביולי 1990
    עמיר פלג, בחום הגוף, חדשות, 13 ביולי 1990
  3. ^ חגי לוי, הרגע בו הופכת נערה לאישה, חדשות, 18 בדצמבר 1990
  4. ^ הגר רם, מילי אביטל ונדב לויתן - כימיה מיידית -רואה אותה בדדך לגימנסיה, חדשות, 10 באוקטובר 1991
  5. ^ קנדה, גרינשפן, קלופס - "מעבר לים" תקציר העלילה, חדשות, 19 בנובמבר 1991
  6. ^ עמית שהם, רעדתי בכל הגוף - מילי אביטל, אוסקר לשחקנית משנה, חדשות, 19 בנובמבר 1991
  7. ^ הגר רם, צדוק ישחק בשיטת חדד, חדשות, 30 באפריל 1991
  8. ^ רון מיברג, טלוויזיה / משעמם, טרחני וכושל, חדשות, 11 בפברואר 1992
  9. ^ עמית שהם, מילי השוטרת, חדשות, 7 בפברואר 1992
  10. ^ הגר רם, תכנית אישית לבר־אבא, חדשות, 22 ביולי 1992
  11. ^ אושרה שוורץ, סרט ישראלי / בעיר הגדולה, חדשות, 20 ביולי 1993
  12. ^ Payback, 1999-09-20, נבדק ב-2024-03-07
  13. ^ אורי קליין, כישלונה של פועלת הניקיון, באתר הארץ, 6 בנובמבר 2003
  14. ^ עונה רביעית ל"שבתות וחגים", באתר הארץ, 9 בדצמבר 2002
  15. ^ גואל פינטו, מפגש ענקים, באתר הארץ, 8 ביולי 2004
  16. ^ אורון שמיר, עכבר העיר, סרט לקחת הביתה, באתר הארץ, 31 ביולי 2007
  17. ^ נירית אנדרמן, מילי אביטל וענת וקסמן יגלמו את חוה יערי ואביבה גרנות בסרט חדש, באתר הארץ, 5 בפברואר 2008
  18. ^   חיים הנדוורקר, מה קורה כשהיי-טקיסט ישראלי מגיע לניו יורק - ומה הקשר למילי אביטל, באתר TheMarker‏, 7 ביוני 2017
  19. ^ גילי איזיקוביץ, "נופלות על הרגליים": אחווה נשית מפתיעה, באתר הארץ, 25 באפריל 2017
    איתמר זהר, "נופלות על הרגליים": מביך אבל פחות, באתר הארץ, 7 במאי 2017
  20. ^ קרן נתנזון, שאלה של נאמנות, באתר ynet, 15 ביוני 2008
  21. ^ ורד שרון-ריבלין, ‏מילי אביטל תככב בקמפיין אופנת המשביר לצרכן, באתר גלובס, 7 בנובמבר 1996
  22. ^ הדס מגן, ‏"החלום שלי הוא לעשות קמפיין למי טו", באתר גלובס, 10 באפריל 2021
  23. ^ מיכל גרשון, ‏תנובה: אחרי הקוטג', מסתערים על הגבינה המעודנת, באתר גלובס, 20 במרץ 1997
  24. ^ ורד שרון-ריבלין, ‏מילי אביטל בקמפיין לכרמל מזרחי, באתר גלובס, 13 ביוני 2001
  25. ^ מילי אביטל בשלט ענק של H&O במחלף גלילות, באתר גלובס, 10 באוקטובר 2005
  26. ^ הארץ, הקמפיין הטוב של דצמבר - H&O בכיכובה של מילי אביטל, באתר TheMarker‏, 27 בדצמבר 2005
    מעיין כהן, ‏רשת האופנה H&O עולה בקמפיין חורף, באתר גלובס, 26 באוקטובר 2005
  27. ^ רונית רפאל בקמפיין משותף עם מילי אביטל ואמה נוני אביטל, באתר גלובס, 22 באוגוסט 2007
  28. ^   שי פוגלמן וינאי יחיאל, ענייני פנים - מילי אביטל, באתר הארץ, 24 באוגוסט 2017