מיימון הדיין

(הופנה מהדף מימון הדיין)

רבי מימון בר יוסף הדיין (11101170) היה רב ספרדי מתקופת הראשונים בימי הביניים ששימש כדיין בבית הדין של קורדובה. ידוע בעיקר בזכות בנו ותלמידו, הרמב"ם.

מיימון הדיין
לידה 1110
ספרד
פטירה 1170 (בגיל 60 בערך)
ירושלים
מקום קבורה טבריה
מקום פעילות קורדובה, פאס, ירושלים
השתייכות ראשונים
תחומי עיסוק דיינות
רבותיו רבי יוסף אבן מיגאש, אביו רבי יוסף
תלמידיו בנו - הרמב"ם
חיבוריו שו"ת הלכתי
"אגרת הנחמה"
צאצאים רבי דוד ורבי משה בן מימון
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מהלך חייועריכה

רבי מימון כיהן כדיין בבית הדין של קורדובה, דור שביעי לדיינות.[1] למד תורה מרבי יוסף אבן מיגאש, ובנו הרמב"ם ראה בו כתלמידו אף על פי שלא למד ממנו ישירות, והתבטא כי "היה לב האיש ההוא מבעית בתלמוד". עבר עם משפחתו לפאס שבמרוקו, יש אומרים כדי שבניו, הרמב"ם ואחיו דוד, ילמדו מפי רבי יהודה הכהן אבן סוסאן.[2] עם התגברות הכפיה והאונס מצד שלטון אל-מוואחידון בפאס, הוא כתב לבני העיר את אגרת הנחמה. בנו הרמב"ם מספר באגרת תימן (בנוסחה הארוך), כי באותה התקופה סבלו יהודי העיר מבשורה נכזבת על המשיח מצדו של תלמיד חכם בשם משה דרעי, ואביו התריע בפני ההמון שלא ינהה אחריו.

רבי מיימון נאלץ לברוח מפאס עם משפחתו בעקבות מעשי הטבח והכפייה הדתית מצד זרועות שלטון אל-מוואחידון, והפעם המשפחה עברה לארץ ישראל. משפחתו ככל הנראה ניסתה להיאחז בארץ ישראל, אך תנאי החיים תחת השלטון הצלבני היו קשים מדי, והמשפחה המשיכה לנדוד עד שהגיעה למצרים והתיישבה שם. רבי מיימון עצמו נפטר בירושלים,[3] והובא לקבורה בטבריה סמוך לבנו הרמב"ם.[4][5][6]

חיבוריועריכה

חיבר פירושים לדברי חז"ל, וכפי שכותב הרמב"ם בהקדמה לפירוש המשנה "וקבצתי כל אשר בא לידי מפירושי אבי מורי ז"ל". באחת התשובות הוא מביא את דברי אביו בשם רבו אבן מיגאש.[7] רבי שמעון בן צמח דוראן מביא בתשובותיו מחיבור של רבי מימון בערבית העוסק בדיני תפילה ומועד, בו הזכיר גם את רבו אבן מיגאש.[8] בשו"ת הרשב"ש סימן רנה מזכיר את מנהג ארץ ישראל ע"פ פסק של רבי מימון. בידינו נותרו תשובות הלכתיות של רבי מימון.[9] רבי יעקב משה טולידאנו פרסם קטע מפירושי התפילות של רבי מימון העוסק בשמירת המנהגים. רבי עזריה מן האדומים מזכיר כי רבי מימון עשה פירוש לספר "אלפרגאני", קיצור של אלמגסט, העוסק באסטרונומיה.

החיבור השלם שנותר לנו ממנו הוא "אגרת הנחמה". החיבור שנכתב בערבית נדפס מספר פעמים עם ליקויים שונים, ובשנת ה'תש"ה (1945) הוא יצא לאור בתרגום חדש של ר' בנימין קלאר, בתוספת מבוא והערות מר' יהודה לייב מימון בהוצאת מוסד הרב קוק.[10]

זיקה בין מחשבת הרמב"ם לאביועריכה

בהסתמך על הנוהג באותם ימים ובאותה תרבות, יש להעריך כי עיקר חינוכו והשתלמותו המקצועית של הרמב"ם הצעיר בראשית חינוכו, הגיע לו מאביו.[11]

מעריצים שונים של הרמב"ם אימצו את השם 'מיימון' כדי לציין את זיקתם הרעיונית והנפשית למורשתו של משה בן מיימון. כך נהג הפילוסוף שלמה מיימון במאה ה-18 וכך נהג גם הסופר והמנהיג הציוני-דתי יהודה לייב פישמן מימון. מעריצי הרמב"ם תומכי הרציונליות והפילוסופיה לאורך ימי הביניים נקראים לעיתים 'מיימוניים' או מיימוניסטים. אחד החיבורים המתלווה כנושאי כליו של הרמב"ם בספרו משנה תורה נקרא 'הגהות מיימוניות' (הגה"מ). גם בשפות הלועזיות נקרא הרמב"ם בקיצור על שם אביו: Maimonides.

בספרו של אילי גורליצקי המתאר התכתבות (מדומיינת) בין הרמב"ם לבין הפילוסוף המוסלמי אבן רושד, מתואר רבי מיימון הדיין כשוחר חכמה, אך מעדיף את עמדותיהם השמרניות של חכמי הכלאם, דוגמת אל-ע'זאלי, על פני הרציונליזם חסר הפשרות של מעריצי אריסטו.

לקריאה נוספתעריכה

  • יהודה לייב הכהן פישמן מימון, אגרת הנחמה, "מבוא", ירושלים, תש"ה.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ פירוש המשנה לרמב"ם עקוצין ג יב: " אני משה בר מיימון הדיין ברבי יוסף החכם בר יצחק הדיין בר יוסף הדיין בר עובדיה הדיין בר' שלמה הרב ברבי עובדיה הדיין זצ"ל".
  2. ^ 1 2 סעדיה אבן דנאן, ‏מאמר על סדר הדורות, בתוך "חמדה גנוזה", באתר HebrewBooks; וראו בדף יהודה הכהן אבן סוסאן, שם מובאות דעות שונות אודות המסורות הזו.
  3. ^ ראו הערה:[2] וראו עוד: יהודה לייב פישמן מימון, אגרת הנחמה, "מבוא" עמ' ד - ה, מוסד הרב קוק, תש"ה.
  4. ^ רבי מימון באתר 'אגודת אהלי צדיקים'
  5. ^ קבר רבי מימון סמוך לבנו נזכר בפי עולי הרגל הקדומים ביניהם: איגרת יחוס האבות מאלמוני, רבי חיים ויטאל, איגרת מספרת יחסותא דצדיקייא, משה חיים קאפסוטו, כת"י אילן א', קברי אבות, כת"י אילן ה', ידי משה, שערי ירושלים ומבשרת ציון
  6. ^ ראה ספר "מקומות קדושים וקברי צדיקים בגליל" חלק א', מערכה: טבריה. ערך: רבי מימון
  7. ^ אברהם חיים פריימן, תשובות הרמב"ם, סימן שמח, ירושלים, 1934.
  8. ^ שו"ת תשב"ץ, חלק א, סימן ב.
  9. ^ ראו אור על ידי ר' אברהם חיים פריימן, בתוך: תרביץ שנה ו, ספר ג.
  10. ^ המבוא של מימון מהווה מקור לידיעות רבות המובאות לעיל.
  11. ^ שרה סטרומזה, מתוך ראיון במסגרת סדרת הטלויזיה 'הנשר הגדול', פרק 1 דקה 9.
  12. ^ ראו גם: שרגא אברמסון, ‏רב נסים גאון, עמ' 328, באתר HebrewBooks.
  ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.