מינסמיט
מינסמיט (מאנגלית: Mincemeat) הוא ביטוי שמקורו בסביבות שנת 1660,[1] ומשמעותו המילולית באנגלית היא בשר קצוץ. המינסמיט הוא מאכל מסורתי מהמטבח הבריטי: תערובת של פירות יבשים קצוצים, משקאות מזוקקים או ליקרים ותבלינים. התערובת המקורית הכילה בעיקר בשר,[2] אך לאורך ההיסטוריה השתנה המאכל המסורתי והפך לתערובת צמחית מתוקה. תערובת ה-Mincemeat משמשת כמלית, בעיקר למאכלי חג המולד, כגון Mince pie - פאי הממולא בתערובת המתוקה.
 | |
| מאכלים | |
|---|---|
| סוג |
רכיב קולינרי  |
  | |
גרסאות שונות של התערובת מקובלות במטבחי הממלכה המאוחדת, אירלנד, קנדה, אוסטרליה, צפון אירופה, ברטאן וארצות הברית.
היסטוריה וגרסאות
עריכה
מתכון Mincemeat מהמאה ה-16
|
|---|
|
מלית פאי מבשר כבש ובקר צריכה להיות קצוצה היטב ומתובלת במלח ופלפל שחור ומעט זעפרן כדי לצבעה. יש להוסיף כמות יפה של שומן או מח עצם, מעט חומץ, שזיפים, צימוקים ותאנים. לכך יש הוסיף ציר בקר מלוח שומני. אם ברצונכם במאפה מלכותי, קחו חמאה וחלמוני ביצה וערבבו אותם עם קמח, להכנת המאפה. |
A Propre new booke of Cokery, 1545 |
גרסה בשרית
עריכהמתכונים אנגליים מהמאות ה-15 עד ה-17 מתארים תערובת בשר ופירות ששימשה למילוי פאי, בעיקר בשר בקר או בשר צבי. תבלינים כגון ציפורן, אגוז מוסקט וקינמון היו נפוצים בתבשילי בשר במטבח ימי הביניים המאוחרים ובעת הרנסאנס. מתכונים מוקדמים אלו כללו חומץ ויין, אך החל מהמאה ה-18 הוחלפו במשקאות מזוקקים, בעיקר בברנדי.
מאמצע עד סוף המאה ה-18 נתפס Mincemeat כמאכל כפרי, מיושן וביתי. בתקופה הוויקטוריאנית הוא זכה להכרה מחודשת כמעדן מסורתי לתקופת חג המולד. מתכון אופייני מהמאה ה-19 כלל בשר בקר וחלב, מיץ, קליפות מגורדות וקליפות מסוכרות של פירות הדר, צימוקים, דומדמניות, תפוחי עץ, סוכר וברנדי. הגברת המתיקות, שנבעה מהוספת סוכרים ומתסיסה, תרמה להסטת השימוש ב-Mincemeat ממנות מלוחות לקינוחים.
תערובת מתוקה
עריכהמאמצע המאה ה-20 משמש המונח Mincemeat גם לתיאור תערובת דומה שאינה כוללת בשר, אך עשויה לכלול שומן מהחי או חמאה או תחליפים צמחיים. עם זאת, קיימים עדיין גם מתכונים הכוללים שומן, בשר צבי, בשר קצוץ מסינטה או בשר לב קצוץ, לצד פירות יבשים, פירות מסוכרים, תבלינים, תפוח עץ קצוץ, גרד קליפות הדרים ומשקאות מזוקקים כגון ברנדי או רום.
את התערובת מיישנים לשם העמקת טעמים ולהשגת שינוי מרקם התערובת עקב פעולת האלכוהול, השובר את קשרי החלבונים של הבשר. תערובת Mincemeat משומרת עשויה לשרוד עד עשר שנים. מתכונים ביתיים להכנת Mincemeat משתנים בהתאם לאזור ולוותק המסורת המשפחתית. ישנן גרסאות מסחריות רבות, רובן ללא בשר, הארוזות בצנצנות, קופסאות מדופנות ברדיד אלומיניום או פחיות שימורים.
כיום התערובת משמשת למילוי מאכלי חג המולד - פאי וטארטים. בצפון-מזרח ארצות הברית פאי Mincemeat הוא גם חלק מארוחת חג ההודיה, ומוגש לעיתים עם גבינת צ'דר.
Mince pie
עריכה
mince pie, הנקרא גם minced pie, הוא פאי בריטי האופייני לתקופת חג המולד שמקור מרכיביו במאה ה-13, כאשר הצלבנים שחזרו לאירופה הביאו עמם מתכונים מזרח תיכוניים הכוללים בשר, פירות ותבלינים.
בתקופת טיודור הכיל הפאי בשר טחון, שומן ופירות יבשים. במאה ה-16 היה הפאי מלוח וגדול וצורתו מאורכת וכונה "פאי חג המולד". אנשי התקופה יחסו את צורתו לחיקוי של עריסת ישו התינוק. במהלך מלחמת האזרחים האנגלית במאה ה-17 הוא נקשר עם הפולחן הקתולי ולכן הוחרם על ידי הרשויות הפוריטניות. בספר "ההיסטוריה של המרידה" מאותה תקופה נכתב:
- כנגד כל השזיפים יתריסו בני הנביאים
- ומרק תבלינים חריף מדי הוא
- בגידה בפאי-דצמבר
- ומוות בסיר.[3][4]
כותבים מהמאה ה-19 יחסו את מקור הפאי למנהג רומי מחגיגות הסטורנליה, בהן הוגש לאבות הכנסייה בוותיקן בשר מתוק. הוספת תבלינים כגון ציפורן, קינמון ואגוז מוסקט סימלה את מנחות שלושת האמגושים. היו שהכינו את הפאי מ-13 מרכיבים כסמל לישו ושנים עשר השליחים.
באנגליה שלאחר הרפורמציה המאפה כבר לא נשא סמליות של פולחן קתולי. החלו להכין את תערובת הפירות והתבלינים חודשים מראש ולאחסנה בצנצנות. מסורת אכילת הפאי בסביבות דצמבר נמשכה גם בתקופה הוויקטוריאנית, אם כי המתכון הפך מתוק יותר והמאפה קטן. בתקופה זו הוספת בשר כבר לא הייתה ברורה מאליה, אם כי המשיכו להשתמש בשומן.
עד ימינו מקובל הפאי כפינוק עונתי ברחבי הממלכה המאוחדת, אך כבר ללא משמעויות דתיות.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
- The strange and twisted history of mince pies - מאתר ה-BBC
הערות שוליים
עריכה- ^ Mincemeat, באתר dictionary.com
- ^ ראו הערך mincemeat ב- http://www.oed.com - מילון אוקספורד (העיון במילון דורש הרשמה)
- ^
- All Plums the Prophets Sons defy,
- And Spice-broths are too hot;
- Treason's in a December-Pye,
- And Death within the Pot
- ^ (1744), The Harleian Miscellany , Gray's Inn, London: Printed for T. Osborne