פתיחת התפריט הראשי

מירה מאיר

סופרת, מאיירת ועורכת ישראלית

מירה מאיר (21 במאי 19325 בינואר 2016) הייתה סופרת, משוררת ועורכת ישראלית, שהתמחתה בספרות ילדים. מבין ספריה, זכו לפרסום רב בעיקר ספרי הילדים.

מירה מאיר
מאיר ביוני 2012 תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן. נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 21 במאי 1932
פטירה 5 בינואר 2016 (בגיל 83)
עיסוק משוררת, סופרת ילדים, פזמונאית, עורכת ספרותית, סופרת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים תיכון חדש עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית
יצירות בולטות הצב של אורן עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

מירה מאיר נולדה בשנת 1932 בעיר לודז' שבפולין, ובילדותה, בשנת 1939, עלתה לארץ ישראל עם שני הוריה ואחותה, והמשפחה השתקעה בתל אביב. מאיר גדלה התחנכה בעיר, וסיימה את לימודיה בתיכון חדש, ומנעוריה הייתה חברה פעילה בתנועת השומר הצעיר.

לאחר השירות בצה"ל הצטרפה עם גרעינה לקיבוץ נחשון, בו התגוררה עד יום מותה.

כתבה ספרים וסיפורים לילדים ומבוגרים, והייתה עורכת מדור ספרי ילדים ונוער בספריית פועלים. מאיר כתבה גם פזמונים לילדים, כמו שיר הפתיחה לתוכנית "רגע עם דודלי", ואף עסקה בתרגום.

מאיר נפטרה ב-5 בינואר 2016, בגיל 83. השאירה אחריה ארבעה ילדים.

כתביהעריכה

  • לא הכל (1967)
  • בארץ ההיא מתחת למים (1970)
  • מה עושים דגים בגשם? (1970) — מחרוזת שירי פנטזיה על מסיבה של עננים, על שמש הרוחצת פניה בשלולית ועוד.
  • היומן שלי (1972) — יומנה של בת 13 "המרגישה שאני מוכרחה להגיד לפעמים דברים, אבל אף אחד אינו מבין אותי".
  • אני אוהב לצייר (1972), זכה בפרס זאב לספרות ילדים ונוער.
  • מעשה שהיה כך היה (1973) — עשרה סיפורים "על כל מיני דברים שקרו" בעולמם של ילדי הקיבוץ.[1]
  • הצב של אורן (1977) — מעשה בילד הזוכה בצב ולומד להכירו.
  • שלולי (1977) — בבואתו של ילד הנשקפת בשלולית נעשית לחברו הסודי.
  • המסע המופלא של חנטוש (1977) — סיפור בחרוזים על טיסת ילד לירח.
  • אלינה היא אילנה (1978) — סיפור מצולם על קליטת נערה עולה.
  • מעשה נורא בבת-יענה (1978) — שמונה שירי דמיון והומור.
  • איש רעים (1978)
  • מישהו מוצא פרח (1979)
  • מי אשם? (1979) — סיפור על טיול לירקון (נכתב בהשראת איוריו של נחום גוטמן).
  • ארכה למרחקים (1979)
  • מישהו מוצא כתר (1979)
  • פעם היה ילד שלא רצה לישון לבדו (1981) — מעשה בילד שסירב לישון לבדו, ועל כן הביא למיטה את צעצועיו.
  • ספר המסעות של בנימין מטודלה (1984)
  • מי הוא זה ואיזה הוא (1984)
  • שדוני (1985)
  • מי זה היה ומה זה היה (1986)
  • אור כלוא (1989)
  • איזה יופי (1989)
  • סבא לונה פארק (1990)
  • בגלל פודינג שוקולד (1991)
  • מסיבה של עננים (1992)
  • הדגיג מיכל (1994)
  • באלו כשבא לו (1995)

משיריה שהולחנו כפזמונים:

פרסיםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • מירי ברוך, 'מירה מאיר: "האני האישי" בתוך חיי הקיבוץ ונופיו', עיונים בספרות ילדים 15 (תשס"ה), 16–26.
  • מירי ברוך, '"הקיבוץ והלב": דברים על יצירתה של מירה מאיר', ספרות ילדים ונוער 132 (תשע"א), 67–73.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה