מירי רוזובסקי

מירי רוזובסקי
	אין תמונה חופשית
לידה	8 במרץ 1967 (בת 57); ירושלים, ישראל
מדינה	ישראל
מקום לימודים	האוניברסיטה העברית בירושלים
שפות היצירה	עברית
פרסים והוקרה	פרס ירושלים (1999)

מירי רוזובסקי (נולדה ב-8 במרץ 1967) היא סופרת, תסריטאית, עיתונאית, עורכת ומלמדת כתיבה ישראלית. כלת פרס ירושלים לספרות יפה.

ביוגרפיה

מירי רוזובסקי נולדה בירושלים.

למדה ספרות ותיאטרון באוניברסיטה העברית ותסריטאות בבית הספר לקולנוע ע"ש סם שפיגל. כותבת דוקטורט על היבטים פסיכואנליטיים של תהליכי כתיבת בדיון, במסגרת התוכנית לתרבות ופרשנות באוניברסיטת בר-אילן.

עבדה כעיתונאית במעריב ובחברת החדשות. כתבה תסריטים עבור ערוץ הילדים וטלעד.

מחברת רבי המכר "אותה האהבה, כמעט" ו"פעם בחיים". כתבה סדרת ספרי ילדים אודות "רוני מקרוני".

רכזת תוכנית הכתיבה בבית הספר להשתלמות מקצועית, מכון מופ"ת. מלמדת כתיבה בבית ברל, במנשר לאמנות, בהמגרה (בית הספר לכתיבה של הוצאת כנרת זמורה-ביתן) ובסדנאות פרטיות, ומרצה בתחומים נוספים.

ב-2021 הקימה עם אורנה לנדאו את שְׁתַּיִם בית הוצאה לאור.

רוזובסקי מתגוררת בתל אביב. נמצאת במערכת יחסים זוגית ואם לשלושה. אחיה הוא הליטיגטור איל רוזובסקי^[1].

ספריה

מיצי, ספרית פועלים, 2001 (יחד עם רן כהן אהרונוב)^[2]
כל הדרך הביתה, עם עובד (במסגרת ספריה לעם), 2001^[3]
ילדה עם כנפים, עם עובד, 2003^[4]
רוני מקרוני וסבא אליעזר, כנרת, 2005
רוני מקרוני פוגשת צפרדע, כנרת, 2005
אותה האהבה, כמעט, זמורה-ביתן, 2005 (בעריכת נועה מנהיים)^[5]
רוני מקרוני לא רוצה שום חוג, כנרת, 2006^[6]
פעם בחיים, זמורה-ביתן, 2009) (בעריכת נועה מנהיים)^[7]
כל הדרך הביתה ועוד סיפורים, זמורה-ביתן, 2011^[8]
כמו לשבור אור, זמורה-ביתן, 2017^[9]

יצירה או תסריטאות לסדרות טלוויזיה

שיעור חופשי (ערוץ הילדים, 2005) - יצירה ותסריטאות
שירות חדרים, (טלעד, ערוץ 2, 2009) - שותפות בתסריט.

פרסים

פרס ירושלים לספרות יפה (1999)
פרס לסיפורת צעירה ע"ש יצחק וטובה וינר (2000).

קישורים חיצוניים

מאמרי מירי רוזובסקי, באתר "הארץ"
מערכת וואלה!‏, שעת סיפור: האזינו לפרק ראשון מתוך "אותה האהבה כמעט" של מירי רוזובסקי, באתר וואלה‏, 9 בספטמבר 2011

הערות שוליים

^ אלה לוי-וינריב, ‏עו"ד איל רוזובסקי: "אנחנו עם ליטיגטיבי, הישראלים אוהבים להתעמת", באתר גלובס, 17 ביולי 2009
^ יעל דר, ואם זה לא חמלה, אז מה זה?, באתר הארץ, 14 במאי 2001
^ ביקורות:
טלי שמיר‏, הסובלת, באתר וואלה‏, 8 במאי 2002
ערן בר-גיל, החיים קשים, הכתיבה טובה, באתר הארץ, 14 במאי 2002
מירי פז, ‏קוראת לשקר בשמו, באתר גלובס, 21 בפברואר 2002
^ יעל דר, רחוק מלהמריא, באתר הארץ, 23 בפברואר 2004
^ טלי גולדשמיד, החברות הנשית, על כוחה ושרידותה, אך גם על האכזבות והקנאה שבה, באתר הארץ, 24 באוקטובר 2005
^ רותה קופפר, מה אמרו בחוג של ההורים, באתר הארץ, 11 באוקטובר 2006
^ עמיה ליבליך, פרקי אבות | "פעם בחיים", באתר הארץ, 24 ביוני 2009
^ רבקה קרן, "כל הדרך הביתה ועוד סיפורים" מאת מירי רוזובסקי | מה שקרה אולי לא באמת קרה, באתר הארץ, 15 ביוני 2011
^ גפי אמיר, "כמו לשבור אור": מנאז' א־טרואה ספרותי, באתר הארץ, 16 במאי 2017

[1] אלה לוי-וינריב, ‏עו"ד איל רוזובסקי: "אנחנו עם ליטיגטיבי, הישראלים אוהבים להתעמת", באתר גלובס, 17 ביולי 2009

[2] יעל דר, ואם זה לא חמלה, אז מה זה?, באתר הארץ, 14 במאי 2001

[3] ביקורות:
טלי שמיר‏, הסובלת, באתר וואלה‏, 8 במאי 2002
ערן בר-גיל, החיים קשים, הכתיבה טובה, באתר הארץ, 14 במאי 2002
מירי פז, ‏קוראת לשקר בשמו, באתר גלובס, 21 בפברואר 2002

[4] יעל דר, רחוק מלהמריא, באתר הארץ, 23 בפברואר 2004

[5] טלי גולדשמיד, החברות הנשית, על כוחה ושרידותה, אך גם על האכזבות והקנאה שבה, באתר הארץ, 24 באוקטובר 2005

[6] רותה קופפר, מה אמרו בחוג של ההורים, באתר הארץ, 11 באוקטובר 2006

[7] עמיה ליבליך, פרקי אבות | "פעם בחיים", באתר הארץ, 24 ביוני 2009

[8] רבקה קרן, "כל הדרך הביתה ועוד סיפורים" מאת מירי רוזובסקי | מה שקרה אולי לא באמת קרה, באתר הארץ, 15 ביוני 2011

[9] גפי אמיר, "כמו לשבור אור": מנאז' א־טרואה ספרותי, באתר הארץ, 16 במאי 2017

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

אין תמונה חופשית
לידה	8 במרץ 1967 (בת 57) ירושלים, ישראל
מדינה	ישראל
מקום לימודים	האוניברסיטה העברית בירושלים
שפות היצירה	עברית
פרסים והוקרה	פרס ירושלים (1999)