המכתש הגדול

המכתש הגדול
	מזרח המכתש הגדול בצילום מן האוויר. ניתן לראות את מסילת הברזל בתחתית הרכס
	מזרח המכתש הגדול בצילום מן האוויר. ניתן לראות את מסילת הברזל בתחתית הרכס
מידע כללי
סוג	מכתש אירוזי
גיל גאולוגי	כ-30 מיליון שנה
נתונים ומידות
קוטר	אורך 14 ק"מ ורוחב 6 ק"מ
עומק	410 מטרים
מיקום
מיקום	קמר חתירה, בסדרת המכתשים שנוצרו בקמרי הר הנגב
קואורדינטות	30°55′30″N 34°58′52″E / 30.925°N 34.98111111°E
	(למפת צפון הנגב רגילה) המכתש הגדול

ערך זה עוסק במכתש אירוזי בהר הנגב. אם התכוונתם למכתש בתחומי העיר באר שבע, ראו המכתש הגדול (באר שבע).

מכתש ירוחם (הגדול)^[1]^[2] (לשעבר המכתש הגדול / מכתש חֲתִירָה) הוא מכתש אירוזי הנמצא בהר הנגב והוא אחד ממספר מכתשים דומים באזור שנוצרו באורח דומה. צורתו אליפטית, והוא השני בגודלו במכתשי הנגב. ממוקם בקמר חתירה ומכאן שמו הנוסף.

אורכו של המכתש 14 ק"מ ורוחבו 6 ק"מ. עומקו המרבי הוא 410 מטרים. הנחל המנקז אותו הוא נחל חתירה. גבולות המכתש הם רכס הרי חתירה במערב ורכס הר כרבולת במזרח ובדרום בו עובר שביל ישראל. מצפון מערב למכתש הגדול נמצא הר אבנון, המתנשא לגובה של 656 מטרים, ממנו קיימת תצפית יפה על המכתש. במרכז המכתש מתנשאים הרי מטמור, המגיעים לשיא גובה של 494 מטרים.

במכתש הגדול אזור חולות צבעוניים, שם נחשפו שכבות של אבן חול בצבעים שונים, המתפוררת במגע ומגלות מגוון צבעים רב. אזור החולות הצבעוניים מהווה אטרקציה תיירותית. בנוסף, נמצא במכתש מחשוף עשיר במאובנים, ביניהם שרידי אלמוגים, אמוניטים, חבצלות ים וקיפודי ים. מחשוף זה מהווה אתר טבע מוגן.

שם

המכתש הגדול התגלה^[3] קודם לגילוי מכתש רמון, הגדול ממנו, ושמו נובע מהעובדה שהוא גדול יותר מהמכתש השני שהיה ידוע באותו זמן - המכתש הקטן.

המכתש ממוקם כ-7 קילומטרים דרום-מזרחית ליישוב ירוחם, ובשל כך הציע עמרם מצנע, שהיה ראש הועדה הקרואה במקום, לשנות את שמו של המכתש ל"מכתש ירוחם", ביוני 2015 שונה שמו למכתש ירוחם כדי לעודד את התיירות לירוחם. בחודש יולי 2017 הותקנו שלטי תיירות ודרכים בכבישי הנגב המציינים את השם החדש מכתש ירוחם.

היווצרות

המכתשים בנגב הם תופעה נדירה, שכן דרוש שילוב של מספר תנאים כדי שייווצר מכתש: קמר אסימטרי, שכבות סלע שונות במידת קשיותן (למעלה שכבות סלע קשות, כמו גיר או דולומיט, ומתחת להן שכבות סלע רכות), חתירת נחל הסוחף את תוכנו של המכתש בעל בסיס סחיפה נמוך, ואקלים מדברי (יובש השומר על קירות המכתש מפני בליה).

בשלב הראשון הורבדה שכבת אבני חול בסביבה יבשתית. הצפת ימת התטיס הביאה להרבדת סלעי משקע ימי - גיר ודולומיט - על אבני החול הרכות.

לפני כ-90 מיליון שנה החלו לפעול באזור כוחות קימוט. כוחות הקימוט פעלו במשך כ-40 מיליון שנה ויצרו את קמרי הנגב (רכסים הנוצרים מקימוט הקרקע), וביניהם קמר חתירה. לפני כ-30 מיליון שנה נסוג הים מאזור הנגב. נסיגת הים חשפה את האזור לתהליכי בלייה יבשתיים ששחקו את ראשי הקמרים. השכבות העליונות העשויות סלעי גיר קשים נשחקו ואבן החול הרכה שבתוך הקמר נחשפה. שכבת אבני החול נשחקה באופן מהיר ונסחפה החוצה על ידי נחל חתירה. הסרת שכבת אבני החול מוטטה את שכבות הגיר הקשות, הרחיבה את המכתש ויצרה את קירות המכתש האנכיים.^[4]

צילום פנורמי של קטע מהמכתש, כשני קילומטרים מזרחה מהר אבנון

פעילות

בתקופת המנדט הבריטי נעשה ניסיון לניצול משאבי הטבע בשטח המכתש. הבריטים ערכו הכנות לקידוח בשטחו על מנת למצוא נפט, ביצעו סקר גאולוגי, הקימו מחנה עבודה וסללו דרך סולינג, אך לא הספיקו לקדוח. ב-1962 קדחה חברת הנפט הלאומית באתר קרוב לתכנון הבריטי את קידוח 'מזל 1', ובהמשך בסמוך את 'מזל 2', קידוחים שלא העלו דבר. לאחר קום המדינה הוחל בכריית חרסית וחול. בתוך המכתש ממוקם מפעל "חתירה" של חברת נגב מינרלים תעשייתיים בע"מ, העוסק בכרייה, ייבוש וניפוי של חול קוורץ.

מקרקעית המכתש אל שפתו יש דרך הנקראת מעלה אברהם, סמוך לפינתו הדרומית-מערבית של המכתש. הנתיב נפתח לרכב שטח בשנת 1964 על ידי חטיבת הצנחנים, והשם מעלה אברהם הוענק לו כמחווה לאברהם קריניצי, ראש עיריית רמת גן, העיר המאמצת של הצנחנים. מראש המעלה, הסמוך לשיאו הטופוגרפי של רכס חתירה, נפרשת תצפית מרהיבה אל המכתש הגדול.^[5] כמו כן הוקמה בראש המעלה אנדרטה לזכרו של קריניצי.^[6]