גרילה

לחימה זעירה
(הופנה מהדף מלחמת גרילה)

גרילהספרדית: Guerrilla, מילולית: "מלחמה קטנה") היא שיטת לחימה בלתי-סדירה הננקטת לרוב על ידי כוחות מזוינים קטנים, גמישים ובעלי ניידות גבוהה, הפועלים נגד כוח צבאי סדיר, גדול ומאורגן מהם. הלחימה בשיטת הגרילה מתאפיינת בטקטיקות כגון פגע וברח, מארבים, פשיטות, חבלות וחדירות לעומק שטח האויב, במטרה לשחוק את כוחותיו, לערער את יציבותו ולשבש את שליטתו באזור.[1][2]

הגרילה איננה רק אמצעי צבאי טקטי אלא פעמים רבות גם ביטוי למאבק פוליטי, אידאולוגי או לאומי. היא מקובלת בעיקר בקרב תנועות שחרור לאומי, מרידות עממיות, או קבוצות חמושות הפועלות בשטח הכבוש על ידי שלטון עוין או זר. כוחות גרילה עשויים לפעול מקרב האוכלוסייה האזרחית ולהיעזר בתמיכתה,[3] דבר ההופך את הלחימה בהם למורכבת מבחינה מוסרית, צבאית ומשפטית.[4]

הביטוי "גרילה" נטבע בספרד בראשית המאה ה-19 במהלך הפלישה הצרפתית לספרד בימי מלחמות נפוליאון (18081814),[5] כאשר קבוצות לוחמים ספרדים לא-סדירים נלחמו נגד הצבא הצרפתי בפשיטות ובמארבים.[6][7] על פי מקורות היסטוריים, תנועות אלה כונו בתחילה "לוחמי גרילה" (guerrilleros) והפכו לסמל להתנגדות עממית עקבית, נחושה ובלתי-קונבנציונלית.[8]

הגרילה נבדלת ממלחמה סדירה לא רק באמצעים אלא גם בשאיפה להימנע מעימותים חזיתיים ישירים. מטרותיה כוללות שחיקת כוחות האויב לאורך זמן, שימור כוחות לוחמים, והובלת תהליך פוליטי או מהפכני דרך לוחמה מתמשכת ולא סימטרית. בשונה מטרור, הגרילה מכוונת בדרך כלל כנגד מטרות צבאיות או ממסדיות, אם כי לעיתים הגבול בין גרילה לטרור איננו חד מבחינה מעשית או תודעתית.[9][10]

אטימולוגיה

עריכה

המילה הספרדית guerrilla היא צורת ההקטנה של המילה guerra (מלחמה), ומשמעותה אפוא היא "מלחמה קטנה". המונח הפך לנפוץ בתקופת מלחמת חצי האי האיברי (ראשית המאה ה-19),[11] כאשר לאחר תבוסת צבאותיהם הסדירים, קמו עמי ספרד ופורטוגל נגד כוחות נפוליאון והצליחו להביס צבא עדיף לאין ערוך באמצעות אסטרטגיית גרילה בשילוב עם מדיניות אדמה חרוכה ומלחמת עם.

בשימוש הספרדי התקני, אדם החבר ביחידת גרילה מכונה guerrillero (גרִייֶרוֹ) אם הוא גבר, או guerrillera (גרִייֶרָה) אם היא אישה.

ארתור ולסלי (הדוכס מוולינגטון) אימץ את המונח "גרילה" לאנגלית מהשימוש הספרדי בשנת 1809, הן כדי לתאר את הלוחמים הבודדים (למשל: "המלצתי לשלח את לוחמי הגרילה לפעולה"), והן, כפי שנהוג גם בספרדית, כדי לציין קבוצה או גדוד של לוחמים כאלו.[12]

עם זאת, ברוב השפות, המונח גרילה מציין כיום סגנון מסוים של לוחמה. השימוש בצורת ההקטנה (guerrilla) מבטא את הפערים במספר, בהיקף ובסדרי הגודל שבין צבא הגרילה לבין צבאה הרשמי והמקצועי של מדינה.[13]

היסטוריה

עריכה
 
דוד המלך היה מראשוני לוחמי הגרילה

לפי הסופר וההיסטוריון זאב לקויר השימוש הראשוני בטקטיקת ולוחמת גרילה מוזכר אולי לראשונה בהיסטוריה בפפירוס אנאסטאסי מן המאה ה-15 לפנה"ס. מורסיליס, המלך החתי, התלונן באיגרת כי "הבלתי-סדירים לא הרהיבו עוז בנפשם לתקוף אותי לאור היום, והעדיפו להסתער עלי בלילה".[14]

בספרו "אומנות המלחמה" הגנרל והאסטרטג הסיני סון דזה (המאה ה-6 לפנה"ס) היה הראשון להציע את השימוש בלוחמת גרילה. בכך העניק השראה ישירה להתפתחות לוחמת הגרילה המודרנית.[15] עדויות של לוחמה קונבנציונלית, לעומת זאת, לא הופיעו עד 3100 לפנה"ס במצרים ובמסופוטמיה. מאז עידן הנאורות, אידאולוגיות כגון לאומיות, ליברליזם, סוציאליזם ופונדמנטליזם דתי מילאו תפקיד חשוב בעיצוב ההתקוממויות ומלחמות הגרילה.

בתנ"ך מוזכרים לוחמי גרילה כמו יפתח ודוד. על דוד נאמר שהיה שוכן במדבר יהודה, אשר שישמש לו בסיס זמני, ומשם היה יוצא ומכה באויביו.[16] גם על גדעון מסופר שהיה מבצע התקפות גרילה כמו ההתקפת הלילית שביצע בעין חרוד.[17] במרד המכבים, המכבים גם נדרשו ללוחמת גרילה כמו שמסופר על יהודה המכבי שהיה תוקף בלילה, ואילו אחיו יהונתן היה יוצא לפשיטות מבסיסו במדבר יהודה.[18]

אחד מלוחמי הגרילה המרשימים ביותר היה וריאטוס, אשר התקומם והוביל את ההתנגדות נגד האימפריה הרומית באמצעות מספר ניצחונות בין 147 לפני הספירה ל־139 לפני הספירה באזור זמורה (ספרד של היום).[19] בזכות טקטיקה חדשנית זו ביחס לתקופתו נטבע הכינוי "Terror Romanorum" (הטרור של הרומאים).

ספרטקוס, שהיה מנהיג עבדים במהלך מלחמת העבדים השלישית, השתמש גם בטקטיקת גרילה, אשר הביאה להשגים רבים, עד שהוחלפה במלחמה גלויה מול הרומאים, וכך נחל הפסד.[20]

בתקופה שלפני קום מדינת ישראל, המחתרות שפעלו בארץ ישראל, האצ"ל והלח"י בעיקר פעלו בצורה של לוחמת גרילה,[21] כאשר בתקופת תנועת המרי העברי, גם ההגנה הצטרפה אליהם, לפעילויות כמו ליל הגשרים, פיצוץ מלון המלך דוד ועוד.[22][23]

עקרונות הלוחמה

עריכה
 
לוחמי גרילה קובנים במהלך המהפכה הקובנית (מימין צ'ה גווארה), 1958
 
לוחמי גרילה כורדים ממליציות היחידות להגנת העם, צפון סוריה, 2018.

הגרילה הקלאסית מתבטאת בעקרונות הבאים:

  1. בסיס עממי איתן.
  2. קיום ארגון פוליטי.
  3. קיום זרוע צבאית.
  4. פעילות משטח נוח לפעולות צבאיות.
  5. קיום עוצמה כלכלית המספיקה לקיום עצמאי.

מנהיגים קומוניסטים כמו מאו דזה-דונג והו צ'י מין יישמו לוחמת גרילה והעניקו לה מסגרת תאורטית ששימשה מודל לאסטרטגיות דומות במקומות אחרים בעולם, כמו תאוריית הגרילה הקובנית "פוקו" והמוג'אהדין האנטי־סובייטי שבאפגניסטן.

מאו דזה-דונג הגדיר את לוחמת הגרילה כטקטיקה של פיזור גייסות שמטרתן תהיה הטרדה בקנה מידה קטן אך קוהרנטי של גייסות האויב:

"האויב תוקף – אנו נסוגים, האויב נעצר – אין אנו מניחים לו, האויב התעייף – אנו תוקפים, האויב נסוג – אנו רודפים אחריו. טקטיקה זו דומה למכמורת שאותה אוספים ברגע נתון ומשליכים ברגע נתון."

דזה דונג, אבי הגרילה המודרנית, מתאר ב"תאוריית שלושת השלבים" שלו, כיצד תהפוך תנועת גרילה למנצחת:

  1. נסיגה אסטרטגית - כוח הגרילה נסוג ל"אזור מקלט" שם יתבצע בניין הכוח והגדלת העוצמה הפוליטית והתשתיתית. בשלב זה יבוצעו פעולות לשם תזכורת על קיומה של הארגון.
  2. התיקו האסטרטגי - ביסוס פוליטי באוכלוסייה. התמקדות בבניין הכוח הסדיר. המשך ביצוע פעולות זעירות בניסיון לגרימת הפיכה או מרד.
  3. המתקפה האסטרטגית - התנגשות צבאית קונבנציונלית. תתבצע כאשר העוצמה הפוליטית מבוססת, ותסתיים כאשר אחד הצדדים יסולק.

אסטרטגיה

עריכה

לוחמת גרילה היא סוג של לוחמה אסימטרית: מאבק בין כוחות לא שווים בגודלם או בעוצמתם. גרילה היא גם סוג של לוחמה לא סדירה, כלומר היא לא מיועדת רק כדי להביס את האויב, אלא גם כדי לזכות בתמיכה עממית ובהשפעה פוליטית באזור הלחימה. בהתאם לכך, אסטרטגיית הגרילה נועדה להגביר את השפעתו של כוח קטן ונייד על פני כוח גדול יותר ומסורבל יותר.

אם האסטרטגיה תצליח, גרילה תגרום להתשת האויב, ובסופו של דבר תאלץ אותו לסגת.

טקטיקה

עריכה

מבחינה טקטית, לוחמי הגרילה בדרך כלל נמנעים מעימות עם יחידות גדולות של חיילי האויב. הם מחפשים קבוצות קטנות של אנשי ומשאבי האויב ולאחר מכן מפציצים אותן כדי להקטין בהדרגה את הכוח היריב תוך צמצום ההפסדים שלהם עצמם. לוחמת הגרילה מעלה על נס אלמנטים כמו סודיות, מוביליות והפתעה, הבאים לידי ביטוי בארגון ביחידות קטנות המנצלות שטחים שקשה ליחידות גדולות יותר לנצל.

אמצעים בלתי־קונבנציונליים

עריכה

בנוסף לשיטות הצבאיות המסורתיות, קבוצות הגרילה יכולות להסתמך גם על הריסת תשתיות באמצעות שימוש בחומרי נפץ מאולתרים. הם גם מסתמכים בדרך כלל על תמיכה לוגיסטית ופוליטית מצד האוכלוסייה המקומית, ומנסים להיטמע בה לעיתים קרובות (ובכך משתמשים באוכלוסייה כמגן אנושי). תנועות גרילה רבות גם כיום משתמשות בילדים כלוחמים, סיירים, סבלים, מרגלים ומלשינים, פעולות אשר ספגו גינוי בין-לאומי.

התרחבות במאה ה־20

עריכה

לוחמה בלתי סדורה, המבוססת על אלמנטים מאוחרים יותר של לוחמת הגרילה המודרנית, התקיימה לאורך מלחמות רבות של תרבויות עתיקות.

צמיחת לוחמת הגרילה במאה ה־20 הושפעה ממספר עבודות וספרים שנעשו בתחום:

כולם נכתבו לאחר המהפכות המוצלחות שביצעו בסין, בקובה וברוסיה בהתאמה.

ארגוני טרור משתמשים בלוחמת גרילה להגשמת מטרותיהם. בשיח המשמש את השלטון שכנגדו נלחמים לוחמי הגרילה, גם לוחמי הגרילה הם טרוריסטים. הבחנה אובייקטיבית יותר לא תראה לוחמי גרילה כטרוריסטים, כאשר מאבקם מופנה רק נגד השלטון וכוחותיו, ולא כנגד אזרחים חפים מפשע, ולהפך, ארגון התוקף במכוון אזרחים חפים מפשע הוא ארגון טרור, גם אם הוא במקביל נוקט בפעולות גרילה כנגד מטרות צבאיות. חזבאללה, למשל, האחראי לפעולות טרור נגד תושבים בישראל ובעולם כולו, משלב גם לוחמת גרילה. פעולות גרילה כוונו באופן אינטנסיבי נגד צבא ההגנה לישראל עד לנסיגה מלבנון בשנת 2000.

בבית הספר ללוחמה זעירה בצה"ל מכוון המונח לוחמה זעירה (לו"ז) ללוחמת קומנדו, טקטיקה המשמשת במבצעים מיוחדים[24].

אמצעי לחימה

עריכה

מעצם אופייה של לוחמת גרילה, מתאפיינים לוחמי גרילה בנשק קל לטלטול, ובפרט נשק קל. אף על פי שהומצאו על ידי צבא סדיר (הצבא הפיני במלחמת החורף), בקבוקי תבערה הם נשק שלוחמי גרילה משתמשים בו רבות, בניגוד לצבא סדיר שברשותו יש תשתית מתאימה לשימוש בנשק מתקדם יותר: כסף, שטחי אימונים, בסיסים ושירותי חימוש ותחזוקה. התפתחות הטכנולוגיה של אמצעי הלחימה מאפשרת ללוחמי גרילה גם שימוש בכלי נשק מתוחכמים וקלי משקל, כגון טילי כתף, טילי נ"ט, רקטות נ"ט וכדומה. ארגוני גרילה וטרור גדולים משתמשים גם בנשק תלול־מסלול דוגמת מרגמות וארטילריה רקטית קלה (דוגמת רקטות קסאם הפלסטיניות או רקטות הגראד הסובייטיות).

כיום, רוב ארגוני הגרילה בעולם משתמשים בנשק רוסי - בייחוד רובי AK-47 קלאצ'ניקוב ומטולי רקטות מדגם RPG-7. הנשק הרוסי נפוץ במיוחד בגלל מספר רב של גורמים:

  1. ברית המועצות הייתה ספקית נשק מרכזית לארצות ערב ולממשלות של מדינות עולם שלישי.
  2. ברית המועצות סיפקה נשק רב לארגונים אנטי־מערביים.
  3. הנשק הרוסי זול, עמיד ואמין. קל יחסית לתפעל אותו ואין הוא דורש הכשרה מרובה.
  4. בעקבות התמוטטות ברית המועצות, חברות הנשק הרוסיות מוכנות למכור את הנשק שלהן לכל דורש.
  5. בעקבות כך קיימות מדינות נוספות כגון סין שמייצרות חיקויים זולים לנשק שמאפשרים הצטיידות רבה יותר.

בנוסף לרובים ומטולי רקטות ארגוני גרילה מרבים להשתמש במטעני חבלה - בייחוד מטעני צד ומטעני גחון (מעין מוקשים מאולתרים) - כנגד שיירות הצבא.

סוגי גרילה

עריכה

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ הילי מודריק-אבן חן, טרור ומשפט בין-לאומי הומניטרי, ישראל: נבו, 2010, עמ' 39
  2. ^ Mao Zedong, On Guerrilla Warfare, 1937
  3. ^ הילי מודריק-אבן חן, טרור ומשפט בין-לאומי הומניטרי, ישראל: נבו, 2010, עמ' 15
  4. ^ נחמן שי, מלחמדיה, ישראל: ידיעות ספרים, 2013, עמ' 81
  5. ^ CIA, Guerrilla Warfare
  6. ^ Epic History (2019-07-26), Napoleonic Wars: The Peninsular War 1809 - 11, נבדק ב-2025-05-06
  7. ^ קרל פון קלאוזביץ, פרק י"ז: על תכסית השטח והגיאוגרפיה הצבאית, באתר גוטנברג
  8. ^ מלחמת גרילה, באתר www.lib.cet.ac.il
  9. ^ שרון לוזון: על גרילה ועל טרור – ולמה אנחנו מסרבים להכיר בהבדל, באתר www.zman.co.il, ‏2022-09-14
  10. ^ טרור וגרילה, באתר www.lib.cet.ac.il
  11. ^ OED, guerrilla
  12. ^ Etymology of "guerrilla" by etymonline, etymonline (באנגלית אמריקאית)
  13. ^ מהי לוחמת גרילה?, באתר eureka.org.il
  14. ^ זאב לקויר, גרילה, ישראל: הוצאת מערכות, 1977, עמ' 11
  15. ^ סון דזה, אמנות המלחמה, ידיעות ספרים, 2008
  16. ^ שמואל א כג – ויקיטקסט, באתר he.wikisource.org
  17. ^ שופטים ו – ויקיטקסט, באתר he.wikisource.org
  18. ^ ספר מקבים ב', פרק ח', באתר www.sefaria.org
  19. ^ A. R. Disney, A History of Portugal and the Portuguese Empire: Vol 1, USA: Cambridge University Press, 2009, עמ' 22-23
  20. ^ אריה חשביה, מצביאים מפורסמים בהיסטוריה, תל אביב: מ. מזרחי, 1964, עמ' 54
  21. ^ יוסף נדבה, מי גרש את הבריטים מארץ ישראל, תל אביב: העמותה להפצת תודעה לאומית, 1988, עמ' 78
  22. ^ מנחם בגין, המרד, ירושלים: אחיאסף, 2020, עמ' 294-316
  23. ^ שמואל כץ, יום האש, תל אביב: קרני, 1966, עמ' 282
  24. ^ קורס קומנדו - לוחמה זעירה, באתר הצנחנים בעשור הראשון