מנחת בצת

מנחת בצת
שחר 33 - שדה חירום 33
(לא פעיל)
RAF El-Bassa / Al-Bassa
	אחד ממטוסי המיג-17 הסוריים שנחתו במנחת בצת
נתוני השדה
סוג השדה	הטסת טיסנים; מנחת למטוסים קלים ומסוקים (עד סוף שנות ה-90); מטוסי קרב והפצצה (מלחמת העולם השנייה)
תקופת הפעילות	1941–1971 (כ־30 שנה)
מפעיל בעבר	רשות שדות התעופה; חיל האוויר המלכותי
עיר סמוכה	נהריה
קואורדינטות	33°04′15.7″N 35°07′26.5″E / 33.071028°N 35.124028°E
גובה מעל פני הים	65 מטר (213 רגל)
מסלולי טיסה

מנחת בצת היה מנחת למטוסים קלים, כ-5 ק"מ מצפון-מזרח לנהריה, ממערב למושב בצת מדרום לדרך אזורית כביש 899.

היסטוריה עריכה

בתקופת המנדט עריכה

המנחת נבנה בזמן מלחמת העולם השנייה על ידי חיל האוויר המלכותי (בשם: RAF El-Bassa על שם הכפר הסמוך אל-בסה) כדי שמטוסיו יסייעו בכיבוש לבנון, שהייתה נתונה אז תחת שלטונה של ממשלת וישי הצרפתית ששיתפה פעולה עם מדינות הציר. בין השאר נבנו במקום, בין השנים 1941 ל-1942, האנגרים למטוסים, עמדות ירי ובונקרים לתחמושת^[2]. שטח הבסיס הופקע מ"חוות כנען", חווה חקלאית שהייתה בבעלות כנען בישארה סעיד, ערבי נוצרי שהמשיך להחזיק בחלק מהשטח שסביב לבסיס. השדה היה בשימוש תקופה קצרה בעיקר לאימונים. בנו של מוכתר הכפר אל-בסה הוזמן ללמוד טיסה במקום^[3].

בעבודות ההקמה הועסקו פועלים ערבים מהסביבה ומלבנון וקבוצה קטנה של פועלים יהודים מנהריה, שעסקו בעיקר בפיקוח על עבודת הפועלים הערבים. חלק מקבוצה זו היה מגרעין קיבוץ "געתון" בנהריה שהקים אחר כך את קיבוץ נאות מרדכי. סלילת המסלולים נעשתה על ידי פיזור שכבת אבני שדה שהודקה במכבש ועליה פוזרו שכבות נוספות של חצץ בגדלים שונים, תוך כבישה חוזרת, ולבסוף שכבת אספלט מסיימת את העבודה^[4].

בקיץ 1941, פעלה בבצת טייסת 450 של חיל האוויר המלכותי האוסטרלי בסתיו 1942 טייסת 451^[5], ובחורף 1943 טייסת 208 של חיל האוויר המלכותי^[6].

לאחר הקמת המדינה עריכה

לאחר הקמת המדינה הוסב למנחת למטוסים קלים. חברת ארקיע החלה להפעיל בקיץ 1959 קו תעופה בין נמל התעופה דב הוז בתל אביב למנחת^[7], ושוב בקיץ 1960^[8]. אך הטיסות הופסקו עקב חוסר כדאיות כלכלית^[9].

ב-12 באוגוסט 1968, חדרו לישראל שני מטוסים סוריים מדגם מיג-17. הטייסים ביצעו טיסת ניווט בשמי סוריה במהלכה נעזרו במפות משנת 1945, שאינן מעודכנות. הם נכנסו לתוך לבנון ובמקום לפנות צפונה ולנחות בשדה ליד טריפולי, פנו השניים דרומה ונחתו בבצת. עד לאחר הנחיתה היו הטייסים משוכנעים כי נחתו במנחת לבנוני^[10]^[11]. שני הטייסים, סגן ואליד אדהם וסג"ם רדפן ריפעי, נלקחו בשבי ושוחררו כשנתיים מאוחר יותר במסגרת עסקת שבויים, ואילו המטוסים הופקדו בידיו של חיל-האוויר^[12].

בשנת 1971 חברת תעופה "נתיב" החלה להפעיל שוב טיסות לנתב"ג ועטרות מהמנחת, במטוס בריטן נורמן איילנדר בו מקום ל-9 נוסעים^[13].

בתקופת מלחמת לבנון הראשונה שימש המנחת להטסת ציוד ולוחמים לתוך שטח לבנון במסוקי תובלה^[14].

בשנת 1994 נחתו במנחת עשרות אזמ"ים במטס הזדהות למען רון ארד^[15].

בתחילת שנות ה-2000 שימש המנחת לפעילות רבה של טיסנאות, ומושב בצת יזם את הצבתם של שלטים המתעדים את ההיסטוריה של המנחת^[16].

בשנת 2012 אושרה תוכנית הרחבה למושב בצת על שטח המנחת. ההרחבה כוללת 55 נחלות נוספות על הקיימות והרחבת כמות יחידות הדיור ביישוב עד להיקף כולל של 348. על פי התוכנית, ישמשו מסלולי המראה כרחובות של השכונה החדשה והנחלות ייבנו בין המסלולים. בניית השכונה החדשה החלה בשנת 2018^[17].

מבנה עריכה

בשדה הוקמו שני מסלולי המראה מצטלבים זה בזה ובצדדים מספר האנגרים, שלהם שלושה קירות גבוהים, בנויים מאבני שדה ופתוחים אל המסלולים. ההאנגרים היו רחבים מספיק לקליטת מטוסים מדגם קונסולידייטד B-24 ליברייטור, מפציץ כבד בעל ארבעה מנועים, שהיה בשרות קרבי באותה עת במערכה במדבר המערבי^[4]. מסלול הסעה חצי מעגלי קישור בין מסלולי ההמראה וההאנגרים. מבנה מסלולים זהה הוקם על ידי הבריטים בשדה התעופה ראש פינה, בשדה התעופה מוקייבלה ובשדות תעופה אחרים שנבנו על ידם באותן שנים.

שדה בצת היה חלק מרשת של שדות תעופה שהקימו הבריטים בתקופת המנדט, והוא סווג כשדה משנה או "שדה קדמי" (Forward operating airfield), שדה המגבה את השדה העיקרי במקרים בהם הפעולה ממנו בלתי אפשרית או מוגבלת מסיבה כלשהי. תפקידו של השדה הקדמי היה להגן על גבולות סמוכים, יבשתיים או ימיים. רשת שדות התעופה בצפון הארץ כללה בנוסף לבצת גם את בסיס חיל האוויר המלכותי סנט ג'ין כ-15 קילומטר מדרום, בסיס חיפה, בסיס רמת דוד, מנחת מגידו, שדה התעופה ראש פינה ומוקייבלה.