מפת דרך אמת היא הדפס אבן צבעוני שיצר אביגדור בר' מרדכי מלקוב בשנת 1894, בוורשה שבפולין. המפה נמצאת כיום באוסף הכרטוגרפיה על שם ערן לאור, בספרייה הלאומית בירושלים.

מפת דרך אמת

תיאור המפה עריכה

המפה מתארת את מסלול נדודיהם ותחנותיהם של בני ישראל במדבר לאחר יציאת מצרים, וחלוקת הארץ בין השבטים. היא ממחישה חשיבותו של סיפור יציאת מצרים כמוטיב מרכזי בתודעתו הלאומית של עם ישראל, בזמן יצירת המפה.

בחלקה הימני העליון, מתאר המחבר את המפה: ”ראו זה דבר חדש מפת ארצנו הקדושה... ודרך אמת לעלית בני ישראל מארץ מצרים מסעיהם וחניותיהם: המדבריות, הארצות והימים, אשר עברו עד בואם לארץ ישראל... ותמצאו דבר דבר לאשורו, מזוקק שבעתיים על פי חז"ל וגאוני עולם... וגם קרבתי דעותיהם לחוכמת מדידת הארץ. שנת "ודבר באמת"[1].”

במפה מופיעים גם סממנים של אהבת ציון, המופיעים בפסוקים במסגרת המפה: ”והיית עטרת תפארת ביד ה' וצניף מלוכה בכף אלוהיך. לא יאמר לך עוד עזובה ולארצך לא יאמר עוד שממה כי לך יקר חפצי- בה... וארצך תבעל.[2]; "אהבת ציון חבת ירושלים אל תשכח לנצח".

ייחודה של המפה עריכה

 
פרט מהמפה - אזור תעלת סואץ המכונה במפה "סועצקי קאנאל".
 
פרט מהמפה - אזור מרכז הארץ. ניתן לראות במפה את מסילת הרכבת העות'מאנית בין יפו לירושלים, וכן את המושבות הראשונות ובהן זכרון יעקב, פתח תקווה, ראשון לציון, באר טוביה, נחלת ראובן.

כותרת המפה כתובה בעברית וברוסית[3].

במפה יש מיזוג ייחודי של ישן וחדש: הן בשיטות הסימול הקרטוגרפי, והן בנתונים ההיסטוריים והגאוגרפיים המתוארים. שבטי בני ישראל מסומנים במספרים המפנים למקרא למטה משמאל.

כמו כן המפה מציינת מקומות ישוב מקראיים רבים, חלקם פרי פרשנות, שיבושי שמות או דמיון. עם זאת, היא מביאה כמה חידושים גדולים, כמו סימון תעלת סואץ, מסילת הרכבת יפו–ירושלים, ומיקום המושבות העבריות החדשות. סימנן של המושבות מיוחד- בית עם גג משופע וארובה. גם אם מיקומן אינו מדויק, זוהי אחת המפות הראשונות המציינת ערים כמו פתח תקווה, מקוה ישראל וזכרון יעקב. המחבר אימץ שיטת קווקוו מיוחדת לסימון הערים, כמעגלים או כצורות אליפטיות סגורות.

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ היא שנת תרנ"ה, 1894
  2. ^ ישעיה סב, ג-ד
  3. ^ בתקופת יצירתה של המפה הייתה ורשה חלק מן האימפריה הרוסית