מצודת חוקוק

מבנה מבוצר שנבנה ב-1945 על ידי סולל בונה, נמצא מצפון מערב לכנרת ובקרבת נחל עמוד

מצודת חוקוק היא מבנה מבוצר שנבנה ב-1945 על ידי סולל בונה מצפון מערב לכנרת ובקרבת נחל עמוד. שימש בתחילה למגורי גרעיני הכשרה של הפלמ"ח ובהמשך כנקודת הקמת קיבוץ חוקוק. עם הרחבת הקיבוץ ננטשה המצודה והמקום הוכרז כאתר מורשת על ידי המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל ועל ידי תוכנית ציוני דרך[1].

מצודת חוקוק
מידע כללי
סוג מוזיאון עריכת הנתון בוויקינתונים
כתובת חוקוק עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום חוקוק עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ?–1945
תאריך פתיחה רשמי 1945 עריכת הנתון בוויקינתונים
אדריכל יעקב מטריקין עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 32°52′43″N 35°29′48″E / 32.87863°N 35.49665°E / 32.87863; 35.49665
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מצודת חוקוק בצילום משנת 1945 או 46
מצודת חוקוק בשלג (1950)

הרקע הביטחוני עריכה

המצודה נבנתה בסביבה מאוכלסת על ידי ערבים על מנת להביא להתיישבות יהודית באזור ועל מנת לשמור על הכביש העולה מטבריה לגליל העליון (כיום כביש 90). גישה זו נגזרה מתפיסה ביטחונית של מיקום מצודות באזורים עם אוכלוסייה ערבית צפופה והיא מומשה גם בבית קשת, עמיעד, ביריה, משגב עם, רמות נפתלי ועין זיתים

על המבנה עריכה

המבנה, שהוקם ב-1945, תוכנן על ידי יעקב מטריקין בתקופה שכיהן כראש המחלקה הטכנית של מחלקת ההתיישבות של הסוכנות היהודית. שטח המצודה הוא כ-1,200 מ"ר (30x40) והיא כוללת חומת מגן, מגדל מים, עמדות תצפית והגנה וחדרים.

ההיסטוריה של המקום עריכה

ב 5 באוקטובר 1945, לאחר הקמת המצודה, היא אוכלסה על ידי ההכשרה המגויסת של הפלמ"ח מחפצי-בה וקבוצת משוחררי הצבא הבריטי. המתיישבים והקימו במקום חדרי מגורים וכן יחידות עזר[2]. בנוסף הוצבו בחצר המבנה אוהלים עבור משפחות. אנשי המקום עסקו בעיקר בעבודה ובאימונים.

בשנת 1946 הצטרפו למקום גרעינים נוספים[3] והוקם קיבוץ חוקוק. אנשי הקיבוץ המשיכו להתגורר במצודה.

ב-1948 סייעו אנשי היישוב, שיצאו מהמצודה, לבלום את כוחות צבא ההצלה בהנהגת קאוקג'י.

ב-1950 החל הקיבוץ לבנות את המשק מחוץ למצודה אבל זו המשיכה לשמש אותו למטרות שונות[4].

ב-1983 נטש הקיבוץ את המקום שהועבר לרשות המועצה לשימור אתרים ששיפצה את המקום, פתחה בו מוזיאון והפכה אותו לאתר תיירות בו מתבצעת פעילות חינוכית, סיורים באזור, סדנאות, סמינרים וימי עיון.

כיום המצודה משמשת את קהילת חוקוק כמקום התכנסות לציון חגי ישראל וטקסים כמו יום השואה, הזיכרון והעצמאות.

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא מצודת חוקוק בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ מדריך לאתרי מורשת - אתרי ביקור ומוזיאונים היסטוריים, המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, 2019, עמ' 31
  2. ^ חדר אוכל, מטבח, מאפיה, מחסן בגדים, מתפרה, נשקייה, מחסנים, בריכת אגירה ומערכת איסוף מים מהגגות
  3. ^ הצטרפו הכשרות מבית השיטה ומנען
  4. ^ בעיקר שימשה המצודה לאכלוס גרעיני נח"ל וקבוצות של חברת הנוער