מצמיח קרן ישועה

מצמיח קרן ישועה היא הברכה החמש עשרה בתפילת שמונה עשרה, אחת משלוש עשרה ברכות הבקשה בתפילה זו, והאחרונה בקבוצת ברכות הבקשה הנוגעות לנושאים לאומיים ולהשבת קיומה של האומה העברית כאומה עצמאית (יחד עם ברכת המשפט, ברכת קיבוץ גלויות, וברכת ירושלים). עניינה של הברכה הוא בקשה מהאל כי יביא את הגאולה על ידי המשיח, שעל פי המסורת יהיה מבית דוד. מקור הברכה בנוסח בבל, ובנוסח ארץ ישראל ברכה זו לא הייתה קיימת כלל אלא נכללה בתוך ברכת בונה ירושלים.

נוסח הברכה

אֶת צֶמַח דָּוִד עַבְדְּךָ מְהֵרָה תַצְמִיחַ וְקַרְנוֹ תָרוּם בִּישׁוּעָתֶךָ,
כִּי לִישׁוּעָתְךָ קִוִּינוּ (נוסח הספרדים: וְצִפִּינוּ) כָּל הַיּום (חלק מקהילות נוסח ספרד: וּמְצַפִּים לִישׁוּעָה),
בָּרוּךְ אַתָּה ה', מַצְמִיחַ (בחלק מכת"י של נוסח קטלוניה נוסף: לָנוּ) קֶרֶן יְשׁוּעָה (בנוסח תימן: הַיְשׁוּעָה. ובנוסח רומניא הוסיפו: לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל)

מקור הברכה

ככל הנראה ברכת מצמיח קרן ישועה נתקנה מאוחר יותר ביחס לשאר הברכות שבתפילת העמידה ולא התקבלה בכל נוסחי התפילה. לפי המדרש, תפילת שמונה עשרה במקורה כללה רק שבע עשרה ברכות:

כל תשא עון וקח טוב (הושע יד ג)... ועכשיו אין בידנו אלא תפילה. טוב בגימטריא שבע עשרה, תפילה תשע עשרה. הוצא משם ברכת המינין שתקנוה ביבנה, ואת צמח דוד שתקנו אחריו על שום בחנני ה' ונסני.

— מדרש תנחומא פרשת קורח סימן יב

הוספה זאת לא התפשטה בכל מקום וניתן לראות שבנוסח ארץ ישראל הברכה כלל אינה מופיעה. במקום זאת מופיעה הבקשה של צמיחת קרן דוד בתוך ברכת בונה ירושלים והיא כלולה בה הן בעיקר הברכה והן בחתימתה, זאת כדברי התלמוד הירושלמי: ”וכולל... של דוד בבונה ירושלים”. בגרסה זו חותמת הברכה במילים: "בא"י אלוהי דוד בונה ירושלים". אף בנוסח הביננו של התלמוד ירושלמי הושמט כל אזכור לברכת מצמיח קרן ישועה. לפי נוסח זה מתיישבים בפשטות דברי המשנה (הארץ-ישראלית) הקובעת: "בכל יום מתפלל אדם שמונה עשרה". לפי התלמוד הבבלי לעומת זאת המשנה אינה כוללת את ברכת המינים שנתקנה מאוחר יותר.

חתימת הברכה

סיום הברכה מוזכר בתלמוד הבבלי (פרק ערבי פסחים) שם נכתב:

אמר רבה בר שילא:

דצלותא (של התפילה, כלומר: הברכה המסיימת את התפילה צריכה להיות) מצמיח קרן ישועה

דאפטרתא (של ההפטרה, כלומר: הברכה שיש לומר בסיום קריאת ההפטרה) - מגן דוד.

מקור "וְקַרְנו תָּרוּם בִּישׁוּעָתֶךָ" היא בתפילת חנה במשכן, התפילה לפני עלי הכהן, אשר עליה, לפי המסורת, מושתתת התפילה. תפילה זו מסתיימת במילים:

ה!' יחַתּוּ מְרִיביו עָלָו, בַּשָּׁמַיִם יַרְעֵם ה'. יָדִין אַפְסֵי אָרֶץ.

וְיִתֶּן עֹז לְמַלְכּוֹ, וְיָרֵם קֶרֶן מְשִׁיחוֹ

מקור הביטוי "צמח דוד עבדך" בנבואת ירמיהו על בית דוד האומרת: (והדיו נשמעים בברכת "מלך אוהב צדקה ומשפט")

הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה':

וַהֲקִמֹתִי לְדָוִד צֶמַח צַדִּיק, וּמָלַךְ מֶלֶךְ - וְהִשְׂכִּיל, וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאָרֶץ.

בְּיָמָיו תִּוָּשַׁע יְהוּדָה, וְיִשְׂרָאֵל יִשְׁכֹּן לָבֶטַח.

וְזֶה-שְּׁמוֹ אֲשֶׁר-יִקְרְאוֹ: "ה' צִדְקֵנוּ".

ובספר שמואל, לאחר נבואת נתן הנביא לדוד על כך שהמקדש לא יבנה בימיו כי "ידיו דמים מלאו", דוד מתפלל.
לקראת סוף תפילתו דוד מבקש שהמלוכה תישאר אצל שושלתו לנצח. הדיה נשמעים גם בברכה הקודמת "בונה ירושלים":

וְעַתָּה, ה' אֱלֹהִים, הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ עַל עַבְדְּךָ וְעַל בֵּיתוֹ? הָקֵם עַד עוֹלם. וַעֲשֵׂה - כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָ.

וְיִגְדַּל שִׁמְךָ עַד עוֹלָם לֵאמֹר:

ה' צְבָאוֹת - אֱלֹהִים עַל יִשְׂרָאֵל

וּבֵית עַבְדְּךָ דָוִד, יִהְיֶה נָכוֹן לְפָנֶיךָ

השפעות נוצריות על נוסח הברכה?

במאמרו השנוי במחלוקת מצמיח קרן ישועה, טוען יהודה ליבס כי יסודה של הברכה בהשפעת כת הנוצרים-היהודיים בראשית תקופת הנצרות. ליבס טוען כי לפי תוכנה, הייתה צריכה הברכה להיחתם במילים "מצמיח קרן דוד", והבחירה במילה ישועה אינה מקרית ומרמזת על שמו של ישו.

במאמר תגובה מאיר בר-אילן דחה טענה זו מכל וכל. תחילה השיג על חלקו של המאמר הדן בתחיית המתים, ודוחה את טענת ליבס שברכה זו היא מאוחרת, ושבר-אילן הסכים לכך. בהמשך דן בברכת מצמיח קרן ישועה: ראשית, טען, אין כל עוררין על נוסח ברכה זו ומשמעותה, ואיש מעולם לא טען כך למרות חקר מעמיק וממצה בידי היהודים לגבי התפילה, מכל גוני קשת הדעות. בנוסף הוא מצביע על הסתירה החמורה בין "שתי התוספות - שנכנסו על ידי הנצרות" כדברי ליבס. הראשונה, ברכת המינים, שנועדה להוציא את היהודים-הנוצרים מבית הכנסת, כמוסכם על כולם. ואילו השנייה, הברכה המדוברת - כיצד הוכנסה ללא התנגדות? לסיום הוא מתפלמס עם שיטת המחקר של ליבס, הלקויה וארכאית לדעתו מכמה סיבות.

בתרבות

• את צמח דוד - בני פרידמן ויוסי גרין
• כי לישועתך - מוטי שטיינמץ.

לקריאה נוספת

• מחקרי ירושלים במחשבת ישראל ד, א-ב (תשמ"ה) תגובות למאמרו של ליבס מאת ישראל תא שמע, מנחם קיסטר ושלמה מורג ותגובת ליבס לדבריהם. ראו פירוט בקטלוג רמב"י
• אורי ארליך, ‏לנוסחן הקדום של ברכת 'בונה ירושלים' ו'ברכת דוד' בתפילה, פעמים 78 (חורף תשנ"ט), עמ' 16–43.

קישורים חיצוניים

• יהודה ליבס, מצמיח קרן ישוע, מחקרי ירושלים במחשבת ישראל ג, ג, תשמ"ד, עמ' 313-348 (מידע בקטלוג רמב"י)(הקישור אינו פעיל)
• מידע על מצמיח קרן ישועה בקטלוג הספרייה הלאומית

הערות שוליים

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.