פתיחת התפריט הראשי

מרדכי אלגרבלי

פוליטיקאי ישראלי

מרדכי אלגרבלי (נולד ב-14 ביולי 1944) היה חבר כנסת מטעם התנועה הדמוקרטית לשינוי (ד"ש) בכנסת התשיעית.

מרדכי אלגרבלי
אין תמונה חופשית
לידה 14 ביולי 1944 (בן 75)
תמוז ה'תש"ד
מקנס, מרוקו
מדינה ישראלישראל  ישראל
תאריך עלייה 1964
השכלה האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פוליטיקאי, תעשיין עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה התנועה הדמוקרטית לשינוי, התנועה הדמוקרטית, מפלגת האיחוד עריכת הנתון בוויקינתונים
סיעה ד"ש, התנועה הדמוקרטית,
ח”כ יחיד, מפלגת האיחוד
חבר הכנסת
13 ביוני 197720 ביולי 1981
(4 שנים ו-5 שבועות)
כנסות 9
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

מרדכי אלגרבלי נולד במקנס שבמרוקו, למד בתלמוד תורה ובסמינר למורים של כל ישראל חברים ליד קזבלנקה. בשנת 1964 עלה לישראל עם משפחתו, שהתגוררה בשכונת שמואל הנביא[1]. בעל תואר ראשון ושני במתמטיקה וכלכלה מהאוניברסיטה העברית. היה מראשי תנועת "עודד" וכיהן כיו"ר שלה משנת 1969[2] והתנדב לסייע לבתי הספר בשכונת מגוריו, עיר גנים[3]. שימש סגן מנהל מחלקת התכנון במשרד החינוך בשנים 1971–1977.

אלגרבלי הצטרף לתנועה הדמוקרטית לשינוי יחד עם אנשי תנועת עודד, ומונה לראש ועדת חברה ורווחה של התנועה[4]. הוא נבחר למקום ה-15 ברשימת התנועה לכנסת[5] ונבחר לכנסת התשיעית מטעמה. עם התפרקותה הצטרף לתנועה הדמוקרטית, וכעבור מספר חודשים, בסוף 1979, פרש ממנה והקים סיעת יחיד[6]. אלגרבלי היה פעיל מאוד בנושאי חינוך בכנסת[7]. בעקבות פרישתו מהתנועה הדמוקרטית נותר ללא סיעה[8] וסירב להצעתו של חיים קורפו שהליכוד יתמוך בבקשתו להכרה בסיעה עצמאית תמורת תמיכתו בקואליציה. מקומו בוועדת החינוך נמסר לחבר אחר בתנועה הדמוקרטית[9].

ביולי 1980 פעל להקמת מפלגה עדתית יחד עם הפנתרים השחורים בישראל בראשות סעדיה מרציאנו ותנועת האוהלים של ימין סוויסה[10], אך חבריו בתנועת עודד טרפדו את המהלך[11]. לקראת הבחירות לכנסת העשירית הקים עם מרציאנו את מפלגת האיחוד[12]. בבחירות לכנסת העשירית לא הצליחה מפלגת האיחוד לעבור את אחוז החסימה ובכך הסתיימה הקריירה הפוליטית של אלגרבלי.

אלגרבלי מכהן כיו"ר מועצת המנהלים של קבוצת רקח תעשיות פרמצבטיות.

אחיו הוא חבר בית הדין הרבני הגדול, הרב ציון אלגרבלי.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ אבינועם בר יוסף, הר געש בשכונת שמואל הנביא, מעריב, 21 בנובמבר 1986
  2. ^ שפי גבאי, עודד - למלחמה בעוני, דבר, 30 בספטמבר 1971
  3. ^ ישראל כהן (סופר), מתנדבים לעזרת נוער במצוקה, דבר, 16 ביולי 1973
  4. ^ ידין - יו"ר התנועה הדמוקראטית לשינוי, דבר, 9 בדצמבר 1976
  5. ^ אריה ארד, 20 המקומות הראשונים בד"ש, דבר, 20 במרץ 1977
  6. ^ שלמה גינוסר, אריתמטיקה של ועדות הכנסת, דבר, 17 בדצמבר 1979
    קואליציה פחות אחד, מעריב, 30 בינואר 1980
  7. ^ ראו למשל:
    ח"כ א. ידלין: לא להעמיד סימן שאלה על הרפורמה, דבר, 18 באוקטובר 1977
    נשקלת חקיקה שתחייב רישום, דבר, 30 בנובמבר 1977
    אהרן גבע, מה מעיק על המורות מעמישב?, דבר, 3 בינואר 1978
    הלימודים בבית שאן הושבתו, מעריב, 15 ביוני 1980
  8. ^ יהושע ביצור, הליכוד העניק למרציאנו מעמד, מעריב, 12 בנובמבר 1980
  9. ^ יהושע ביצור, אלגרבלי התחנן בכנסת, מעריב, 10 בינואר 1980
  10. ^ אבי בטלהיים, תנועה חדשה מוקמת ע"י חה"כ אלגרבי ומרציאנו, מעריב, 16 ביולי 1980
    אפע"ל זה יהיה שמה של תנועת אלגרבלי מרציאנו, מעריב, 21 ביולי 1980
  11. ^ אבי בטלהיים, מחלוקת חריפה בתנועות עודד ואוהלים, מעריב, 17 ביולי 1980
    אבי בטלהיים, מועצת עודד החליטה להפסיק המו"מ, מעריב, 28 ביולי 1980
  12. ^ שתי רשימות עדתיות חדשות לכנסת, דבר, 14 במאי 1981