פתיחת התפריט הראשי
הרב ציון אלגרבלי בעת מינויו כחבר בית הדין הגדול

הרב ציון אלגרבלי (נולד בג' בשבט תש"ו, 5 בינואר 1946) הוא דיין, חבר בית הדין הרבני הגדול לשעבר.

תוכן עניינים

ביוגרפיהעריכה

נולד במקנס שבמרוקו לרחמים ומרים אלגרבלי. למד בישיבת "כתר תורה" לימודים תורניים לצד מקצועות כלליים, ומשם עבר לישיבת "עץ החיים" בטנג'יר. בשנת 1966 עלה לישראל. משפחתו התגוררה בשכונת שמואל הנביא בירושלים.

עם עלייתו לארץ החל ללמוד בישיבת חברון ולאחריה רבנות ודיינות במכון הרי פישל לדרישת התלמוד ומשפט התורה. בגיל 28 השלים את לימודי הדיינות. כיהן כדיין בבית הדין הרבני בבאר שבע ולאחר מכן כדיין וכאב"ד בבית הדין באשדוד, שם התמחה בתיקי עגונות מברית המועצות ובפתרון בעיות ייחודיות לעולים מאתיופיה.

בשנת 1998 מונה לדיין בבית הדין בירושלים, ובשנת 2004 מונה לתפקיד ראש אבות בתי הדין הרבניים בירושלים. שימש כיו"ר בית הדין לעגונות וליוחסין, והיה אחראי על תיקי אימוץ וכשרות ילדים.

באוגוסט 2007 נבחר לחבר בית הדין הרבני הגדול בירושלים.[1]

בפברואר 2016 פרש לגמלאות, לאחר 36 שנות כהונה כדיין.

פסיקותיועריכה

הרב אלגרבלי נחשב למתון בפסיקותיו[דרוש מקור]. מספר פעמים היה בדעת מיעוט בפסקי דין העוסקים בסוגיות של מעמד אישי, ובכלל זה ענייני מעוכבות גט, עגונות, גיטין פסולים, ממזרים וספק יהודים[דרוש מקור]. התפרסם בשאיפתו לזרז ככל האפשר את כתיבת פסקי דין, על מנת למנוע מהמתדיינים עינוי דין[דרוש מקור].

בפסק דין מ-2009 שבו ערערו הרב אברהם שרמן והרב חגי איזירר על כשרות הגיור שנעשה לחומרא על ידי הרבנות הראשית, נמנע הרב אלגרבלי מלהביע עמדה, בין היתר כיוון שלא זו הייתה הסוגיה שבגינה הגיעו המתדיינים לכתחילה לפתחו של בית הדין.[2] מאוחר יותר נטען כי בית הדין פרסם את הכרעת הדין האמורה, על אף שהרב אלגרבלי סירב לחתום על הכרעה זו – דבר האמור לעכבה. בעקבות האירוע, פנה ד"ר אביעד הכהן לרב הראשי לישראל שלמה משה עמאר,[3] והוּצא פסק דין מתוקן.[4]

בפסק דין תקדימי שנתן ב-2008 קבע הרב אלגרבלי כי תביעה נזיקית שהגישה אישה בגין סרבנות גט גורמת לכך שהגט שייתן הבעל, לנוכח התביעה הנזיקית, ייחשב לגט מעושה, כיוון שלא ניתן ברצונו האמיתי של הבעל.[5]

משפחתועריכה

הרב אלגרבלי נשוי לאסתר לבית בהר, ולו שבעה ילדים. מתגורר בירושלים. אחיו הוא חבר הכנסת לשעבר מרדכי אלגרבלי.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 3 דיינים חדשים בבית הדין הגדול, אתר ערוץ 7
  2. ^ תיק ערעור (רבני גדול) 6122-21-1 (מיום 10.05.2009)
  3. ^ קובי נחשוני, חשיפה: הדיין לא חתם, פסיקת שרמן פורסמה, באתר ynet, 6 ביולי 2009
  4. ^ תיק ערעור (רבני גדול) 6122-21-1 (פסק דין מעודכן מיום 09.08.2009)
  5. ^ פסק הדין של בית הדין הרבני בעניין סידור הגט לאחר תביעת הנזיקין נגד סרבן הגט