פתיחת התפריט הראשי

מרים נייגר-פליישמן

אמנית, משוררת וחוקרת שירה עברית

מרים נייגר-פליישמן (נולדה ב-11 באוגוסט 1948, קומרנו - סלובקיה) היא אמנית, משוררת וחוקרת שירה עברית.

מרים נייגר-פליישמן
Miriam Neiger (cropped).jpg
לידה 11 באוגוסט 1948 (בת 71)
קומארנו, סלובקיה עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום ישראלית
תחום יצירה שירה, אמנות פלסטית
פרסים והוקרה פרס הרי הרשון (1988)
פרס אקו"ם (2003) עריכת הנתון בוויקינתונים
www.miriamneiger.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

נייגר-פליישמן הציגה מספר רב של תערוכות יחיד ותערוכות קבוצתיות במוזיאונים ובגלריות בישראל ובעולם. כמשוררת פרסמה ארבעה ספרי שירה (אחד מהם, "חומר בשטח הפקר", זכה בפרס אקו"ם לשנת 2003).

ביוגרפיהעריכה

נייגר-פליישמן נולדה ב-1948 בעיר קומרנו (Komárno) שעל גדות הדנובה, בסלובקיה, להורים ניצולי השואה מיהדות הונגריה ועלתה לישראל בשנת 1949. גדלה באזור הקריות שליד חיפה והיא בוגרת תיכון קריית-חיים (1966).

שירתה בצה"ל בין השנים 1967–1969 והשתחררה בדרגת סגן מחיל ההנדסה. היא נישאה לבנימין (בני) נייגר בשנת 1968 והתאלמנה בשנת 1976. לאחר מכן עברה להתגורר בירושלים.

היא בוגרת המחלקה לאמנות ב"בצלאל" (1981), מוסמכת המחלקה לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים (2008), ובעלת תואר דוקטור בספרות עברית מהאוניברסיטה העברית (2015). עבודת התואר השני שלה עסקה באסכטולוגיה בשירת יהודה עמיחי ונכתבה בהדרכת אריאל הירשפלד, ועבודת הדוקטורט שלה שעוסקת בשירת אביגדור המאירי נכתבה בהדרכת חנן חבר.

נייגר-פליישמן היא אמם של מוטי נייגר (חוקר תקשורת ותרבות) ושל ליאור נייגר (אמן פלסטי ויוצר וידאו ארט).

על יצירתה בתחום האמנות הפלסטיתעריכה

 
רכבת שדים - סביבות רגשיות, מוזיאון ישראל, 1983
 
ירושלים-נופי תודעה, 2003

נייגר-פליישמן מעידה על עצמה:

אני יוצרת אובייקט אמנותי שיפעיל תכנים לא מודעים ריגושיים בצופה. ברצוני "לביים" את הרגש שנוצר, וזאת על ידי צירופי צבעים וצורות מסוימים, אשר, לדעתי, פועלים בצורה דומה (ברמה שונה) על רוב בני האדם (אולי באמצעות תת-מודע קולקטיבי). אני רואה את עבודתי כיוצרת סביבה רגשית המטלטלת את הצופה לשרשרת של התרחשויות פנימיות.

מתוך הקטלוג בתערוכתה במוזיאון ישראל

תערוכות יחיד נבחרותעריכה

  • מוזיאון ישראל, ירושלים, רכבת שדים - סביבות רגשיות; 1983
  • גלריה שומכר, קלן, גרמניה, ציורים ואובייקטים תלת ממדיים; 1984
  • משכנות שאננים, ירושלים, מצור; 1986
  • "הנרי סטריט סטלמנט", ניו יורק, ספרים; 1986
  • הגלריה ע"ש אברהם ברון, אוניברסיטת בן-גוריון, באר שבע, מצור; 1988
  • מוזיאון חיפה לאמנות, רכב אש, כנגד כל הסיכויים; 1989
  • מוזיאון ישראל, ירושלים, 15 בינואר - 28 בפברואר; 1991
  • אצטדיון הכדורגל בורוסיה דורטמונד, גרמניה, צהוב- שחור; 1996
  • המוזיאון הלאומי, ברטיסלאבה, סלובקיה, ירושלים - עבודות על נייר; 1998
  • קאסה דיאזמו, גוונחווטו, מקסיקו, סוף המילניום; 1999
  • בית האמנים בירושלים, קרב יום; 2000
  • מוזיאון ג'יראלדי, טוסקנה, איטליה, עבודות על נייר; 2002
  • המכללה האקדמית נתניה, ירושלים, נופי תודעה; 2007
  • בית האמנים בירושלים, גבולות רקמה; 2007
  • גלריה IX רדאי, בודפשט, עבודות על נייר; 2007

תערוכות קבוצתיות נבחרותעריכה

  • מוזיאון תל אביב, רוח אחרת; 1981
  • מוזיאון ישראל, ירושלים, כאן-עכשיו; 1982
  • מוזיאון ישראל, בתיאטרון ירושלים, 80 שנות פיסול; 1984
  • בית האמנים, ירושלים, אל מיתוס ללא אל; 1985
  • הגלריה העירונית, דארמשטאט, גרמניה, פיסול בלתי נראה; 1987
  • המוזיאון הלאומי לנשים, וושינגטון די.סי., ארצות הברית, ספרים כאומנות; 1990
  • Colegio de Arquitectos, מאלגה, ספרד, אמנים מהים התיכון - מחווה לאבן גבירול; 1995
  • פיינגוד, ווסט וולי, קליפורניה, ארצות הברית, נשות הספר (תערוכה נודדת); 1997
  • הביאנלה לאמנות דתית 2004 (תערוכה נודדת); 2004
  • Olimpic Fine Art, תערוכה בצד האולימפיאדה, בייג'ינג, סין; 2008

על יצירתה בתחום השירהעריכה

נייגר-פליישמן פרסמה ארבעה ספרי שירה ושיריה פורסמו בכתבי עת לספרות בישראל ובעולם (בהם: עכשיו, הליקון, MPT- Modern poetry in translation) יצירתה זכתה במספר פרסים ספרותיים בעילום שם: פרס אקו"ם (2003), פרס הקרן לספרות יפה (עיריית ירושלים, 1991) ופרס הרשון (האוניברסיטה העברית, 1988).

ספרי השירהעריכה

מבחר משירתה תורגם לאנגלית וראה אור בקובץ:

Death of The King and Other Poems (Shoestring press, Nottingham UK, 2017). Translated by Anthony Rudolf and the author. 

מבחר משירתה תורגם להונגרית וראה אור בקובץ:

Száműzetés Versek (Ister, Budapest Hungary, 2002). Forditotta: Zalaba Zsuzsa.

קישורים חיצונייםעריכה

על פעילותה בתחום האמנות הפלסטיתעריכה

על פעילותה בתחום הספרותעריכה