מרצאלי

עיר בהונגריה

מרצאליהונגרית: Marcali) היא עיר במחוז שומוג', מקום מושבו של נפת מרצאלי.

מרצאלי
Marcali
סמל
סמל מרצאלי
Flag of Marcali.svg
דגל מרצאלי
הכנסייה המרכזית
הכנסייה המרכזית
מדינה הונגריההונגריה  הונגריה
חבל דרום טרנסדנוביה
מחוז שומוג'
נפה נפת מרצאלי
שטח 104.40 קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 11,169 (נכון ל־1 בינואר 2018)
קואורדינטות 46°34′59″N 17°24′23″E / 46.583055555556°N 17.406388888889°E / 46.583055555556; 17.406388888889 
אזור זמן UTC +1
http://www.marcali.hu

מיקוםעריכה

מרצאלי ממוקמת 14 ק"מ דרומית לאגם בלטון, ליד הכביש הראשי 68 וקו רכבת מס' 37 (תנועת הנוסעים בקו הזה הופסקה ב-13 בדצמבר 2009). לפני דצמבר 2014, כביש ראשי 68 עבר דרך מרכז העיר, אך מאז הכביש הראשי הוסט מהאזורים המיושבים לכיוון מזרח; הכביש הישן דרך העיר נקרא מאז מספר 682 כדרך ראשית משנית.

ממזרח, מכיוון אגן האזור של היישוב לנדיאלטוטי כביש 6704 מוביל לעיר, מכיוון נג'קניז'ה כביש 6805 מתחיל ושכנת העיר ממערב, שומוג'שאמשון, זמין בכביש 6818. מנקודת מבט של גידול ענבי מאכל וענבי יין, היישוב הוא חלק מאזור היין בלטונבוגלאר (Balatonboglár).

היסטוריהעריכה

מרצאלי היה רכושה העתיק של משפחה גדולה במרצאלי מהקלאן של פץ (Péc). שם היישוב הוזכר לראשונה באמנת לטינית משנת 1274. בין השנים 13321337 הוזכר המקום גם בפנקס המעשרות האפיפיורי, כך שכבר הייתה במקום כנסייה, בשנת 1455 הוזכר היישוב במסמכי כנסיית הקהילה המוקדשת לאניאמוס הקדוש ומנזר שנבנה לכבוד דומיניקוס הקדוש. בשנת 1448 היישוב כבר יכול היה ליהנות מפריבילגיות של עיר וב-1494 היה לו גם בית ספר. בשנת 1488, לאחר מותו של לאסלו מרצאלי, הפך היישוב לנחלת משפחת בית באטורי. היישוב היה מושב נפה בתקופת הכיבוש הטורקי, אך המבצר במקום נפל לידיים טורקיות רק לאחר נפילת סיגטוואר הקרובה בשנת 1566.

בית המרקחת הראשון שלה הוקם בשנת 1797 על ידי יאנוש דוליצקי (17691823), רוקח מדוליץ. שם בית המרקחת היה "טריניטי", כלומר "השילוש הקדוש".[1] המוניטין של יאנוש דוליצקי היה "חוסר האנוכיות" ו"נדיבות".[2] לאחר מותו, בשנת 1825, לקח לידיו את ניהול בית המרקחת חתנו, הרוקח גאבור קיש (17941863), בעלה של פרנציסקה דוליצקי (18091888). הוא ניהל את בית המרקחת עד 1863.

במהלך מלחמת העצמאות, מהפכת 1848 בהונגריה, ושחרור הצמיתים בשנים 18481849, הצטרפה האוכלוסייה הדו - לשונית של היישוב לשורות הצוות הצבאי בראשות גאשפאר נוסלופי. ב-20 באוקטובר 1861, בשריפה גדולה, שני שלישים מהיישוב נשרף, ובשריפה אחרת, בשנת 1902, 42 בניינים נשרפו.

במאה ה-20עריכה

בשנת 1910, מתוך 4588 תושבים, 4559 היו הונגרים. מתוכם 4,127 היו רומים-קתולים, 54 קלוויניסטים ו-379 יהודים (8.3%). בתקופת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית היה המקום אחד ממרכזי ארגון המהפכה.

בין כותלי היישוב נולדו ועבדו מדענים ואמנים בעלי שם לאומי. בין היתר הנריק מרצאלי (מקודם מורגנשטרן), יוז'ף לנדיאל, אאורל ברנאט.

מרצאלי הייתה פעם עיר צבאית. היא התהדרה גם בשני מחנות צבאיים. בניית אחד מהם החלה בשנת 1949 ונמסר באוגוסט 1951. המחנה התפרש על פני 110 דונם במרכז העיירה ונסגר בשנת 1990. באתר המחנה יש כיום חנויות, בנייני מגורים ושוק.

קהילה יהודיתעריכה

יהודים החלו להתיישב במרצאלי בראשית המאה ה-18 בהגנתו של בעל האחוזה, הרוזן סצ'ני. הרוב היו סוחרים ובעלי מלאכה, היו ביניהם מספר פועלים וכאלה שעסקו במקצועות חופשיים. הקהילה אורגנה בראשית המאה ה-19. החברה קדישא המקומית נוסדה בשנת 1826, כמו גם מוסדות הצדקה, חברת הנשים ובית הספר. בשנת 1869, בגלל חילקי הדעות בין החרדים (אורתודוקסים) לבין המשכילים (מתונים) בקונגרס היהודי בבודפשט (הקרע ביהדות הונגריה), הקהילה הצטרפה לתנועה הניאולוגית שרצתה להשתלב בחברה ההונגרית ולבצע רפורמה באורח החיים הדתי.

במלחמת העולם הראשונה נפלו 12 יהודים בפעולות הקרביות. בתקופת הטרור הלבן, מהומות פרצו נגד היהודים באמצעות יחידות שהוקמו על ידי גורמי צבא ימניים (19191921) (לאחר נפילת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית). במהומות נרצחו שישה יהודים. בשנת 1930 מנתה הקהילה 279 יהודים.

תקופת השואהעריכה

בשנת 1941 חולל בית הקברות על ידי בריונים אלימים. במאי 1944, לאחר הכיבוש הגרמני של הונגריה (מבצע מרגרטה), הועברו יהודי מרצאלי לגטו קאפושוואר, שם שוכנו בתנאים של צפיפות ורעב קיצוניים. ב-7 ביולי גורשו לאושוויץ, שם נספו 185 מהם.

אחרי המלחמה רק מעטים חזרו. הם חידשו את חיי הקהילה והקימו אנדרטת קדושים. בגלל עוינות התושבים, היהודים החלו לעזוב ובשנות ה-70 של המאה ה-20 נותרו רק בודדים.

אתרים בעלי חשיבותעריכה

כלי תקשורתעריכה

נולדו כאןעריכה

גלריית תמונותעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא מרצאלי בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה