משה אונא

משה אונא
	משה אונא, דצמבר 1951
לידה	22 בנובמבר 1902; חשוון ה'תרס"ג; מנהיים, הדוכסות הגדולה של באדן
פטירה	21 בפברואר 1989 (בגיל 86); אדר א' ה'תשמ"ט; שדה אליהו, ישראל
מדינה	ישראל
תאריך עלייה	1927
השכלה	בית הספר הגבוה לחקלאות בברלין ; בית המדרש לרבנים בברלין
מפלגה	מפד"ל
סיעה	החזית הדתית המאוחדת, הפועל המזרחי, מפד"ל
	14 בפברואר 1949 – 17 בנובמבר 1969; (20 שנה)
כנסות	1 - 6
	18 בספטמבר 1951 – 12 בדצמבר 1955; (4 שנים)
	→ נחום ניר-רפאלקס זרח ורהפטיג ←
	4 בספטמבר 1961 – 17 במאי 1966; (4 שנים)
	→ זרח ורהפטיג יצחק רפאל ←

משה אוּנָא (22 בנובמבר 1902 - 21 בפברואר 1989) היה חבר הכנסת מטעם המפד"ל על גלגוליה השונים.

ביוגרפיה

ראשית דרכו

אונא (Unna) נולד במנהיים שבגרמניה בשנת 1902, לאביו, הרב ד"ר יצחק אונא. אמו, גיטל (גרטרוד), הייתה בתו של הרב גדליה גויטין, רב בקרלסרוהה, נצר למשפחת מחבר "כסף נבחר"^[1]. אחיו הם ברורית אונא ואביגדור אונא. אחיינו הוא פרופסור יששכר אונא.

התחנך בגימנסיה, ולאחר מכן למד בבית הספר הגבוה לחקלאות בברלין ובבית המדרש לרבנים בברלין. היה חבר בתנועת הנוער היהודי "בלאוּ-וייס (Blau Weiss; 'כחול-לבן'). בשנת 1919 שהה בהכשרה בהרמנסברג ובמיסינגורק.

פעילות חלוצית בארץ ישראל

ב-1924 היה ממייסדי ההכשרה הראשונה של "המזרחי", וניהל אותה, תחילה בכפר בצנרוד (Betzenrod) שליד פולדה, ואחר כך ברודגס שליד פולדה, עד שבסוף שנת 1927 עלה לארץ ישראל. בארץ עבד כפועל בפרדסים. הוא נשלח פעמיים לגרמניה, בשנים 1931 ו-1933. בשנת 1934 הצטרף לקיבוץ רודגס והיה פעיל בארגון ”עליית הנוער” הדתי. בשנת 1937 היה ממייסדי קיבוץ טירת צבי ותנועת הקיבוץ הדתי - תנועה שהיה חבר המזכירות שלה עד שנת 1974. בשנת 1941 עזב את טירת צבי ובשנת 1944 הצטרף לקיבוץ שדה אליהו.

בראשונה נשא את מרים, ונולדו להם שלושה ילדים. לאחר מכן התגרש, נשא את סבינה, ולהם נולדו ארבעה ילדים.

משה הוא דודו של יששכר אונא, פרופ' לפיזיקה באוניברסיטה העברית בירושלים.

פעילות פוליטית

אונא היה ציר באספת הנבחרים וחבר הוועד הלאומי בשנים 1940–1949. בשנת 1941 היה חבר סיעת "התנועה החקלאית"^[2]. משנת 1942 היה חבר הוועד הפועל של תנועת ”הפועל המזרחי”, ועד שנת 1949 היה גזבר התנועה. היה מפעילי עליית הנוער וממייסדי כפר הנוער הדתי.

אונא נבחר לכנסת הראשונה מטעם סיעת החזית הדתית המאוחדת (על אף שהיה מראשי המתנגדים להקמתה), וכיהן ברציפות עד הכנסת השישית מטעם סיעה זו וגלגוליה השונים (חזית דתית לאומית, הפועל המזרחי והמפד"ל). ב-26 בנובמבר 1956 היה אונא לחבר הכנסת הראשון שהעביר הצעת חוק פרטית^[3].

אונא כיהן כסגן שר החינוך והתרבות בין 22 במרץ 1956 ל-1 ביולי 1958 (למעט הפסקה קצרה של שבועיים) וכיושב ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת בכנסות השנייה, החמישית והשישית^[4].

היה מראשי סיעת למפנה^[5] והביע דעות יוניות^[6]. ב-1988 פרש מהמפד"ל, הצטרף למימד ונעל את רשימתה לכנסת.

משה אונא נפטר בט"ז באדר א' תשמ"ט.

כתביו

בשבילי המחשבה והמעשה, קובץ מאמרים (1955)
שותפות של אמת, קובץ מאמרים בדברי הקבוצה הדתית (1962)
בשדה החינוך הדתי, דברים על החינוך הדתי ובעיותיו (1970)
המשפט העברי בחקיקת הכנסת (1967)
ישראל באומות, קובץ מאמרים בסוגיות המדינה והעם (1971)
בדרכים נפרדות - המפלגות הדתיות בישראל, בחירת דרכן ערב הקמת המדינה והכנסת הראשונה והשנייה (1983)
הקהילה החדשה (1984)
בניין אב – מפעל ההכשרה של הציונות הדתית בגרמניה בראשית צעדיו (1989)

כמו כן פרסם אונא מאמרים בענייני הכנסת בכתב העת של הקיבוץ הדתי "עמודים" ובספרו "בדרכים נפרדות".
על פעולתו בכנסת פרסם זיכרונות "עשרים שנות כנסת” בתוך "”עמודים", תש”ל-תשל”א.

לקריאה נוספת

מיכאל בן אדמון, מרד ויצירה בהגות הציונות הדתית: משה אונא ומהפכת הקיבוץ הדתי, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, 2013.
"אונא, משה", ערך בתוך: עמוס כרמל, הכל פוליטי, כרך א'.