פתיחת התפריט הראשי
אין תמונה חופשית

הרב משה שטרנברג (נפטר בט"ו בשבט ה'תשי"ח, 5 בפברואר 1958) היה רב באוקראינה, ובסוף ימיו מרבני הציונות הדתית בארץ ישראל בתקופת הקמת המדינה וממניחי היסוד לרבנות במושבי העובדים הדתיים בישראל, רבו הראשון של כפר פינס.

ביוגרפיהעריכה

נולד באלכסנדריה שבמחוז רובנו באוקראינה לברכה ולרב חיים מרדכי שטרנברג שכיהן כרב העיירה והיה צאצא למשפחת רבנים ותיקה בפולין. למד ב'חדר' המקומי ואחר כך מפי אביו, ובמקביל למד לימודים כלליים אצל מורה פרטי, נסע ללמוד בישיבות הגדולות בפולין והצטיין בלימודיו. לאחר מלחמת העולם הראשונה נפטרו הוריו מטיפוס והותירו אותו עם אח ואחות צעירים, אנשי העיירה שהכירו בידיעותיו התורניות מינו אותו כרב במקום אביו אף על פי שלא הייתה לו סמיכה לרבנות רשמית. זמן קצר אחר כך נבחן וקיבל תעודת בגרות ובמקביל נסמך לרבנות לאחר שעמד בבחינות בפני קבוצת רבנים בראשות הרב שמחה מה יפית מרובנו.

בהשקפתו היה נאמן לציונות הדתית, הצטרף לשורות החלוצים הדתיים ועסק בחינוך, הוא שוחרר משירות בצבא פולין כדי לאפשר לו ללמד תלמוד בכיתות הגבוהות בבית הספר היהודי באלכסנדריה[1].

הוא השיא את אחותו רחל לבחור תורני והדריך את גיסו לקראת קבלת רבנות העיירה אלכסנדריה, לו עצמו הוצע להתמודד על רבנות בדנציג ובריגה, אך הוא נענה להצעת רבנות בקוסטופיל וכיהן כרב העיר עד עלייתו לארץ ישראל בשנת ה'תרצ"ה, 1935.

בשנת ה'ת"ש, 1940, התמנה כרבו של היישוב המתהווה כפר פינס שבו שימש כרב (לצד אברהם הלל גולדברג) במשך שמונה עשרה שנה עד לפטירתו.

במקביל לתפקידו הרבני בכפר פינס, ראה הרב שטרנברג בעצמו "חלוץ התורה בשדה העבודה", הוא סייר בהתיישבות העובדת ודאג למינוי רבנים ולפעילות תורנית ביישובי המזרחי והפועל המזרחי במסגרת תפקידו בחבר הרבנים של תנועות אלו[2]. כן היה חבר בוועדת החינוך של הרבנות הראשית לישראל ובוועדה למען מצוות התלויות בארץ. לקראת שנת השמיטה ה'תש"ה (1944–1945) השתתף בוועדה הרבנית לענייני שמיטה שקבעה את נוהלי הרבנות הראשית לישראל ליישום מעשי של הלכות השמיטה, יחד עמו היו חברים בוועדה: הרב דוד סלומון מכפר אברהם והרב דוד אוקס, בראש הוועדה ישב הרב שאול ישראלי[3].

חלק מחידושי תורתו ומחקריו בהלכה התפרסם בגיליונות כתב העת "התורה והמדינה", ורבים מכתביו לא נדפסו.

הרב שטרנברג נפטר בפתאומיות ממחלה בט"ו בשבט ה'תשי"ח, 5 בפברואר 1958. והותיר אחריו את אלמנתו רבקה (נפטרה בתשע"ח) וארבעה ילדים. שנים מהם, שהיו תאומים בני עשר עם פטירתו, הם הרבנים מרדכי ועמיאל שטרנברג, ראשי ישיבת הר המור ומן הרבנים הבולטים בזרמים התורניים והחרדים בציונות הדתית בישראל בראשית המאה ה-21. שתי בנותיו, חווה וברכה, נשואות לרבנים עודד ולנסקי ויעקב לבנון, בהתאמה, ממקימי ישיבת הר המור.

לקריאה נוספתעריכה

  • יצחק גולדשלג, אזכרה: מחברים שנפטרו בשנת תשי"ח; הרב משה שטרנברג, בתוך: ארשת: ספר שנה לחקר הספר העברי, כרך א, עמ' 501.
  • הרב משה שטרנברג - לזכרו, פנקס אלכסנדריא, תל אביב תשל"ב, עמ' 105–126.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ פנקס אלכסנדריא, תל אביב תשל"ב, עמ' 66.
  2. ^ ש. אבידור, חבר הרבנים של הפועל המזרחי, תפקידיו ופעלו, הצופה, 4 באפריל 1956.
  3. ^ גאון בתורה ובמידות: פרקים לדרכו ולדמותו של ... הרב שאול ישראלי, ירושלים תשנ"ט, עמ' 49.